שלום רב!
קצת על עצמי – אני לא דתי ולא מסורתי אך למדתי במשך שנה בפנימייה דתית, כך שהעולם לא זר לי. אני יודע מהי גמרא, רשי וכו'. התעמקתי בזה בזמנו מאוד כי רציתי להבין ולהיווכח האם יש אלוהים?
מהפנימיה נשארה לי תחושה שיש רק "הוכחה מדעית" אחת לכך שתורה היא תורת אמת (ומכאן – אלוהים קיים) והיא הדילוגים בתורה. אז הציגו לנו שזה מאמר ידוע של פרופסורים עם הוכחות חותכות. אני זוכר איך נדהמתי לכך שהיה אפשר למצוא כל כך הרבה דברים בתורה שהתרחשו הרבה אחרי. מאז, למשך הרבה זמן, אני נשארתי עם דעה שתורה היא ככל הנראה תורת אמת עד שיוכח אחרת (כלומר, תופרך תאוריית הדילוגים). והנה לפני כמה שנים נתקלתי במאמר באתר אחר המתייחס לשאלה באופן מאוד מפורט שמפריך לחלוטין את תאוריית הדילוגים. אז נשארתי בלי הוכחה מדעית כלשהי לאמיתות התורה. אבל היעדר הוכחה מדעית לא מעידה על אי אמיתות התורה. כדי להפריך אמיתות התורה, הייתי צריך טענות והפרכות הרבה יותר עינייניות, כלומר, המתעסקות בכל ההיבטים הקשורים בדת, אמונה, תוכן תורה וכו'. קיבלתי את כל מה שנדרש מאתרכם, מ"מכתב לרבי" (אמנם הוא ארוך מאוד אבל נותן את הסקירה הטובה ביותר בכל היבט אפשרי). זה העלים לגמרי כל הספקות שנשארו לי, קיבלתי כל התשובות ועל זה תבורכו.
לתוכן השאלה: מצאתי אתר שנענה לאתגר הקונטרסים שלכם ומנסה לענות בצורה מאוד עיניינית ורהוטה על הטענות בקונטרסים שאתם מעלים. שם האתר thesanhedrin.org. לדעתי, יש מקום להיענות לאתגר ולהקים פינה נפרדת באתר המוקדשת לוויכוח אמיתי. השיח יהיה ממוקד יותר וכידוע, מוויכוח תצא האמת. יש מצב שזה יקרה?
תודה
אלכס
התשובות של דב שטיין מופיעות במספר אתרים שונים. האם קראת את התשובות?
מספיק לקרוא את התשובה לשאלה הראשונה כדי להבין באיזה עלבון לאינטילגנציה מדובר.
בתשובה לשאלה הראשונה בעניין יצירת חיים ספונטנית, מתחיל דב שטיין בהודאה כי חז"ל אכן טעו וכי היום היו פוסקים אחרת. לו היה עוצר כאן, מודה ועוזב ירוחם. אבל אז הוא ממשיך ומסביר כי דברי התורה (תורה כן! לא משנה, לא גמרא, תורה!) הם נצחיים וניתנו גם עבור דורות בהם יצליחו המיקרוביולוגיים (שאינם עוסקים בכינים אלא בחיידקים) ליצור חיים יש מאין.
האם באמת יש טעם להקים פינה נפרדת להתייחסות לטענות האלה?
אלכס שלום!
ראשית אני שמח לגלות בך אדם חוקר ובעל מחשבה מקורית שמוכן להשקיע זמן ומאמץ להתעמק בדברים ולא מקבל כמובן מאליו כל מה שמסופר לו.
בנוגע לאמיתות התורה, האמונה בתורה כמקור אלוהי היא כשמה כן היא, אמונה. אי אפשר להפריך אמונה בתורה, כשם שאי אפשר להפריך אמונה בכל דבר אחר – אמונה בקוראן, אמונה בסיפורי ההינדואיזם, אמונה בשדים ורוחות וכו'. אפשר אבל בהחלט להראות כי אמונה היא רק כזאת ולא ניתן לבסס אותה על רכיב על שכלי. אתר זה למשל עושה זאת בצורה מצויינת.
