13 שנים • iaea אני מסוקרנת לדעת על אילו פסיקות הלכתיות מתבססים הדתיים בכך שאסור אצלהם לגברים באיסור חמור ללא עוררין לשמוע אישה שרה, ולמהדרין שבהם גם לראות פני אישה בתמונה, גם אם היא ילדה בת 3 או אישה בת 70 או עם בגדים מלאים וכיסוי ראש מלא.
ואחרי שתביא את ההלכות הפסוקות הללו כתשובה, שאלה נוספת לי אליך: האם מהלכות אלו נובע שאסור לנשים גם לדבר (ולא רק לשיר) עם גברים שאינם מבני-משפחתן, ואסור להן גם להיראות ללא רעלות על הפנים לגברים שלא מבני-משפחתן (כרגע רק נשות הטאליבאן בטרנד הזה, וחרדים מתנגדים להן)?
או שהלכות אלו מדברות במפורש רק על איסור לשמוע מנגינה מקולה של אישה, ואיסור לראות פני אישה רק כשהן מופיעות בתמונה, ולא מדובר באיסור לשמוע אישה או לראותה בחיים היומיומיים.
שאלה נוספת לי אליך: כידוע, אצל החרדים אסור לאישה להרצות מול קהל שיש בו גברים.
האם ההלכה שעליה האיסור מתבסס אומרת גם שאסור לאישה לשוחח שיחת חולין עם המוכר בשוק אם הוא במקרה גבר?
אז למה החרדים מאפשרים לנשותיהן לצאת מהבית כדי לעבוד ולעשות קניות? אז הן נראות לגברים ומדברות עם גברים ובכך מחטיאות אותם, רחמנא לצלן!
ההלכות על צניעות נשים נפסקו לפני מאות שנים לפחות כדי להיות רלוונטיות לחיים היומיומיים, ולא רק למאורעות ספציפיים, כמו כשאישה שרה או נואמת באירוע או מצטלמת. התוצאה הטבעית צריכה להיות כליאת האישה ואיסור עליה לצאת ללא רעלה על-הפנים מהבית ולעבוד (כי בעבודה צריך לדבר על גברים). אם החרדים לא מעוניינים שנשותיהן יסתובבו עם רעלות (הם הרי נגד נשות הטליבאן) ומכריחים אותן לעבוד ולפרנס את המשפחה כדי שהם יוכלו ללמוד תורה, אז זו ממש צביעות שהם לא נותנים לנשים לשיר, להיראות בתמונות ולנאום לפניהם!
אם יש הלכה פסוקה צריך ללכת איתה עד הסוף, או להתעלם ממנה לגמרי! אין דבר כזה "לקיים חצי מצווה".
צוות
שלום,
מציע לך לקרוא את ספרי "הדת קמה על יוצריה" שם נמצא פרק על מעמד האישה בהלכה והמתח בין המציאות המודרנית להלכה הפסוקה.
ככלל נאמר:
"אל תרבה שיחה עם האשה באשתו אמרו קל וחומר באשת חברו מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנום" (משנה, מסכת אבות, פרק א, משנה ה).
עייני גם "ברוך שלא עשני אישה": https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=11988
והאזיני לדבריי בסרטון כאן: http://www.youtube.com/watch?v=PWmW0jJcAzQ&list=UUq36DWSiilT-o1ZgqlN8Zvw&index=7&feature=plcp
דעת אמת
כי אם לא – אז הם צריכים גם לאפשר לנשים לשיר ולנאום וכן להכניס לביתם תמונות של ילדות. אחרת זו צביעות!
האפשרות היחידה היא שהאיסורים שחרדים מקפידים עליהם כל-כך באשר לנשים נועדו להשפיל את האישה ולהבהיר לה שהיא אפס בציבור ולא לקיים הלכת צניעות כלשהי/להגן על נשים מפני אונס.
