האופורטוניזם כולו של החרדים ושל הגויים שהם. כי יהודים הם ודאי לא. אתם החרדים הפסקתם להיות יהודים למין הרגע שהעדפתם לשבת בביטחה בביתכם ולעשות את לימוד התורה לקרדום לחפור בו. על שכמותכם אמר הרמב"ם – "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה – נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה, וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הבריות."

האמת היא שמזל גדול נפל בחלקכם שאינכם ראויים להחשב ליהודים וזאת מכיוון שלו הייתם מוגדרים כיהודים הייתה גוזרת ההלכה את דינכם למיתה. צא ולמד –

יהושוע, א,יח- כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יַמְרֶה אֶת-פִּיךָ, וְלֹא-יִשְׁמַע אֶת-דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר-תְּצַוֶּנּוּ–יוּמָת: רַק, חֲזַק וֶאֱמָץ, וגם הרמב"ם פירש ואמר – ח כל המורד במלך, יש למלך רשות להורגו. אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך, או שלא ייצא מביתו ויצא–חייב מיתה; ואם רצה להורגו–יהרוג, שנאמר "כל איש אשר ימרה את פיך" (יהושוע א,יח).

ובנוסף לכול המצויין לעיל אתם גם גזלנים מרושעים וזאת מפני שנאמר ע"י הרמב"ם ב הלכות מלכים ומלחמות פרק ז- יב [ט] כל אלו שחוזרין מערכי המלחמה–כששומעין את דברי הכוהן חוזרין, ומספקין מים ומזון לאנשי הצבא, ומתקנין את הדרכים. ואילו אתם ,תחת למלא דרישה צנועה זו, מרהיבים חוצפתכם ודורשים לקבל מחיתכם מכספם של אלו היוצאים למלחמה בגופם, עובדים למחיתם, משלמים את מיסי הממלכה.

אז אפשר לסכם ולומר כי מזל גדול נפל בחלקכם שאינכם יהודים, ובעתיד הקרוב מאוד נדרוש אתכם, ממש כפי שאנו דורשים מאחינו לגורל – הדרוזים, לצאת ולמלא את חובת הצבא או לצאת את הארץ. לכו להיות טפילים על גבם של פראיירים אחרים