הדת היהודית איננה חשוכה ואיננה רעה במיוחד. היא פשוט תקועה בעבר.

אם תקרא בצורה אוביקטיבית את המיתולוגיה היוונית תבין שהסיפור על הנימפה דפנה הוא למעשה סיפור על אונס. כלומר האל אפולו, היפה והנערץ ניסה לאנוס מין פייה שראה ביער והיא הפכה לעץ כדי שלא יצליח בזה. זהו האידאל היווני של פעם. הפילוסופים היווניים שאנחנו מצטטים עד היום לא ראו שום פסול בכך שנער צעיר יהיה המשרת שלהם ולא רק לענייני סידור הבית וצחצוח הנעליים. צריך להבין שהיהדות התקיימה באיזור שבו קורבנות אדם היו קיימים (ראה גיא בן הינום) ושחלק מהפולחן הדתי היה ש'קדשות' – נערות צעירות – הועבדו במקדשים ושעשעו את הגברים.

אם נסתכל על חוקי העבדות של היהדות הרי שבאותה תקופה בכל מוסופוטמיה (המזרח התיכון של היום) הייתה חובה להסגיר עבד שברח מאדוניו, רק ביהדות המצב היה הפוך.

במזרח נפוצה האימרה – על תעשה מה שהמורה שלך עשה, חפש מה שהמורה שלך חיפש. אם היהדות הייתה ממשיכה בקו הראשוני שלה הרי שהיא הייתה צריכה לעמוד בחוד המאבק נגד העבדות כשזו בוטלה , אבל מכיוון שקפאה על שמריה הרי שהיהדות מכירה עד היום בעבדות כדבר לגיטימי, בלי להבין את המציאות שבה פעלו אלו שניסחו את החוק של אותם ימים.

הנה דוגמה שממחישה את האבסורד בצורה הכי טובה לדעתי:

כתבו חכמי היהדות שאם אתה רואה ציפור דוגרת על ביצים, אל תהרוג את הציפור אלא קח את הביצים בלבד, בצורה הזאת הפגימה בטבע היא מזערית וזה מציב את האנשים של אותה תקופה באותו מקום שבו עומדים ה'ירוקים' של ימינו.

והנה היום, מגיע לארץ הרב'ה מסאטמר. עולה על סולם ומגרש ציפור מהקן (כי בארץ ישראל המצווה נחשבת יותר) וקהל שלם מריע לו כשהביצים נשברות על הקרקע . אני די בטוח שמי שכתב את מצוות שילוח הקן המקורית לא היה מבין מה עושים המשוגעים האלו אם היה יכול לראות את המחזה האבסורדי הזה.

סליחה עדו

התכוונתי לחוקי הדת היהודית ולא למיתולוגיה שלנו (שהתנ"כ מלא בה).

קרא את ספרו של ירון ותבין למה התכוונתי.

נשמע אז את דעתך!

עדו,

נכון שביהדות היתה חובה להסגיר עבד שברח מאדונו, אבל רק מסיבות פוליטיות, לא מתוך איזו קדמה מוסרית יחסית לשאר העמים מסביב בנקודה הזו. זה לא היה תקף לעבד שברח מאדון יהודי, רק לאלו שברחו מזרים. החובה הזו מפורטת בדברים כג, אחרי תזכורת בין השאר לסכסוכים עם המואבים והעמונים.

לשאר העמים בסביבה היו הסכמים אחד עם השני, שכללו כיבוד נושאים של רכוש, מה שכמובן כלל עבדים. היהודים רצו לשמור על יחוד, ובערך היו מסוכסכים עם כולם, אז השחרור של עבדים שברחו מהם זה פשוט כי זה מחליש אויבים שלהם.

הרי לא קיימת ביהדות שום התנגדות עקרונית לעבדות, אפילו להפך.

שוב, לא שהיהודים היו יותר גרועים מאשר השכנים, זה רק שהם גם לא היו יותר טובים מהם.

ירוןד

ירון ד

מה ענין שמיטה אצל הר סיני?

