שלום שי,

אנסה להבהיר את יחס ההלכה לשחיטה בשלושה שלבים:

1. דיני צער בעלי חיים באופן כללי.

2. האם דיני שחיטה מתחשבים בצער בעלי חיים.

3. כיצד נעשית השחיטה הלכה למעשה.

1. ההלכה קובעת שאסור לצער בעלי חיים, אלא אם כן נעשה לצורכי האדם: צרכים גשמיים – מזון, כסות ומשא; וצרכים רוחניים – קורבנות, כפרה וטהרה. לכן, אף שאסור לצער בעלי חיים, מותר להרוג בהמה כדי לאוכלה, ומצווה בידי הכהן למלוק ראש העוף – קוצץ בצפורנו ממול העורף וחותך מפרקתו עד שמגיע לוושט ולקנה הנשימה של העוף – (מובן שהמליקה מצערת מאוד את העוף אך כך אנשי הדת מבינים את טקס הקורבנות), ולדחוף תיש מצוק ההר למותו, ביום הכיפורים, כדי לכפר על עוונות בני ישראל (מזעזע למדיי אך זו תפיסת הדת שבעלי חיים נועדו לאדם שהוא נזר הבריאה לשיטתם).

2. האם דיני שחיטה מתחשבים בצער בעלי חיים? לא! ההלכה מחייבת חיתוך קנה הנשימה והוושט של החיה ואין זה מעניינה האם החיה מצטערת. לכן, קבעה ההלכה שאם יש לאדם סכין כהה – שאינה חדה – יכול לשחוט בה את החיה אפילו אם החיתוך יקח לו יום שלם ובלבד שיוליך ויביא הלוך ושוב ללא הפסקה ושלא תהיה פגימה בסכין. בדיונים ההלכתיים מביאים הרבנים, מתוך הבנתם שהחיה ממשיכה לחיות גם לאחר השחיטה וסובלת מכאב, היתר הלכתי לחתוך בבשרה החי של החיה לאחר שהשוחט ביצע את הלכות השחיטה. כלומר, לאחר שהשוחט חתך את קנה הנשימה והוושט מותר לחתוך חתיכת בשר מהבהמה, אף שעדיין היא חיה, וחתיכת הבשר מותרת באכילה. משמע, דיני שחיטה אינם מתחשבים בצער בעלי החיים ובסבלם של החיות.

3. כיצד נעשית השחיטה הלכה למעשה – נוכחתי בעצמי בשני בתי שחיטה אחד בשפרעם והשני בחיפה. מתנצל מראש מהתיאור המזעזע אבל מצווה לפרסם את האכזרים. בית השחיטה בשפרעם התנהל (בשנת 1989) בצורה מזעזעת ואכזרית; רגלי הפרה קשורים ותוך משיכת החבל מפילים את הפרה לרצפה, על-ידי קלשון מותחים ראשה כדי שהצוואר יהיה חשוף כאשר פחד ומורא נגלה בעיני הפרה השוחט מגיע עם סכין חדה מאוד וחותך בצווארה את קנה הנשימה והוושט יחד עם עורקי הדם, ולוקח כמה שניות ארוכת עד שהפרה נופחת נשמתה.

בבית השחיטה בחיפה – מוליכים את הפרה במסלול המיועד לה, היא מגיעה למקום בו הוא נהפך ורגליה הקשורות בשלשלאות ברזל מרימה כלפי מעלה וראשה למטה. השוחט מגיע עם סכין גדולה וחדה ושוחטה.

את חטאיי אני מזכיר שנטלתי חלק באכזריות נוראה זו אבל גדולה חרטה הממרקת את הרוע והאכזריות.

בברכה

דעת – אמת

הייתי רוצה את המשך התייסחותך לנושא-יש הרבה מאוד דיסאינפורמציה בנושא הנ"ל כך שהאמת אבדה לה בין של הטיעונים של כל צד.

מצד אחד יש את הלינק הבא :

http://www.arachim.org/index.asp?categoryid=329&articleid=1316&searchparam=%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94

מצד שני יש שלל מאבקים של פעילי זכויות לבע"ח שטוענים אחרת ואומרים ההפך ממה שמובא בלינק-שהחיה ממשיכה לסבול ולגסוס גם לאחר החיתוך וכו'

מצד שלישי יש את ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94

שבה מתואר רמת החדות הגבוהה של הסכין ואופן השחיטה עצמה שצריכה להתבצע ללא שהייה -בהבלחת סכין אחת.