בנוגע לאתר שציינת, דיון אמיתי (אני מניח שכוונתך היא לדיון ולא לויכוח) ניתן לקיים רק עם אדם ששומר על ראש פתוח, שמעוניין ללמוד מחכמים, להשכיל ולהבין את המציאות טוב יותר. עם פנאטים (צר לי, אין לי מלה אחרת) שאיבדו כל יכולתלהבין את המציאות לא יהיה לך שום דיון ענייני, אתה יכול באותה מידה לצעוק על הקיר, יהיה לזה אותו הערך.
אם ציינת את נושא דילוגי האותיות הרי שזוהי לטעמי נקודה יפה. האם יש איזשהו סיכוי שאנשי אתר הסנהדרין יבואו כפי שאתה באת ויודו כי אין בנושא דבר וחצי דבר של הגיון ומדובר בתחום מופרך לחלוטין? לא צריכה להיות להם שום בעיה עקרונית לעשות זאת, הרי אין כאן שום עניין הלכתי! אפשר להיות יהודי מאמין ומקיים מצוות ולהודות שמדובר בדברי הבל. יחד עם זאת בדוק באתר הסנהדרין http://www.thesanhedrin.org/he/daat/jumpchar.htm וראה מה הם אומרים על התחום. למשל:
"כנראה אין הדבר ידוע, שקר אינו עבירה מן התורה. בשום מקום בתורה לא נאסר לשקר (למעט בבית דין בעת מתן עדות או שקר שהינו מירמה בעלת משמעות ממונית), אם כי שקר נחשב למגונה כמובא בספר "שערי תשובה" לרבינו יונה מגירונדי המונה בספרו את מדרגות השקרנים. האם יש ולו גם אדם אחד שלא שיקר במהלך חייו?! ברור כשמש שיש מקרים בהם מותר ומצוה לשקר… מובן שאין להאמין למי שמנסה למצוא בקעים בתורת ישראל בבואו להאשים רב בשקרים. באשר הנסיון מונע במניעים תרבותיים זרים. מטעם זה אין להאמין לשום גורם שמשמש בפועל כסוכן תרבותי של תרבות יריבה לתרבותו של הרב. זאת על פי האמור בהלכה שאין להאמין ולקבל לשון הרע על מי שיש לו שונאים. עם כל זאת שיקול הדעת לשקר כדי להחזיר בתשובה או למנוע התנבלות (התפקרות) צריך להישקל לפי גנותו של השקר לפי התועלת הטקטית וההפסד האסטרטגי. המציאות היא ששיקול זה מנחה למעשה כל תרבות רצינית"
האם עם אנשים כאלו יכול להיות שיח ממוקד ודיון ענייני?
שלום רב, קובי!
אני נוטה להסכים לכך שהתשובות שם בעיתיות מהרבה בחינות וגם אני נדהמתי כמה גדול המרחק בהבנת אותו נושא. אני לא מסכים איתך בגישתך לעיניין. עד שיש גוף שבא ועונה בצורה מפורטת לטענות שאתם מעלים, אתה מתייחס לזה בבוז והתנשאות. אז איך אתה רוצה שהבחורים המתנדנדים בישיבות יקשיבו לך?
לטעמי, הגישה פה היא שאלת המיצוב, המיתוג, מטרת האתר. אם זה סך הכל עוד אתר של חילונים שהתאספו ביחד כדי לצחוק על "החרדים החשכים האלה", אז באמת אין צורך בשיח כלשהו. רק לפרסם אנקדוטות וקוריוזים בעולם חרדי שבעין החילוני נראים משונים ומזעזעים. מצד שני, אם הרצון פה לעשות שינוי אמיתי, כלומר, להאיר את עיניהם של כמה שיותר לומדי ישיבות, לחשוף כמה שיותר קהל רציני לבעיה המדוברת, להקים מערך פעיל של אנשים רציניים שבאמת מעוניינים לעשות מעשה, אז כל שיח מתורבת, מובנה, נגיש ובעל מסר יתרום לכך.