לא אומר שהם משקרים אבל זו לא כל האמת. הבעיה היום היא שהאישה החרדית מחזיקה על כתפיה את כל המשפחה. גם יולדת עשרה ילדין וגם מפרנסת בעוד הבעל מביא הביתה סכום עלוב מלימוד התורה ואולי עוזר קצת אם הוא בן אדם. בתנאים האלו צריך להישמר פן תרים האישה את ראשה ותתחיל לדרוש לעצמה מעמד שוטה לזה של בעלה. לכן אנחנו רואים את המדרכות הנפרדות במאה שערים והאוטובוסים "למהדרין" וכל ההחמרות וההקפדות חדשות לבקרים , הכל כדי למנוע מהאישה להבין את האמת הפשוטה: היא איננה טמאה או פרוצה או ערווה מהלכת אלא השפחה שנושאת את מחצית העולם החרדי על גבה.
הרבה פעמים מסבירים לי שההקצנה בחברה הדתית היא תמונת ראי למתירנות המשתוללת בחברה החילונית. מה שנכון – נכון, פעם לא היו תלבושות חשופות כל כך ולא היית רואה תמונות עירום בפרסומות להורדת שיער בעיתון מכובד וכן הלאה. לכן – אומרים הנציגים מטעם הציבור הדתי – רק הגיוני שהדתיים יגיבו בהסתגרות ובהחמרת הצניעות אבל זו איננה כל האמת.
האמת היא שבעידודה של מדינת ישראל נוצר בציבור החרדי מצב מוזר. האישה איננה רק זו שיושבת בבית ומטפלת בילדים. בגלל הגיוס לצבא והקצבאות שמקבל לומד התורה יוצא שהאברך איננו יכול לצאת לעבוד (גם עלולים לגייס אותו וגם השכר ההתחלתי שלו יהיה נמוך ממה שהוא כבר מקבל) כך שאם צריך השלמת הכנסה זהו תפקידה של האישה.
נו, ועכשיו יוצאת האישה לעולם הגדול, מרוויחה כסף ורוכשת מעמד בזמן שבעלה יושב ולומד דינים חשובים כמו כמה שערות לבנות מותר שיהיו בזנבה של פרה אדומה. הרי חייבים לדחוף את ראשה של האישה בחזרה מטה, כדי שתחשוב שהיא טמאה, שקולה מטמא ושהיא לא יותר מאשר ערווה מהלכת כדי שלא תרים את האף חס וחלילה ותרצה להיות אולי שווה לבעלה שאותו היא סוחבת על הגב יחד עם עשרה ילדיהם. כל גל ההקצנה העכור הזה עם המדרכות הנפרדות במאה שערים וקווי המהדרין הוא חלק מהמלחמה שעורכים מנהיגי הציבור החרדי כדי להשאיר את מעמד האישה במקומו על מנת שהנשים לא ימרדו בסמכותם והם יודעים ממה הם מפחדים.
צוות
1. בקשר להפרדה הכללית מנשים, כמו באוטובוסים.
2. שירת נשים.
לשניהם אתייחס בקישורים הבאים:
האמת זועקת לעולם כולו:
ישיבה מעורבת:
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1573325
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1628956
את הקישור הבא שיראו רק הנשים, זה בקשר לשירה:
אם אינך רוצה להתעצבן מוטב שלא תדרשי במופלא ממך.
כדי לשבר את אוזנך ולתת לך שמץ של מושג במה דברים אמורים, אתאר לך את התסריט הבא:
אשתי טורחת ביום שישי על צורכי השבת. מנקה את הבית, מבשלת ואופה ומכינה לי ולבני הרווק כל מיני מטעמים לכבוד שבת.
באה שבת והיא מדליקה את הנרות ומברכת עליהם. רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע (את יודעת, קול באשה ערוה…). אחרי שהגברים חוזרים מבית הכנסת אני שר "שלום עליכם" ו"אשת חיל". סוף סוף ישנו מזמור לאשה שכולו פירגונים, והנה בא רש"י ומפרש בספר משלי (משם לקוח השיר) ש"אשת חיל" הכוונה לתורה, שהתורה נמשלה לאשה.
