(העניין שלי נוגע בכלל לכנענים – וההשערה כי העדר איסור אכילת בשר אדם ביהדות – מעיד כי הכנענים לא נהגו כך).
רביב"ש
הפוסקים חלוקים האם בשר אדם מותר מהתורה. לדעת הרמב"ם ( מאכלות אסורות פ"ב ה"ג) אסור לאוכלו מהתורה ולדעת הרמב"ן (ויקרא, יא; 3) מותר. ודעות אלו הובאו בשולחן ערוך (יורה דעה סימן עט סעיף א) "בשר אדם אסור לאכלו מן התורה ויש סוברים שבשר אדם אינו אסור מן התורה". בתלמוד (כריתות כא ע"ב) מפורש שדם האדם מותר באכילה: " אמר רב ששת: דם מהלכי שתים [אדם], אפילו מצות פרוש אין בו [ אינו אסור אף מתקנות חכמים – חכמים התירו למצוץ דם אצבעו אך אסרו אם הדם פרש ונפל על אוכל שמא יחשבו שהוא דם בהמה]" (עיין בסוגיא זו בשו"ת הרשב"ש סימן תקיח).
דעת – אמת
בנוסף מצאתי את שכתב בנושא הראי"ה קוק בחזון הצמחונות שלו כי קניבליזם פסול מחמת "גיעול טיבעי" – אם הבנתי נכון את הכתוב.
בכל אופן – נראה שהתורה עצמה לא התייחסה לנושא כלל.
האם נכונה?
רביב"ש
התורה לא התיחסה לאכילת בשר אדם. אלא שהרמב"ם "דרש" מתוך הנאמר "זאת החיה אשר תאכלו" משמע שאר הדברים, שאינם מוזכרים להיתר, אסורים באכילה. בתורה נכתב: " זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ.כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ" (ויקרא, יא; 3). וכותב הרמב"ם: "והאוכל מבשר האדם … אסור הוא … שהרי מנה הכתוב שבעת מיני חיה ואמר בהן זאת החיה אשר תאכלו הא כל שהוא חוץ מהן לא תאכלו" (רמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ב, הלכה ג ). והרמב"ן אינו מסכים לעצמאותו של הרמב"ם בפרשנות התורה וכתב: "ולא מצינו שידרש כן לרבותינו".
משמע, התורה התעלמה מאיסור אכילת בשר אדם. אם היה נהוג לאסור לאכול בשר אדם מן הסתם היה כתוב: "לא תאכל בשר אדם" כפי שידע הכתוב לומר לא לאכול חזיר.
דעת הרב קוק קצת בעייתית, כי "גיעול טבעי" נמצא אצל שרצים ואף על-פי כן טרח הכתוב לאוסרם.
דעת – אמת
הכנענים אם כן לא אכלו בשר אדם (רק הקריבו אותם לאל)
ואגב החזיר – הכנענים גם לא אכלו בשר חזיר (למעט פעם בשנה) שהיה חיה קדושה באמונתם (כמו הפרה בהודו דהיום), אבל זה כבר נושא אחר …
בכל אופן – בכנות, מלוא התודה לך, וברכה.
רביב"ש