האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. כי חז"ל אמרו (מגילה יז א) כל העוסק בתורה פטור מן כיבוד אב ואם וראיה מיעקב שלא נענש על אותן ארבע עשרה שנים שהיה נטמן בבית שם ועבר שלא קיים בהם מצות כיבוד אב ואם. זה שאמר האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו שאינו צריך לראות אחריהם וכל שכן שגם את אחיו לא הכיר אינו צריך לידע ממנו. ואת בניו לא ידע, כדאיתא במסכת עירובין (כב א) מהו דכתיב: "שחורות כעורב"? רבא אמר במי אתה
מוצא התורה במי שנעשה אכזרי על בניו כעורב. כי הא דרב אדא בר מתנא כי הוה אזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקא מאי נעביד להו אמר לה איכא קרמי באגמא, (תרגום – כרב אדא בר מתנא כאשר היה הולך לבית הרב ללמוד תורה, אמרה לו אשתו "והילדים מה נעשה להם?", אמר לה: "ישנם קני סוף באגם [במקור בגמרא – וכי שלימו קורמי באגמא?]). זה שאמר כאן ואת בניו לא ידע, שגם את בניו יעשה את עצמו כלא יודע. וכל כך למה כי שמרו אמרתיך
ובריתך ינצורו, יורו משפטיך ליעקב וגו', רצה לומר מצד שהם צריכין לעסוק בתורה תמיד על כן גם את בניו לא ידע כאמור:
יוסף פישר
לוקחים פסוק כלשהוא ללא קשר לנושא בונים עליו מדרש, וזה הופך ל"הוה עובדה" כלומר, כך היה עובדתית בזמנו, ומזה ניתן ללמוד הנדרש בענינינו.
איך לומדים ש"העוסק בתורה פטור מכיבוד אב?" בונים מדרש לפיו יעקב למד תורה ב"שם ועבר" 14 שנה ולא נענש על אי כיבוד.
איפה זה כתוב? באף מקום אלא נוצר כרגע בשביל להוציא המסקנה ש"העוסק בתורה פטור מכיבוד.." והרי ההוכחה למה שאמרנו כי "העוסק בתורה פטור וכו" כי הרי "כך" כתוב בתורה. (איפה?)
וזה עיוות לשם עיוות ושתילת רעיונות עבור אנשים כמו יוסף פישר
אהרן
האם יש בסיס מדעי למשפט "אכזרי על בניו כעורב"?