סיימנו לאכול ואנו עומדים לברך ברכת המזון. המנהג הוא ששלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן, דהיינו אחד הסועדים מכריז "רבותי נברך" והשאר עונים לו כפי שמופיע בסידורים ובברכונים. את אשתי אין סופרים ולכן אין אנו מזמנים. לו היה נכנס ילד בן 13 ואוכל כזית פת ועוד משהו, היינו מזמנים.
הלכתי לברר למה אין סופרים את הנשים בזימון.
ומצאתי לכך תשובה ברורה ב"פני יהושע" (חידושים על הש"ס) הבאים:
יש שום טעם לומר דאפילו דרך רשות אין מזמנין שאין חברותן נאה ולא קרינן בה גדלו לה' אתי וכדאשכחן נמי בעלמא [סנהדרין כ"ג ע"א] דנקיי הדעת בירושלים לא היו יושבין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מיסב עמהן.
את הבנת את זה? אין חברותן נאה…
ואם בכל זאת אני אכריז "גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו" ואתכוון גם לאשה (אפילו לאשתי!!), הקב"ה מאד יכעס עליך.
ובקשר לעצם חיוב אשה בברכת המזון אם זה מדאורייתא, כבר נפסק בשולחן ערוך שזה בספק.
והטעם, לדברי ה"מגן אברהם" הוא:
וספק אם הם – דכתיב על הארץ הטובה ונשים לא היה להם חלק בארץ מצד עצמן, אבל כהנים ולוים היה להם ערי מגרש.
וזה לשון זוהר תרומה עמוד רצ"ח דנשים פטורות מברכת המזון לאפקא להון ידי חובה דהא לית בהו תורה וברית עכ"ל וזה כפירוש התוס':
את הבנת את ההגיון שבנימוק? מכיון שבברכת המזון מזכירים "על הארץ הטובה", ולנשים לא נחלקה הארץ, על כן תהיינה פטורות מברכת המזון.
ולפי ה"זוהר" הן פטורות מכיון שמזכירים בברכת המזון "על תורתך שלימדתנו ועל בריתך שחתמת בבשרו", ושני אלה אינם בנשים.
אם לחכמים שלנו יש אטימות רגשית שכזו. הם אפילו אינם מעלים על דעתם איזה רעיון אלמנטרי שאשה מברכת ברכת המזון בגלל שהיא בן אדם מאמין ורוצה להודות לה' על המזון שאכלה.
וככה הלך לי החשק להתייחס ברצינות לדברי התורה שלהם, לפסיקות שלהם ולבולשיט שלהם.
אוסיף גם אני משלי נופך אחד קטן שכולו אור יקרות בקשר להתנהגות המינית של האשה, מהגמרא מסכת כתובות ס"ה ע"א:
אין בי"ד פוסקין יינות לאשה. (שהיין מרגילה לתאוות תשמיש).
תנא: כוס אחד יפה לאשה, שנים – ניוול הוא, שלשה – תובעת בפה, ארבעה – אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת. אמר רבא: לא שנו אלא שאין בעלה עמה, אבל בעלה עמה לית לן בה.
ע"כ
יש לאשה מורא בעל והיא לא תעז להשתולל בהתפרצות יצרים בגלל השפעה של כמה כוסות יין.
אבל כשבעלה אינו בסביבה, נו, נו…
היא תעשה את זה עם כל מה שזז, בפרט עם חמור…
ובעצם למה לא? מישהו ראה פעם חמור מיוחם?
חבל על הזמן…
צוות
לפני שתדעי מה נאמר, כדאי שתבררי מי אמר!!!
הכנסי,במדור זה,לשאלה: "מי הם פוסקינו החכמים" ותחליטי אם שווה בכלל להתענין בדבריהם.