לפני כמה ימים נכנסתי לפה שוב בגלל שיש לי חופש מהישיבה ויש לנו מחשב בבית. בהתחלה קצת פחדתי לקרוא את את כל האפיקורסות שכתוב פה בעשרת ימי תשובה לפני יום כיפור, אבל אז ראיתי שאתם באמת יודעים הרבה תורה והלכה אז אני רוצה לשאול אותכם קושיא שמפריעה לי.
אולי אתם יכולים לעשות לי סדר בעניין מי הולך לגן עדן? שנה שעברה התחלתי ישיבה גדולה, וזה עדיין נורא מבלבל אותי כל העניין הזה והמשגיח אמר לי שאני צריך ללמוד יותר ולא נתן לי תשובה אמיתית.
יש רבנים שטוענים שמי שחילוני ועובר עברות ילך להרבה מאוד שנים לגיהנום אפילו הרב אמנון יצחק אומר את זה בשיעורים שלו. אבל כולם יודעים שלא נכנסים לגיהינום יותר מ11 חודש (ולכן על פי ההלכה מפסיקים להגיד קדיש יתום אחרי 11 חודש) וגם הרשעים הגמורים ביותר נשארים 12 חודשים ולא יום מעבר לכך ואחר כך כולם עוברים לגן עדן, גם הרשעים הגדולים ביותר.
אז למה הם אומרים להרבה מאוד שנים אם הכי הרבה זה 12 חודשים?
ומה עם אברהם אבינו שיושב בפיתחו של מעלה ובודק למי יש מילה ומצילו מדין גיהנום, לכולם יש ברית מילה. אז כולם ניצלים מדין גהינום? איך אפשר להגיד לחילונים שילכו לגיהנום אם אברהם אבינו מצילם? ומה אם ההבטחה של ר' נחמן מברסלב שמבטיח שכל מי שיעלה על קיברו בראש השנה יצילו מדין גיהנום?
אז אם שנה הבאה אני ילך לאומן אני בטוח ילך לגן עדן?
אבל מצד שני מאיימים בכל פיפס קטן לרשת גיהינום, אפילו אם שומעים למוזיקה חסידית מסוימת … ואז אומרים שה' מדקדק עם צדיקים…אז אברהם אבינו ור' נחמן יצילו חילונים מחללי שבת שהלכו לאומן עם ברית מילה וצדיקים שמלאים מצוות כרימון לא יצילו, כי שמעו מוזיקה חסידית מסוימת? אבל התורה רוצה שעם ישראל יהיו צדיקים עבדי ה' וללמוד תורה כל היום.
למה להיות צדיקים עבדי ה' אם ה' בסוף מדקדק איתך כחוט השערה ונותן לך עונש יותר מלרשע? עדיף כבר להיות רשע, להינות בעולם הזה ואז גם ה' לא ידקדק איתך בעולם הבא אבל אז אומרים שה' מעניש רשעים ונותן שכר לצדיקים… אז בסוף יוצא שה' מעניש את כולם את הצדיקים שמדקדק איתם כחוט השערה, ואת הרשעים כי הם רשעים.
אז מה זה משנה מה אנחנו צדיקים או רשעים אם בכל זאת ה' יעניש אותנו?
מצטער שהשאלה שלי כל כך ארוכה פשוט היה לי הרבה מה להגיד.
שמוליק
כל ענייני השכר והעונש הם בדותות מדומיינות שמטרתם לטפח פחד.
האמונה היא תוצר של חרדה קיומית של האדם וככזאת, שמניעיה מחרדה, היא מתפקדת באופן חרדתי.
הם יוצרים עונשים מפחידים וכדי להישמר מהם הם מציעים מעשים להינצל מהם – ציות טוטלי להזיותיהם.
אפשר לומר כך: הרצון להאמין נובע מחרדה.
החרדה יוצרת תגובה לא רציונלית – להיאחז בהבלים ולהתעלם מהתבונה.
ומשאלתך – שמתוכה אתה למד את האבסורד של אנשי האמונה – אני למד שבר אוריין אתה היודע לשאול.
ענייני השכר והעונש אינם ברורים לאנשי האמונה עצמם ואין טעם לשאול רבנים כי הם עצמם חסרי אונים מפוחדים אל מול הטקסטים המבולבלים.
ראה דבריי "בפרשת האזינו" כיצד כל הבליהם של חז"ל בענייני שכר ועונש נופלים בבור.
עיין עוד בתשובתי: "גן עדן ביהדות".
בברכת שחרור מהדת ומפחדיה,
דעת – אמת
[אם תרצה עוד פרטים אשמח].
יער גלבוע
שלמה בחור ישיבה.
ועוד בנידון שלוימה היקר הייתי חייב להתיחס לזה אתה אומר שאדם ששומר על קלה כבחמורה אין לו יראת שמים מוזר הפסס הגאון הגדול שלוימה אני שבחיים שלי לא פיספסתי צום דרבנן או הנחת תפילין למה אני עושה זאת יחתיכת בור ועם הארץ מאיזה סיבה כי יש איזה איזה שלוימה???מאיזה סיבה??שלא חיללתי שבת מימיי וויתרתי על הרבה בשביל לא לחלל אז יקום לו שלוימה ויגדיר מהי יראת שמים ממש גדלות בברכה לך שוב יוסי.