סיפור קין והבל

לאדם ולחווה נולדו שני בנים (בראשית ד'). יש עתה ארבעה "אדמים" בעולם. קם קין והרג את הבל. ונותרו? שלושה!!!

"וישב קין בארץ-נוד (שם, ט"ז) וידע קין את אשתו…"??? את… אמו? (ישמור השם!!!) ואולי… מהאנשים שברא יהוה-אלהים?

ואז (פרק ה') יש לנו סיפור חדש (מספרי מעשיות עליך, ישראל!): "זה ספר תולדות אדם. ביום ברוא אלהים אדם, בדמות אלהים עשה אותו. זכר ונקבה בראם… ויחי אדם שלושים ומאת שנה ויולד בדמותו, וכצלמו ויקרא את שמו שת"… וקין והבל בניו היכן הם? האם רק משל היו? ואולי זה "אדם" אחר?

נעשה עתה הפסקה מתודית, כדי שתוכל לבחור באל הנראה לך…

בחרת?, נמשיך לבראשית ו', ב':

"ויראו בני- האלהים! את בנות האדם… ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו וילדו להם. המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם" ואיך הולידם אלהים? ברוח הקודש? ואולי גם מבתולה? ולפתע ראה יהוה "כי רבה רעת האדם בארץ… ויאמר: אמחה את האדם אשר בראתי" ומי נשאר? ברואיו של אלהים (מפרק א'), כנראה.

הבה ננסה לברר מי הם השחקנים בהצגה מתעתעת זאת:

יהוה

"יהוה בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום" (שופטים ה'). משעיר? האין הוא "אחד האלים לשעירים אשר הם זונים אחריהם"? (ויקרא י"ז, ז'). אך אם תרצו הרי הוא בנו של עליון?: "בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני-אדם יצב גבולות עמים! כי חלק יהוה עמו, יעקב חלק נחלתו" (דברים ל"ב, ה' ואילך). תמהני! יהוה, בנו של עליון, שקבל כנחלה את יעקב, הוא בורא עולם???

אלהים

"ארץ רעשה… מפני אלהים זה סיני, מפני אלהים אלהי ישראל (תהלים ס"ח, ט') לרגע חשבתי שמדובר באלהים שנתן לנו את התורה בהר סיני, אך הכתוב מבהיר שטעיתי. "הר אלהים, הר בשן… ההר חמד אלוהים לשבתו, אף ישכון לנצח" וכדי למנוע טעות מדגיש הכותב: "תשלג בצלמון (חרמון) – הר בשו".

מיהו סיני? מנין הופיע פתאם? סין היה האל הראשי של חרן – העיר ממנה עלה אברהם אבינו ארצה. המספר הוסיף "י" לשמו כדי לאזרח אותו בין אלי ישראל: אדוני, שדי ו…סיני! אספנו לנו אלילים אצל כל שכנינו.

אגב, הר חרמון היה מושבם של כל אלי בבל (ראה: "השם" מאת פרופ' ישראל קנוהל, עמ' 50-48).

עכשיו, לאחר שהעמקנו בחקר התנ"כ ואיננו יודעים מיהו ומהו אלוהינו, נראה מיהו…

אלוהי שפינוזה

ברוך שפינוזה היה פילוסוף יהודי שחי במאה ה-17 בהולנד. נצטט מה אמרו עליו חשובים שבפילוסופים:

– אנרי ברגסון – "לכל פילוסוף שתי תורות. זו של עצמו וזו של שפינוזה.

– ג"א לסינג – שפינוזה הוא מורי ורבי והפילוסופיה שלו היא הפילוסופיה היחידה!

– פרידריך שלינג – שפינוזה הנו אחד ממורי דרכי החשובים.

– פרידריך הגל – כל הרוצה להיות פילוסוף חייב לספוג תחילה את מחשבת שפינוזה.

שפינוזה היה התלמיד של הרב מורטירה מאמסטרדם וזה אף הכין אותו להיות ממשיכו, אלא ששפינוזה לא היה אחד מעדר האברכים. היה לו מוח חושב וחוקר ובחקירתו את התנ"כ הגיע למסקנה ש"תורת משה", שיש בה כל כך הרבה סתירות ומעשיות אבסורדיות, לא נכתבה ע"י משה אלא ע"י "חכמים" שונים (על חלק מהסתירות הצבענו לעיל, בפרק אלוהים שבתנ"כ).

מסקנתו של שפינוזה הייתה שאלוהים והטבע חד הם. אלהים הוא הטבע והטבע הוא אלהים. לטבע יש חוקים קשיחים ולכן כל סיפור על מעשה נסים שעשה אלהים בניגוד לטבע – שולל את אפשרות קיומו של אלהים.