דברים הרומזים שיש כוונה להקל על צער בעלי חיים בניגוד למה שאמרת שהתורה לא מבקשת להתחשב בצער בעלי חיים בזמן שחיטה.

בנוסף הייתי רוצה שתפרט מדוע הינך מתבייש שהיית שותף לשחיטות בזמנים עברו-האם אינך אוכל בשר כלל והנך צמחוני או שממניעים אחרים? ואם הינך אוכל בשר אז מה בעצם ההבדל? (לא מתוך רצון להטיף,סקרנות נטו)

בתודה שי.

שלום שי,

המאמר שהבאת, שמקורו בארגון חרדי, מסלף את ההלכה ומייפה את אמונתם תוך הטעייה מרושעת. טוב היה להם שיאמרו : שחיטה מכאיבה לבהמה אבל כך ציוונו אלוהים" כפי שאמרו מגדולי הרבנים בעבר שהמצוות ניתנו לציית להם ללא נימוק. אביא בפניך את הבסיס לטיעונם שהוא שקרי ביסודו, כי מצווה לפרסם את החנפים והצבועים:

החרדים כותבים:

"יש להדגיש שצער בעלי חיים אסור מן התורה. מי שמכיר את תולדותיהם של גדולי ישראל יודע היטב באילו רחמים הם התייחסו אל עולם החי, מכוח צוו זה של התורה. ברור לנו שהתורה חייבת להיות עקבית בנקודה זו. לא יתכן שהיא תצווה לשחוט בצורה שתכאיב לנשחטים. אנו מצפים שאופן השחיטה על פי התורה יהיה בצורה הטובה ביותר, שלא תפגע בבהמה".

אם התורה עקבית וחסה על-בעלי חיים מדוע היא מתירה לגלגל תיש מצוק הרים עד שנעשה אברים אברים? האם אין כאן צער בעלי חיים? אתמהה!!!!

אם התורה עקבית וחסה על-בעלי חיים מדוע היא מתירה לכוהן למלוק עופות על-ידי ציפורני הכוהן? האין כאן צער בעלי חיים? אתמהה!!!!!

אם התורה עקבית וחסה על-בעלי חיים מדוע היא מתירה לשחוט בהמה, חיה ועף על-ידי סכין שאינה חדה ומותר לשוחט להוליך ולהביא הלוך ושוב את הסכין על צווארה כל היום כולו? האין כאן צער בעלי חיים? אתמהה!!!!!

שי, אבקשך לקרוא את הדברים בשימת לב כדי שתוכל לגבש החלטה הקרובה לאמת.

עיין עוד בספרי "הדת קמה על יוצריה" שם ייעדתי פרק לאכזריות מצוות התורה כלפי בעלי חיים.

צריך להבין, שאף שיש איסור הלכתי לצער בעלי חיים הוא אינו תקף כשדבר נעשה לצורך האדם – אכילה, כסות, קורבנות וטהרות.

תן דעתך שהתורה מצווה לקחת פרה אדומה ולשורפה כדי לטהר את המתים.

ולשאלתך בסיפא, הדבר ברור שהשחיטה שנעשתה בשפרעם ובחיפה גרמה לבהמות צער רב מאוד.

ואני תקווה שיקום בישראל מקום הומניסטי אמיתי על-פי סטנדרטים אנושיים נאורים (ולא הלכתיים).

בברכה

דעת – אמת

שלום שי,

אתר ההחזרה בתשובה אליו הפנית חוזר וטען כי "ברגע השחיטה יורד פתאומית לחץ הדם בגזע המוח והבהמה מאבדת מיידית את הכרתה", עם דגש על ה*מיידית*, וכל מאמרו זה יוצא כנגד דבריהם של האגודות לצער בעלי חים המתעקשים כי "ממילא איבוד ההכרה אורך כמה דקות, דקות של ייסורים קשים לבהמה".

ועכשיו, הדרך לברר מי משני הצדדים צודק הינה פשוטה למדי – כל שצריך לעשות הוא לראות שחיטה מתבצעת בפועל, ולבדוק האם אכן מאבדת הבהמה את הכרתה מייד או לא, וכן לראות את תגובת הפרות לאחר השחיטה.

