כיצד נגרם הדוחק הזה?

הדוחק הזה נגרם מהמזיקין, דהיינו השדים, כמו שאמרו בגמרא ברכות ו' ע"א:

תניא, אבא בנימין אומר: אלמלי נתנה רשות לעין לראות, אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין. אמר אביי: אינהו נפישי מינן, וקיימי עלן כי כסלא לאוגיא ( הם, המזיקים, מרובים מאתנו, בני האדם, ועומדים עלינו כתלוליות העפר שמסביב לחפירות התלמים) . אמר רב הונא: כל חד וחד מינן, אלפא משמאליה ורבבתא מימיניה (כל אחד ואחד מאתנו, אלף מזיקים משמאלו

ורבבה מימינו). אמר רבא: האי דוחקא דהוי בכלה – מנייהו הוי (הדוחק השורר ב"ירחי כלה", אותם חודשים שהמון העם נאסף ללימוד תורה, נגרם מהמזיקים); הני ברכי דשלהי – מנייהו (אותן ברכיים המתעייפות – מהם הן נגרמות); הני מאני דרבנן דבלו – מחופיא דידהו (אותם בגדים של החכמים שמתבלים, למרות שאינם עושים כל מלאכה – מהחיכוך עם המזיקים הם

מתבלים); הני כרעי דמנקפן – מנייהו. (אותן רגליים הנפצעות במכשולים – מהן).

האי מאן דבעי למידע להו – לייתי קיטמא נהילא ונהדר אפורייה, ובצפרא חזי כי כרעי דתרנגולא. (מי שרוצה לדעת על קיומם יביא אפר מנופה ויפזר סביב למיטה, ובבוקר יראה כעין רגלי תרנגול, כי רגלי השדים דומים לרגלי תרנגול). האי מאן דבעי למחזינהו – ליתי שילייתא דשונרתא אוכמתא בת אוכמתא, בוכרתא בת בוכרתא, וליקליה בנורא ולשחקיה ולימלי עיניה מניה, וחזי להו (מי שרוצה לראות אותם יביא שיליית חתולה שחורה בת שחורה בכורה בת בכורה, וישרפנה באש וישחקנה וישים בעיניו ממנה – ויראה אותם)

ולשדייה בגובתא דפרזלא ולחתמיה בגושפנקא דפרזלא דילמא גנבי מניה. (וישימנה בשפופרת ברזל ויחתמנה בחותם ברזל פן יגנבו ממנו, המזיקים) ולחתום פומיה כי היכי דלא ליתזק ( ויחתום פיה של השפופרת כדי שלא ינזק).

רב ביבי בר אביי עבד הכי חזא ואתזק. בעו רבנן רחמי עליה ואתסי.

(רב ביבי בר אביי עשה כך וניזוק. ביקשו חכמים רחמים עליו ונרפא).