זה מה שנח עשה ברגע שיצא מן התיבה ובהתחשב בכך שרק זכר ונקבה היו בתיבה הרי הוא בעצמו השמיד כמה מינים – עד כמה הוא לא חשב- ממש מזכיר את העובדיה.
אבי ל.
עכשיו הסיפור נראה יותר טוב?
הרי מדובר בסיפור אגדה וככזה ניתן להוסיף לו טלאים מדרשיים כיד הדמיון הטובה.
אני חושב שלא זו הדרך ליצר כאן דיון פורה. הדרך לשחרור מהדת עוברת דרך דחייה של נורמות וערכים פסולים לחיי היום יום ולא בנסיון לאתגר באופן רציונאלי סיפורי אגדה.
ושאלה שנייה, אם הבעיה היא בהתנהגות בני האדם, שהם בניו, לא היה עדיף להשקיע בחינוך במקום בהכחדה?
יוצא מהסיפור מסר מטריד מאוד. אפשר למעשה ללמוד את הדבר הבא:
אבא שלא מרוצה מבנו בכורו יהרוג אותו, אך יבטיח שלא יהרוג את שאר הבנים שלו. אחלה של ערכים.
בבראשית ז' ב' נאמר -מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו.
גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ.
וזה נראה סותר לכאורה את בראשית ו' יט-כ'.
ברור שיש כאן כונה לאפשר לנח להקריב קורבנות לאחר היציאה מן התיבה.
נראה שמכל העוף, הטהור והטמא, הוא לקח שבעה זוגות. אולי זה מסביר למה שילח נח את העורב ולא חשש שיקרה לו משהו ולא ישוב אל התיבה.
אגב, חכמינו בתלמוד במסכת זבחים אומרים שהראם הזכר היה כל כך גדול שלא נמצא לו מקום בתיבה. מה עשה נח? קשר אותו מאחורי בתיבה ועשה סקי מים.
שואלת הגמרא – ומה הוא אכל כל אותה תקופה?
עונה הגמרא – נח עשה נקב בקיר התיבה, הראם היה תוחב את אפו לתוכו ונח היה מאכיל אותו.