שלום רועי,

ברצוני להקדים הקדמה חשובה שמטרתה להסביר ששאלתך נובעת מתמימות יתרה ומתדמית שגויה. יוצריה של התדמית הרומנטית נמצאת במערכת החינוך, כאילו חז"ל היו אנשי הגות ופילוסופיה וכיוצא באלה כשההפך הוא הנכון.

תדמית מעוותת זו החלה משיכתוב ההיסטוריה היהודית בידי המכונים "חכמת ישראל". אצטט עבורך קטע המתיחס לסוגיה זו: "חסרונם [של ניצני ההיסטוריוגרפיה המודרנית של תולדות ישראל ] העיקרי היה בהיותם בשר מבשרה של היהדות הרבנית באירופה וחלק אינטגרלי מן המרחב התודעתי שלה. הפועל היוצא של כל אלה הייתה תחושת הערצה גלויה וסמויה לחכמי המשנה והתלמוד, וראייתם – בהתאם לנרטיב הרבני באירופה – כמנהיגי האומה ומעצבי דמותה התרבותית, הדתית והקהילתית בדורות שלאחר חורבן בית שני".

ראה למשל את מסקנתו של החוקר היהודי- אמריקני, ג'ייקוב ניוזנר, שניפץ את התדמית "היפה והנוסטלגית" על חכמי המשנה והגמרא וכותב: "לו יכול היה אנתרופולוג בן זמננו לעשות שנים אחדות בפומבדיתא, סורא או נהרדעא העתיקות, כדי ללמוד את תפקידו החברתי של החכם, ספר המחקר שלו היה ודאי נושא כותרת כגון ' המחוקק המכשף של בבל'".

וכיצד מתיחסים לביקורתו בארץ?

"החוקר יהודי-אמריקני, ג'ייקוב ניוזנר (Neusner), שבמשך שנים לא-מעטות, ובמוסדות ישראליים רבים עד היום, הס מלהזכיר את שמו, בבחינת "פרסונה נון גרטה" אינטלקטואלי, שאף הוליד damnatio memoriae [קריאות "למחות" את שמו וזכרו]".

רצוני לומר, שלו ידעת את מקומם של חז"ל כאנשי עיירות, חסרי מדינה, חסרי סקרנות מדעית, חסרי סקרנות פילוסופית לא היית שואל שאלתך.

חז"ל עסקו בדלת אמות של הלכה בלבד כלומר, בדקדוקי עניות של פרקטיקות, בין אדם לחבירו שכל בר בי שוק יכול לדקלמם.

וזה עיקר בכתבי דעת-אמת לנפץ את התדמית הנוסטלגית למען ידעו ויראו ויפרידו דת ממדינה.

שאלתך מהווה דוגמה נפלאה לפתפותי ביצים של חז"ל.

אציג בפניך את האימרות "החז"ליות" בנושא אישה העוברת או איש העובר וכיוצא באלה הבלים רבים כדי שתבין שאין שם רציונליות ואין פשר מלבד נורמות תרבותיות של עולם ישן שאבד עליו הכלח.

"תנו רבנן: שלשה אין ממצעין ולא מתמצעין [אין עוברים בניהם ואין הם נמצאים באמצע בין שניים] , ואלו הן: הכלב והדקל, והאשה. ויש אומרים: אף החזיר, ויש אומרים: אף הנחש" (פסחים קיא ע"א).

"עשרה דברים קשים ללימוד: העובר תחת האפסר [הגמל] וכל שכן תחת גמל [עצמו], והעובר בין שני גמלים, והעובר בין שתי נשים, והאשה העוברת בין שני אנשים, והעובר מתחת ריח רע של נבילה, והעובר תחת הגשר שלא עברו תחתיו מים מ' יום, והאוכל פת שלא בשל כל צרכו, והאוכל בשר מזוהמא ליסטרון, והשותה מאמת המים העוברת בבית הקברות, והמסתכל בפני המת; ויש אומרים: אף הקורא כתב שעל גבי הקבר" (הוריות יג ע"ב).

"ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו, ומתחייב בנפשו. אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל, והעובר בין שני דקלים, והשותה מים שאולין, והעובר על מים שפוכין, ואפילו שפכתו אשתו בפניו" (פסחים קיא ע"א).

אני מקווה שלאחר שתעיין "בפניני" חז"ל תבין שאין לחפש פשר, השוואה ורציונל.

בברכה

דעת – אמת