5 Answers
איש מערות הולך בסבך ולפתע שומע רשרוש בשיחים. זה יכול להיות נמר או שלא. אם הוא יפעל מהנחה שמדובר בנמר חייו אולי ינצלו , אם הוא יתחיל לחקור ולהרהר מה זה יכול להיות – ובאמת היה נמר בשיחים – הוא ימות.
כלומר, יש מנגנון בסיסי אצל כל אחד מאיתנו שדורש להשלים פערים בידע שלנו מבלי לבדוק יותר מדי.
איש יותר מתקדם, כבר לא חי במערה אבל עדיין פרימיטיבי, לא מבין מה גורם לשמש לזרוח ולשקוע ולמה יש ברקים מפחידים שיורדים מהשמיים בליל סערה. עדיין קיים אצלו המנגנון שדורש סגירת פערים מידית אבל אין לו תשובה מוכנה כמו 'נמר' אז הוא ממציא תשובה לפי ההגיון והעובדות שקיימות אצלו וזה מרגיע את אותו דחף קדמון לא לחיות באי ידיעה.
אפשר להמשיך עוד אבל כעקרון – כן, מדובר במשהו בסיסי בהתפתחות של כולנו ועדיין כולנו מתנהגים לעיתים בחוסר רציונליות מוחלט , רק שבדת זה הרבה יותר בולט.
אין גבול לטמטום 🙂
ההסבר העצמי מגיע באמצעות אמונה באלים שהתפתחה לאמונה באל אחד .
ככל שהמדע יתקדם ו"יפתור" שאלות טבעות שונות – כך יפחת הצורך באמונה הדתית .
זהו הכיוון ( דטרמניסטי , בעיני ) ולכן , יש תקווה לשפיות ולשכל הישר . סופם לנצח .
Eli