שלום ערן,

בתורה מסופר שאלוהים ברא את השמש ביום הרביעי. ולדעת חז"ל כל 28 שנים השמש חוזרת לנקודת המוצא שלה ביום ברא אותה אלוהים "ותלה" אותה בשמים. לכן ביום זה תקנו ברכה "ברוך עושה מעשה בראשית" (ברכות נט ע"ב).

מלבד שברכה זו אינה תואמת את המציאות, היא אינה תואמת את אורך השנה עליה מבוסס לוח השנה העברי. לדתיים יש שני אורכי שנה שונים; אחד התואם את ברכת החמה והשני תואם את לוח השנה. ואל לך לתמוה על כך כי עולם האמונות סובל סתירות משום שהוא בא מתחום הנפש.

כדי להבין את הפרטים צריך להשקיע הרבה קריאה ומחשבה, אסכם עבורך את שכתבנו בקונטרס מספר שש:

לדעת שמואל, "הבקי בשבילי דשמיא", אורכה של שנת החמה שס"ה יום ושש שעות: "אמר שמואל אין בין תקופה לתקופה אלא תשעים ואחד יום ושבע שעות ומחצה" (עירובין נו' ע"א) . והואיל וארבע תקופות [עונות] הן בכל שנת חמה (תשרי,טבת,ניסן, תמוז) יוצא ששנת החמה לשיטת שמואל שס"ה יום ושש שעות. ואין כל חידוש בזה שכן זו היא בדיוק השנה הנקראת "השנה היוליאנית" על שמו של קיסר רומי יוליוס קיסר. קיסר זה קבע את אורך השנה בחוק שפרסם לכל הממלכה הרומית למעלה ממאתיים שנה לפני שנולד שמואל.

אלא שהרבנים התוכניים בתקופת ימי הבניים השכילו ללמוד מהתוכניים הגויים שאורך השנה של שמואל אינו תואם את המציאות הלכו והמציאו "רב" תלמודי (כינו אותו בשם "רב אדא") כאילו אמר אורך שנה אחר. ולכן נוצרו הלכות התואמות את אורך שנת שמואל והלכות התואמות את אורך שנת רב אדא.

רבנים שנתנו דעתם לסתירה זו ישבו את הסתירה כך: לעניין ברכת החמה נוהגים כאורך שנת שמואל ולעניין לוח השנה כאורך שנת רב אדא ואין זו "קושיא" כי סתירה דומה מצאנו גם בעניין קביעת הזמן שנברא העולם: לדעת ר' אליעזר בתשרי אלוהים ברא את העולם ולדעת רבי יהושע בניסן נברא העולם (שו"ת משאת בנימין, להגאון בנימין אהרון, ס' קא) כאילו הביא ראייה לדברינו – בדת אפשר לסבול סתירות לעניין אחד כך ועניין אחר כך. אומנם יש רבנים שדעתם לא נחה בכך ונשארו בתמיהה: "אבל בעניי לא הבינותי איך מחזיקים אנחנו החבל בשני ראשיו לתקופה מנינן כר' יהושוע ולמולד הלבנה כר' אליעזר" (פירוש הרש"ש, ר"ה ח ע"א ).

ראה דבר משעשע ברכת החמה בתשי"ג 1953, שנעשה ברוב עם ובהדרת מלך, התקיים בכג' ניסן (8 באפריל). כלומר לדעתם ביום זה מתחילה תקופת האביב – והלא האביב מתחיל ב- 21 למרץ. או לשיטת חז"ל בא' בניסן שהוא היום שנברא בו העולם. ובזאת העידו, קבל עם ועדה, שבכג' מתחילה תקופת ניסן! נמצא שאת חג הפסח באותה שנה חגגו בתקופת החורף. למעשה עברו על מצוות עשה מפורשת של "שמור את חדש האביב".

השנה (2009, תשסט) הברכה תתקיים ב 8 לאפריל (יד' ניסן).

ליתר הרחבה עיין ב"קונטרס מספר שש" וכן בתשובה: "לוח השנה השתנה מתקופה לתקופה".

בברכה

דעת אמת

עיין במאמר של הרב שמואל אריאל מישיבת עתניאל, "ברכת החמה על שום מה" ורווה נחת:

כל טוב…

שמעון

תודה שמעון,

אכן רווינו נחת! ומלבד הנחת השכלנו ללמוד כיצד רבנים "משכילים" היודעים את המציאות העובדתית ומכירים בסתירה אל מול הבלי חז"ל, ובכל זאת שורדים את הבלי אמונתם. הנה כך הוא מיישב את ברכת החמה שאינה תואמת למציאות שחז"ל דמיינו: "דברכת החמה לא הווי תלוי במציאות. דמה שאנחנו מברכין ברכת החמה מכ"ח שנה לכ"ח שנה, היא אליבא חשבון של שמואל, ולענין חשבון התקופות ועיבור השנים אנו סומכין על חשבון דרב אדא… ועל כרחך דהברכה לא הווי משום המציאות, אלא כך תקנו חכמים…".

כשאין התבונה יכולה להסביר את האמונה, המאמינים שואבים תעצומות מהנפש וקובעים החלטה שרירותית "כך תקנו חכמים" כלומר, לעזאזל התבונה.

חג חירות חופשי ומשוחרר מאמונות תפלות,

דעת- אמת

יודעים שתקופת "רב אדא" היא המצאת חכמים?

ומה האורך שקבע, והאם הוא תואם את המציאות?

יואב.

שלום יואב,

הסברנו זאת בקונטרס מספר 6, נסכם זאת בקצרה.

בתלמוד מזכירים אך ורק את תקופת שמואל, המונח "תקופת רב אדא" הוזכר אצל הרבנים המאוחרים.

וכיצד ישבו את הסתרת רב אדא מהתלמוד כך כתב בספר העיבור (חובר בשנת 1123) לרבי אברהם בר חייא הנשיא (1065 – 1136 לערך): "תקופת שמואל בפרהסיא ושל רב אדא בצינעא" (וכ"כ החזו"א או"ח קלח אות ד ). משעשע קמעא.

נקודה חשובה להבהרה, אורך שנת רב אדא הוא זמן "מלאכותי" שנוצר להתאימו ללוח השנה העברי שהוא מחזור 19 שנים. אורך שנה מלאכותי זה ארוך ב- 6 דקות מהשנה האסטרונומית.

בברכה

דעת – אמת