שלום,

רבנו תם  (מובא בגליון הש"ס בפסחים צד ע"ב) כתב, שאומנם חז"ל אמרו: "נראים דברי חכמי האומות העולם" היינו נצחון בטענות אבל האמת היא כחמי ישראל והיינו [הראייה לכך] שאנו אומרים בתפילה: 'ובוקע חלוני רקיע'".

גם רבינו חננאל (פסחים צ"ד) מודה במפורש להתעלם מן העובדות המציאותיות וז"ל: "ואעפ"י שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין, לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם"…

קרא בעיון את קונטרס 4.

 

דעת אמת

בשיטה מקובצת כתובות י"ג הובא משום ר"ת שהנצחון היה רק בדברים ובאמת צדקו חכמי ישראל, וא"כ איך נייחס להם שיטה לא אמיתית (לכאורה)?

והנראה לע"ד שאין מדובר בשמש עצמה כפי שחשבו אחרים, אלא בקרני השמש היורדים ביום אל מתחת לרקיע ומאירים את הארץ, ובלילה כאשר השמש יורדת מתחת לארץ, עולים קרניה מסביב לארץ, ואילו היו מגיעים לרקיע האוירי המקיף את הארץ היה בדין שיחזיר את האור לארץ כפי שהוא מחזירו בנשף, אלא שאין רקיע זה (האטמוספירה, כפי שכתבו אחרים וכן פירש ראב"ע את הפסוק "יהי רקיע", "וזה הרקיע הוא האויר", וכן כתב בתהילים י"ט על "ומעשה ידיו מגיד הרקיע", וכן מתורגם הפסוק בתהילים, "ועובדי ידוי מחוין דמדיקין באוירא", והמפרש בריש פרק ג' מהלכות יסודי התורה כתב שהרקיע הראשון מהרקיעים שמנו חז"ל הוא גשמי והוא באויר, מתחת לרקיע או רקיעים שבו או בהם חמה ולבנה [+ והרד"ק כתב במלכים ב' ב' י"א: "ופירוש השמים לענין הגוף, האויר(י), כמו אשר תעוף בשמים…". וכיוצא בזה כתב בפסוק א' שם הרלב"ג: "אבל הכוונה בו בגובה האויר כאמרו ערים גדולות בצורות בשמים ומגדל וראשו בשמים", והמתרגמים כתבו בשניהם: "צית שמיא.][+ וכן כתוב: יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים. ואני מצאתי: משלי ל' י"ט – דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה – וכן דברים ד' י"ז -תַּבְנִית כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם) עבה דיו, כלומר שאין שכבת האויר המקיפה את הארץ עבה דיה בכדי שקרני השמש העולים מצדי כדור הארץ יפגעו בה מעל האופק כאשר השמש שוקעת ביותר מכ°18 או °19 (ויש גם שכתבו פחות ויש שכתבו יותר אבל אין זה נוגע לעניננו פה). והנה ידוע שחכמי או"ה סברו שהאויר מגיע עד יסוד האש הסמוך לגלגל הירח, וכשראו שאור השמש חוזר לארץ בנשף ואינו חוזר בלילה החליטו שהאויר עצמו שקוף לחלוטין והאור החוזר בנשף מוחזר על ידי קיטורים העולים עד לכ51 מיל מעל לארץ ומחזירים משם את אור השמש כל עוד השמש אינה מעמיקה יותר מכ19 מעלות מתחת לאופק. אבל החוקרים האחרונים המצוידים במכשירים חדישים מצאו שגם האויר מפזר אור. גם קבעו שטיפות מים אינם מגיעים לגבהים כאלו (ובספר הברית ח"א פי"א כתב שגם דעת חז"ל היא שאין העננים עולים ליותר מג' פרסאות מעל הארץ והוא אמרם בב"ב ע"ה היא עיבא תלתא פרסא מדלי, וכתב שזה הגובה המרבי ועל הרוב נראה בחוש שהוא נמוך מזה הרבה) גם דחו את דברי הקדמונים שחשבו שאין מקום ריק בעולם, ומצאו שהאויר נעשה יותר ויותר דליל עד שמעבר לגובה שממנו מוחזר אור הנשף אין מספיק אויר להחזיר אור במידה שיהיה מורגש לעינינו, וזה בעצם מה שניתן לקרא לו סוף האטמוספירה או סוף עובי הרקיע האוירי. תיאוריית הקיטורים מובאת בפירוש המשניות לרמב"ם בתחילת ברכות בשם חכמת הלימודים. כוונתו לאגרת בעמוד השחר שנכתבה סמוך לזמנו על ידי חכם ערבי ותורגמה לעברית. את התרגום העברי פרסם המהנדס ר' טוביה כאץ ואני מתוך כ"י, בכתב העת מוריה בטבת תשנ"ו. יתכן ולפני תיאורית הקיטורים ניסו חכמי או"ה, או חלקם, למצוא הסבר אחר איך כדור הארץ מסתיר את כל קרני השמש מהרקיע שמעל ראשנו עד שאינו מחזיר לנו את אור השמש בלילה. אולי חשבו שכשם שהרפרקציה של קרני השמש הולכת וגוברת לקראת השקיעה כך היא הולכת וגוברת עוד יותר אחר השקיעה עד שבשלב מאוחר יותר כל קרני השמש מתכופפים כלפי כדור הארץ ואינם עוברים לרקיע שמעליו שלדעתם הגיע עד כדור הירח או סמוך לו. בין כך ובין כך לדעתם אין עובי הרקיע הסיבה לחושך בלילה. לדידנו אין עניננו כאן אלא להבין את דעת חכמי ישראל, ואת הבנתנו בזה כתבנו.

ונראה שגם רש"י כך הבין, שאין המדובר בחמה עצמה שהרי על מה שאמרו חכמי ישראל, שביום מהלכת למטה מן הרקיע כתב: "זורחת על הארץ כאשר אנו רואין", הרי שזריחתה היא שמגיעה אל מתחת לרקיע לא היא עצמה, ומשום כך גם הגיה בדעת חכמי או"ה וכתב: "ה"ג וחכמי או"ה" אומרים ביום למטה מן הרקיע", והיינו לאפוקי מהגרסא שבעין יעקב, שהיא: "ביום למעלה מן הרקיע", ואם היה מדובר בחמה עצמה הרי אפשר שהם סבורים שהיא למעלה מן הרקיע ושהרקיע שקוף, כפי שבאמת הקשו הגאונים המובאים בשו"ת מהר"ם אלאשקאר על חכמי ישראל שאם בלילה החמה מעל לרקיע היה לנו לראותה שהרי הרקיע שקוף. וכך יש לפרש גם מה שכתב רש"י בדעת חכמי ישראל "ובלילה חמה למעלה מן הרקיע זורחת ואינה נראית למטה, שכל הזריחה העוברת את האופק עולה מעל לרקיע ואין למעלה מן האופק כל מקום בעובי הרקיע מתחת לפנים העליונים של הרקיע, הרואה את החמה, ולכן אין עובי הרקיע מחזיר לנו את אורה, ולכן אין אורה נראה בארץ בלילה.