האם קראת את הספר של ירון?

מרפא פסיכופטים יקר,

עדו בתגובתו אליך רשם, ואני מצטט כדי שיהיה ברור הקשר "אם נסתכל על חוקי העבדות של היהדות הרי שבאותה תקופה בכל מוסופוטמיה (המזרח התיכון של היום) הייתה חובה להסגיר עבד שברח מאדוניו, רק ביהדות המצב היה הפוך".

הפסקא הזו היתה בתור דוגמא לאיזו נטיה ראשונית נגד עבדות ביהדות שהייתה מעט מעבר לזו של הדתות/תרבויות האחרות באותה תקופה באזורנו.

וזו דוגמא לא נכונה לטענה לא נכונה, כי החובה הזו לא נבעה מאיזשהו חוסר נוחות של היהדות עם רעיון העבדות, אלא משיקולים אחרים לגמרי.

וזה מה שרשמתי.

בהחלט נכון שלא התייחסתי לנושא ההודעה המקורית שלך, של מגוון בעיות אחרות ונוספות בדת היהודית. אבל זו גם בדיוק הסיבה שההודעה שלי התחילה ב"עדו," , בשביל להבהיר שאני מתייחס ספציפית למשהו בתגובה שלו, ולא למשהו בדיון הכללי.

או, ספציפית לשאלתך, כמו שלפי הסיפור התנ"כי מצוות השמיטה ניתנה בהר סיני למרות שהיא לא הארוע המרכזי שהתרחש שם, כך גם הסיבה של ההנחיה לשחרר עבדים בורחים אכן עלתה וניתנה במסגרת הדיון הזה למרות שהיא לא הנושא המרכזי שלו.

שלום ירוןד

על יופיה של דת ישראל…

עקבתי אחרי הדיון המתנהל כאן ואני תוהה מדוע אתה מייחס חשיבות כה רבה לנושא העבד העברי. הרי מזה אלפיים שנה (תודות לרומאים ולאבינו שבשמים, שהיה בעזרם) שנושא זה נעלם מבמת ההיסטוריה.

ואשר לשנת השמיטה, שהיא חוק מן התורה, אזכיר אני פן אחר שלה, את חוק שמיטת החובות. חוק סוציאלי יפה, לכאורה, אלא שהיה הרסני במידה כזאת שהלל הזקן נאלץ להמציא את תקנת ה"פרוזבול" כדי לנטרל אותו (ראה "פרוזבול" בגוגל).

(אגב, הנה פנים יפות שלנו המתגלים בדברים ט"ו, ג'-ו': האיסור לשמוט חובות נכרי!. "את הנכרי תגש (תהיה נוגש)… והעבטת גויים רבים… ומשלת בגויים רבים…)

ומה בדבר האיסור לעבד את האדמה בשנת השמיטה? ברור שחוק זה חוקק על ידי מי שלא היה לו מושג בעבודת אדמה! הרי יעקב ובניו היו רועי צאן ("אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה, גם אנחנו גם אבותינו…" – בראשית מ"ו, ל"ד) וכשנדדו בני ישראל במדבר וודאי ודאי שלא עסקו בעבודת האדמה.

הרב הראשי אברהם יצחק הכהן, קוק, זצ"ל שמע מפי המתיישבים היהודים מה יהיה גורלם אם יצטרכו להמנע מלעבד את האדמה בשנת השמיטה והעלה "תרגיל" משלו: למכור את אדמת ארץ ישראל לנכרי למשך שנת השמיטה. אגב, גם בשנים רגילות נאלצים חקלאינו הדתיים לבצע כל מיני תרגילים כדי להנצל מגזירות שבתורה שאין הם יכולים לעמוד בהן.