עקב פרסום דבריו אלה (ואחרים) הטילה קהילת אמסטרדם, ביולי 1656, חרם על שפינוזה – חרם שרבנינו, "הידענים הגדולים" דובקים בו עד היום.

האם צדק שפינוזה? הוא לא יכול היה לדעת מה שאנו יודעים היום, אך מוחו הגאוני לא יכול היה לקבל סיפורי מעשיות כעובדות, – והתמרד!

מה אנו יודעים היום?

היקום, – דהיינו כל מיליארדי הכוכבים, הממלאים את החלל סביבנו ויש בהם מיליונים שהם גדולים הרבה מונים מהשמש שלנו, – החלו להווצר עם "המפץ הגדול" לפני כ-13.5 מיליארד שנים. מסתבר שגם היום נוצרים כוכבים חדשים ו"מתים" זקנים שבהם.

מערכת השמש, שכדור הארץ הנו חלק ממנה, הנה נקודה אפסית בכל היקום האדיר העוטף אותנו. כדור הארץ שלנו נוצר לפני כ-4.5 מיליארד שנים (ולא לפני 5773 שנים, – כנאמר אצלנו) מהררי חומרים שהוטלו מכוכבים שהיו זקנים ממנו במיליארדי שנים והתפוצצו (סופרנובה). גושי חומר אדירים אלה התנגשו זה בזה ונתכו עקב הטמפרטורות הגבוהות שנוצרו בעת ההתנגשות. התנגשויות אלה נמשכו על פני כ-800 מיליון שנים ובסופן נשארה "בועת-נוזל" לוהטת. חלפו כמה מאות מיליוני שנים של התקררות עד שנוצרה קליפת כדור הארץ – זו שאנו דורכים עליה וחופרים לתוכה, אך עד היום מרכז כדור הארץ הנו "אגם"

של מתכות מותכות שהטמפרטורה השוררת בו הנה כ-6,000 מעלות.

משהתקררה קליפת הארץ לרמה כזאת שמים יכלו להתקיים עליה, החלו להופיע מיני אזוב ואחר כך חיידקים ומאלה התפתחו הצמחים והחיים.

נקצר ונאמר שכל היצורים על פני כדור הארץ הם "קרובי משפחה"! לכולנו אותו DNA ואותם גנים (genes) הנותנים את ההוראות להווצרות כל חלקי ופרטי גופנו. ההבדלים בינינו הם עקב שינויים קטנטנים ב"גנום" (מקבץ הגנים) המאפיין כל בעל חיים. למשל: כ-98.5% מהגנים שלנו ושל השימפנזים זהים. ההבדלים בינינו לבינם נגרמים ע"י אותו 1.5% של גנים שונים.

שינוי זה החל להתרחש לפני כ-6 מיליון שנים. האדם הראשוני הופיע לפני כ-2.5 מיליון שנים ואילו האדם המודרני (שוב עקב שינויים מסויימים בגנום – מוטציות בלשון המדע) הופיע לפני כ-200,000 שנה.

כדאי שנזכור שאותם יצורים מופלאים – הדינוזאורים – הופיעו לפני כ-130 מיליון שנים ונכחדו לפני כ-60 מיליון שנים.

מתוך כך שישנם כ-500 גנים זהים המשותפים לכל בעלי החיים, ברור לנו שלכל בעלי החיים מוצא משותף. קיומו של אותו מוצא משותף הנו הוכחה מובהקת שכל סיפור הבריאה אינו יותר מסיפור נחמד לילדי בית הספר ואין לו כל קשר למה שקרה באמת.

שפינוזה, ברוב גאוניותו, אמר – בתקופה שאף אחד אחר לא פקפק בסיפור הבריאה – שהטבע הוא הבורא – ולא איזה אדם–אלוהים החושב ועושה.

אמר חכם יווני קדמון: אילו יכלו סוסים, שוורים או אריות לצייר, היו מציירים את אלוהים בדמותם.

ואנו נאמר: מה גדלו מעשיך ה',

לולא אדם, שבדמותך יצרת, ולשון לו נתת –

מי היה יודע עליך?

ומה רבה חכמתך ה'

שאותן חיות אשר יצרת – לשון להן לא נתת!

שאילו לשון להן נתת, היו טוענות שבצלמך נוצרו.

לקריאה נוספת: פרופ' ישראל קנוהל – "מאין באנו" וגם "השם"

מישקה בן דוד- "החיים,האהבה,המוות"