14 שנים • aou aiu ראיתי שברמב"ם כתוב שלאבל אסור להתרחץ או לסוך איסור מהתורה
הלכות אבל פרק ב
אלו שאדם חייב להתאבל עליהן דין תורה–אימו ואביו, בנו
הלכות אבל פרק ה
ה,א אלו דברים שהאביל אסור בהן ביום הראשון מן התורה, ובשאר שבעת ימי האבל מדבריהם–
אסור לספר, ולכבס, ולרחוץ, ולסוך,
מצד שני בדויד המלך כתוב כך שמואל ב פרק יב
יח) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיָּמָת הַיָּלֶד וַיִּרְאוּ עַבְדֵי דָוִד לְהַגִּיד לוֹ כִּי מֵת הַיֶּלֶד כִּי אָמְרוּ הִנֵּה בִהְיוֹת הַיֶּלֶד חַי דִּבַּרְנוּ אֵלָיו וְלֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ וְאֵיךְ נֹאמַר אֵלָיו מֵת הַיֶּלֶד וְעָשָׂה רָעָה:
(יט) וַיַּרְא דָּוִד כִּי עֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים וַיָּבֶן דָּוִד כִּי מֵת הַיָּלֶד וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל עֲבָדָיו הֲמֵת הַיֶּלֶד וַיֹּאמְרוּ מֵת:
(כ) וַיָּקָם דָּוִד מֵהָאָרֶץ וַיִּרְחַץ וַיָּסֶךְ וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו
וַיָּבֹא בֵית יְקֹוָק וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וַיִּשְׁאַל וַיָּשִׂימוּ לוֹ לֶחֶם וַיֹּאכַל:
כלומר דויד המלך דווקא התרחץ באותו יום
האם יש לחז"ל הסבר לכך ?
פלוני
לדעת חז"ל דוד התאבל על בנו, דרכם להפוך את המשתמע מהכתובים. ויתירה מכך ממעשה דוד הם לומדים דיני אבלות: אבל אסור בתשמיש המטה, דכתיב (שמואל ב' י"ב): "וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּה" מכלל דמעיקרא אסור [משמע שלפני כן היה אסור לו לשכב עם בת-שבע] (מועד קטן טו ע"ב).
הרבנים מימי הבניים שאלו על דברי חז"ל: הרי כתוב שדוד, מיד אחרי מות הילד, התרחץ, סך והחליף שמלותיו משמע, לא נהג מנהג אבלות? ומשיבים כך, בלולינות המאפיינת תרצנים תאולוגיים: דוד סך, התרחץ והחליף בגדיו אחרי מות הילד לפני קבורתו, שבזמן ביניים זה לא חלו דיני אבלות. לאחר שנקבר בנו הוא נהג אבלות. לאחר שבעה ימי האבל הוא שכב עם בת-שבע. (רא"ש, מסכת מועד קטן, פרק ג, סימן ד).
הרד"ק, שלא היה לו נוח מדברי חז"ל, המוציאים את הכתובים מפשוטם, פירש שדוד לא נהג אבלות משום שאין מתאבלים על תינוק שמת בתוך 30 יום משעת לידתו (רד"ק שמואל ב, יב; 20).
ההלכה הפסוקה גם היא תלושת מציאות. לדעת חז"ל תינוק שנולד בחודש השמיני להריון דינו כנפל והוא ימות ודאי ולכן אין מתאבלים עליו כלל. אם הוא נולד לחודש התשיעי להריון הוא נחשב חי לכל דבר ומתאבלים עליו: "תינוק, כל שלשים יום ויום שלשים בכלל, אין מתאבלים עליו…ואי קים ליה ביה שכלו לו חדשיו, כגון שבעל ופירש ונולד חי לט' חדשים גמורים, אפילו מת ביום שנולד, מתאבלים עליו [ ואם ידוע לו שהתינוק נולד בסוף חודש תשיעי, וכיצד יודעים זאת בזמן שלא היה אולטראסאונד? כגון ששכב עם אשתו ולא עשה עמה סקס במשך תשעה חודשים, אז מתאבלים עליו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שעד, סעיף ח).
משמע, לדעת חז"ל שחדר המיטות של בת שבע היה גלוי להם, דוד שכב עם בת- שבע ופרש ממנה תשעה חודשי ההריון וכנראה גם אוריה החליט להתנזר.
דעת – אמת
.