אני מפנה אותך לסרטון הבא ב-Youtube לצורך כך:http://www.youtube.com/watch?index=4&playnext_from=PL&feature=PlayList&p=52DDC7EACF50404A&v=fjSlOOYIkCE&playnext=1

הפרות בפאניקה, גועות בכאב, מפרכסות, מתהפכות, ומנסות נואשות לעמוד על רגליהן במשך זמן רב עד אשר הן קורסות לבסוף. התמונות הן ללא ספק קשות, ועל מנת שתוכל לצפות בהן עליך לאשר באתר כי אתה מעל גיל 18.

אכן טוב היה להם שיאמרו "שחיטה מכאיבה לבהמה אבל כך ציוונו אלוהים", וכאן היינו מחרישין, אבל הניסיונות להפוך את השחיטה לדבר שהיא אינה, הוא דבר שרלטנות.

ויש לי בקשה מ'דעת אמת': דבריכם על הסכין הכהה בה ניתן לנסר את צוואר הבהמה במשך שעות רבות ובלבד שאין הפסקה, הם דברים חשובים ונוראים מאוד, והייתי מקווה שתתנו גם ציטוט של ההלכה ואת מקורה, למען ידעו הקוראים שאין כאן לעז שוא אלא אמת הם הדברים.

בתודה.

ליאור הלפרין

שלום ליאור,

תודה על התוספות.

הנה המקורות:

"השוחט בסכין רעה, אפילו כל היום כולו – כשרה" (חולין לב ע"א).

"סכין שפיה חלק ואינה חדה, הואיל ואין בה פגם, שוחטין בה, ואע"פ שהוליך והביא כל היום עד ששחטו, שחיטתו כשרה" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן יח, סעיף ז ).

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   אתם צודקים במאה אחוז

רק במהלך ה-20 שנים האחרונות נעשה שימוש מוטעה לנסות לקרב את התורה כאילו היא מוסרית לפי רגש האדם האבסולוטית, ופרו"פ ליבוביץ טען בדיוק ההפך והוא צודק בדבר הנ"ל.

רק עכשיו קשה להם לתקן. אנחנו צריכים לטעון תמיד כפי מה שכתוב בחז"ל והרמב"ם: ”אפשי ואפשי לאכול חזיר רק שד' ציוה אותי שלא לאכול ".

אנו מקיימים קודם את דברי ד' ד' יודע בדיוק מה הנכון והטוב והמוסרי גם אם לעיננו הדבר אינו נחשב מוסרי.

אגב, לא עניתם לשאלה שהופנתה אליכם האם אתם אוכלים בשר או לא?

דייב-מנל

תוכן:   שלום דייב,

טוב לקבל חיזוק לדברינו מאנשי האמונה עצמם.

דעת אמת מאכלסת אנשים רבים חלקם אינם אוכלי בשר בכלל חלקם אוכלים גם בשר שנשחט בצורה הלכתית.

בברכה

דעת-אמת

תוכן:   תודה רבה על התגובות,אין ברשותי כוחות נפשיים על מנת לצפות בסרטון זה ועל כן אקבל את מילתכם ועדותכם ביחד עם שאר הדוגמאות המנומקות.

רק עוד ניטפוק קטן-אתם מציינים שהסכין אינה חייבת להית חדה ושניתן להעביר את הסכין הלוך ושוב וכל זאת בניגוד למה שמצויין בוויקיפדיה שם נאמר במפורש שהסכין חדה היא ושאין להפסיק באמצע פעולת השחיטה-משמע-חובה בהנפת סכין אחת להמית הבהמה.

אשמח לקבל התייחסותכם וארצה שוב להודות לכם על הסבלנות הרבה ועל התייחסותכם.

שי.

תוכן:   שלום שי,

ההלכה מתירה להשתמש בסכין חדה ובסכין כהה ובלבד שלא תהיה בה פגימה – כפי שציטטנו מהתלמוד והשולחן ערוך.

החרדים,ששומרים על אלוהיהם שלא ישמע אכזר, מעלימים את חוקיו ומבליטים רק את מה שנוח להם כחזיר המראה טלפיו.

בברכה

דעת – אמת