לפי מה שהבנתי, מטרת ירון ידען היא להקים כח פוליטי חי שיידע להתנגד במלוא הכח לרחוב הדתי ולהחלישו כמה שיותר ע"י פעילות בשטח ובהמשך כניסה לכנסת עם כמה שיותר מנדטים. בין השאר, האתר הזה משמש מעין טריגר עבור אנשים המעוניינים לעזור למאבק (חילוניים נאורים, חילוניים מאוסים מכפייה דתית, יוצאים בשאלה, דתיים מתנדנדים) וגם עבור אלה שפשוט רוצים לדעת יותר. המטרה לא תושג אם יש לזה ריח מסריח, הרי אספסוף (חסרי דעה וזיקה לידע) לא יילך להצביע למפלגת אור. יש צורך בגרעין אינטליגנטי שלא הולך אחרי העדר, אלא מסיק מסקנות בעצמו ונמשך לדומים לו.
לאור הנ"ל, דווקא סבלנות ושיח אמיתי יכולים להוביל לתוצאות הרצויות:
כדי למשוך בחור ישיבה (בין אם הוא דתי אדוק או דתי מתנדנד), יש להוכיח לו ולהראות שהרבנים לא מצליחים להתמודד עם הטענות שאתם מעלים. ולא, הוא לא יוכל להסיק זאת רק מהתבוננות בתשובות של הרבנים. לצורך העיניין, הבחור ירצה לראות תשובה של האתר ולוודא שהתחושות שלו תואמות לרוח האתר.
כדי למשוך קהל חילוני משכיל, יש להראות כי האתר זאת לא חבורה של "חוליגנים" שמעוניינים להציק לקהל הדתיים, אלא קבוצה של אנשים אינטליגנטים שיודעים לעמוד על שלהם ומבינים איך לנהל שיח רציני בציבור. אני נמשכתי לאתר לא בגלל הפלפולים היומיים אלא בגלל המאמרים עתירי ידע. המאמרים (לפחות את רובם) לא אתם כתבתם… כמובן, שיש פה עוד הרבה מאוד תוכן, אבל ברובו שזורים גיחוך, התנשאות ובוז. (יש עוד מה לשפר :))
כדי למשוך את היוצאים בשאלה, יש להראות כי אנחנו (החילוניים) שונים ויודעים להתייחס לכל רעיון (מגוחך ככל שיהיה בעינינו) בצורה רצינית ויסודית. בעולם הדתי הם ראו מספיק סילופי מידע, שטיפת מוח והסתרת ידע. בואו נוכיח שפה זה שונה.
כדי לחזק את המאוסים מכפייה דתית, יש להגביר מודעות לגבי גרעין המאבק – זה לא משהו אישי נגד קבוצה או איש, זה מאבק נגד רעיון, דרך חיים והשפעות שלהם עלינו. זה נותן יותר כוח ומוטיבציה ליותר זמן.
ולסיום, עם יש הזדמנות לדבר לגופו של עיניין עם הצד השני – אז יש לדבר ולהגיע למסקנה המתבקשת דרך דו-שיח ולא דרך התחמקות. פינה "חיה" שכזאת יכולה לגשר בין הפערים עבור קהל בוחרים עתידיים גדול. חלק מזה כבר מתבצע ע"י ראיונות של ירון ידען, אבל עדיף שזה יהיה כתוב – כך המידע יותר נגיש.
בברכה, אלכס
שלום אלכס,
התיחסות כללית תמצא במאמר: דרכי ההתמודדות של המאמינים"
דעת אמת