14 שנים • aou aiu אם הייתם יודעים מה זה גמרא הייתם רצים לעמוד בתור.
בקיצור הצחקתם אותי.
אלירן
מידי פעם מגיחים אלינו אנשים שאיבדו דעתם לדעת.
כשם שלא ניתן למנוע אדם הרוצה לאבד גופו, אף אם נכלא אותו בחדר סגור, הוא ימצא רעיון להרוג גופו. כך החוזר בתשובה, הרוצה בכל מאודו לאבד דעתו, הוא ימצא לעצמו דרכים לרמוס תבונתו.
להשאיר דף ריק אי אפשר לכן אציג בפני הקוראים סוגיה תלמודית ללמד על רפיון השכל והמוסר של מחברי התלמוד.
בחורי הישיבה, שוקדים על-פי רוב במסכתות נשים ונזיקין לכן אביא דוגמה ממסכת בבא קמא.
חוקי המקרא עוסקים בדיני שור לפי מקרה אירוע פרטני (קזואיסטי) : "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר …וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת: אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו (שמות, כא; 28-30).
חז"ל סבורים שרק במקרה שהשור הרג שלושה בני אדם הוא נחשב מועד להרוג אדם. אך אם הרג שלושה שוורים אין הוא מועד להרוג אדם.
לפי הנחה זו, נוצרת בעיה להסביר את מציאות הפסוק: כיצד יתכן שור מועד להרוג אדם? הרי כבר בפעם הראשונה שהשור הרג אדם דינו לסקילה?
חז"ל "מאתגרים" עצמם בשאלה זו ואחריהם כל המאמינים עד עצם היום הזה במימון מדינת ישראל.
והנה מגוון הפתרונות של חז"ל (בבא קמא מא ע"א):
1. השור למעשה לא הרג שלושה בני אדם, לכן לא נידון לסקילה, אלא שהוא רדף אחרי שלושה בני אדם "וכמעט" הרגם. באופן זה השור נידון כשור מועד אך עדיין לא נסקל.
2. השור נגח שני בני אדם ופצעם אך עדיין לא מתו, לכן אינו נסקל עדיין, וכשנגח את האדם השלישי מתו שלושתם.
3. שור הרג שלוש בהמות ומועד לבהמה מועד לאדם (זו האפשרות הסבירה ביותר לפרש את החוק המקראי).
4. השור הרג שלושה גויים. שור שהרג גוי אינו נסקל (עפ"ל). שור שמועד להרוג גויים הוא מועד להרוג גם יהודים (לפחות השוורים אינם מבחינים בין דם לדם).
5. השור הרג שלושה בני אדם טרפה (שיש להם מום או מחלה שלא ישרדו אותו שנה כגון נקב בריאה, נכרתו רגליו… ועוד דברי הבל של חז"ל ברפואות). למכיר את דרכי החשיבה של חז"ל אין זה מוזר במיוחד שחז"ל דוחים אפשרות זו, בטענה, ששור המועד להרוג אדם חולה אינו מועד להרוג אדם בריא.
6. השור הרג אדם וברח הרג ושוב ברח עד שתפסו אותו בפעם השלישית.
7. העדים שהעידו שהשור הרג בני אדם הוזמו, ולאחר זמן הוזמו הזוממים.
8. השור שהרג בני אדם התערבב בעדר ולא זיהו אותו רק לאחר הריגת האדם השלישי באו עדים וזיהו את השור.
זו דוגמה נפלאה לאתגר פרחי ישיבה בכל מיני אפשרויות, ובטוחני שבחור ממוצע יקח לו כמה ימים להבין את הסוגיה עם כל מפרשיה אם לא שבועות וחודשים.
ומתוך אתגורם שכחו עולמם. כאילו בעולם של שוורים עסקינן.
ובכלל גם לשיטת אנשי הדת כל הדינים האלה בטלים מאז איבדו את הסנהדרין. ואם תתבונן בתירוצים המבישים המפלים בין יהודי לגוי והעיסוק האובססיבי להיקלע לפרשנות מפותלת וחסרת סבירות, אנחת ייאוש תזעק.