אך נניח לחוקים ש"מידי שמים" ונראה מה דעת "חכמינו" על מחצית עם ישראל, דהיינו על נשי ישראל. – אלה שנבראו בצלם יחד עם הגברים האלוהיים! נתחיל בנבזות הקטנה שבהן: "קול באשה ערוה"! (מסכת ברכות כ"ד, א') ולא רק קולה אלא גם קצה אצבעה ערווה, אמת ידה ערווה, שערה ערווה וכו' וכו'. (אני מקווה שאתה יודע ערווה מהי, או שרצונך לשמוע את המילה הערבית?) ואותה אשה ותהא זו אמך, אשתך, אחותך, בתך וכל אחת מנשי ישראל, מה היא?: "אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם" (מסכת שבת, קנ"ב, א'). וחמת זאת עומדת ומקבלת בכל יום שישי את פני שבת המלכה.

ואם אין די בדברי נבלה אלה, קם חכם גדול אחר ופסק (קצוש"ע סימן ג', ח): "יש לזהר שלא ילך איש בין שתי נשים ולא בין שני כלבים או שני חזירים וגו'"

שאלתי פסיכולוג מומחה מה דעתו על "חכמים" כאלה והשיב: אלה אנשים הסובלים מתסביך נפשי קשה ואף יתכן שהם הומוסקסואלים מתוסכלים.

אז היו מי שאמרו דברי נבלה אלה, אך מי העלה רפש כזה על ספר ("קדוש")?

נחמה אחת יש לי עבורך: בין כל החרדים בדתם (כל דת שהיא) ימצאו תמיד "חכמים" ממין זה או דומה לו. למשל: הפילוסוף הצרפתי הגדול, דקארט. "מייסד" הפילוסופיה המודרנית, שהיה קתולי "חרד", קבע שלחיות אין נפש ולכן כאשר מכים אותן אין הן חשות כאב וכל היללות שהן משמיעות אינן אלא קולות סתמיים, – כאלה שמשמיע סיר מתכת כאשר מכים בו. אך מסתבר שהזכות לדברי איוולת "נתונה" גם לחרדים שלנו ומצטיינים בכך המקובלים לדורותיהם.

הרי דוגמה (אחת מני אלף): "למלך שהיתה לו אישה (אלוהים וכנסת ישראל) וגם פילגש; כשבא אצל אשתו בא אצלה בפרהסיא וכשבא אל פלגשו בא אצלה בצנעה, בלילה – משום כבוד אשתו. והיתה אותה פלגש אומרת לו: אני מזדווגת עמך על מנת שהבנים שיהיו לך ממני ישלטו במלכותך כמו בני אשתך. ונדר לה! אלא שהיו לו שני צנורות (באבר מינו). מהצנור הטהור נבראו כל אחד מישראל והצנור המכוסה (הנסתר) נבראו (מהפלגש) הנשמות של אומות העולם כולן. ומיד אומרת לו: רבש"ע, זכור התנאי! שהרי ישראל אינם מקיימים המצוות ועברו על התורה. אומר לה: והרי משיח בן דוד בא מזרעך שהוא רות המואביה! ונסתתמו טענותיה.

אלוהים אדירים! חושב המקובל הדגול ר' יוסף די שושן: איזו "חכמה אדירה! אני מוכרח להראות שאני אינני סתם קוטל קנים!" ומיד הוא פוסק שהגויים כולם הם בני פלגשו של אלוהים ולפיכך קיום יחסי מין עם נוכריה אינו אלא עם פלגשו של אלוהים והעושה זאת חייב מיתה. כי רק לאלהים מותר לבוא אל פלגשו, ("קבלה וארוס" מאת פרופ' משה אידל וכן ספרו "החסידות בין אקסטאזה למאגיה", שניהם בהוצאת שוקן).

ומכאן עצה שלי לאברכינו הלובשים שחורים והולכים לעיר אחרת: בדקו אם אותה מקבלת אתנן היא משלנו או לצרינו היא. שלנו מותרת ושל…. אלוהים, לא לכם!

ועתה חביבי הגיע הזמן שתצא מהחור השחור בו תקעוך מוריך. פקח עיניך, קרא לא רק בספריכם הקדושים (שאינם מצטיינים בחומכתם ובטהרתם) והחל לחשוב!!!

ספרו של ירון ידען "הדת קמה על יוצריה" יהיה התחלה טובה.