אין לי אלא לכאוב את עתיד מדינתנו שמניחה כספה על קרן הצבי שיגרור כולנו לעברי פי פחת.
בברכה
דעת – אמת
אני מציע שתפנה אישית אל ירון ידען שהיה במצבו של בנך בעבר ויצא מזה ותשאל אותו מהי הדרך להגיע אל תבונתו של אלירן, מהם העבותות שקושרים אדם לעולם ההזיה הזה ואיך לנתק אותם כפי שעשה בעל האתר, דברי היגיון כשלעצמם לא יעזרו.
עדו
למה סתם להכפיש? אם במקרה אתקל בשור באמצע הרחוב, חשוב לי לדעת אם זה שור תם או שור מועד.
אגב, אם בשור עסקינן, כיוון שאני אדם חסכן מטבעי, ניסיתי לקדש את אשתי בצואת שור, אבל אחרי שהבנתי איזה עונש אני עלול לקבל, הלכתי על טבעת.
https://daat-emet.sentice.com/issues.cfm?ISSUE_ID=516
ואחרי שהזכרנו צואה וטבעת, איך אפשר שלא לסיים עם ההתלבטות השבועית שלי האם לקנח את פי הטבעת בחרס או באבן (שוב, מטעמי חיסכון גרידא).
https://daat-emet.sentice.com/issues.cfm?ISSUE_ID=236
אלי
יש כאן מילכוד שלא קלטה עיני מי שהצליח להתיר אותו.
שני חלקים למילכוד.
הראשון-מה הדבר המוצלח בכל זאת בתלמוד הבבלי האם הוא עצמו או הכישרון היהודי.
לומר שאין בו מן המוצלח- כלל,לא תוכל וגם אם תנסה לא תצליח לשכנע בכך הוגי דעות מכל האומות מעבר למיעוט שבמיעוט.כי קשה להתווכח עם סיפורי הצלחה היסטוריים.
אם תבחר לומר שהתלמוד הוא הבל אלא שאנשים מוכשרים עומדים מאחוריו וזה כנראה מה שבחרת הרי שאתה אומר שהיהודי מוכשר מאד בין העמים מעצם היוולדו ללא מאמץ,הזאת בחירתך.
הגזע היהודי?
אם יבחר החושב,לומר שעצם העיסוק הלמדני ביטא שיכלל ופיתח
את החכמה היהודית, וכך גם נתמשך לו בהיסטוריה מן עם שכזה,
שנולדו לו מדענים שאחרי שהמירו (אלו שהמירו) את עיסוקם התורני במדעני והגיעו להשגים מופלאים דוגמת 29% ממקבלי פרסי נובל, מתוך אוכלוסיה של פחות- משני פרומיל מאוכלוסיית האנושות.ובכן אם כך יבחר החושב , שוב הופך להיות התלמוד
באר ששתינו ממנה לפחות בעבר,ולאור מצבו העגום של המישכל בארצנו היקרה,יש שיבואו לשאלה מהו התחליף הטוב לתלמוד זה.
גם כשרונךשלך ירון, המרהיב להעמיק חקר ולפלפל בחוכמה השתבח מעיסוקך בתלמוד, כך לפחות אני משערת ולדעתי עלי ועל עוד שכמותי להעריך אותך על כך. האם אני בטוחה שמצאתי לצעירינו את התחליף הלימודי,נכון ,יש לנו בעיה כפי שאמרו בקיבוצינו היקרים האם יש טעם לקנות פרה כדי לשתות כוס חלב, האם חייבים להשתעבד למנטליות החרדית כדי להחכים-האם כדאי-
כנראה שלא, אבל זאת תשובתי האישית כי אני שוחרת חוכמה בלאוו הכי ואומרת לתמהונות החרדית :"מויחל טוייבעס". אבלמכאן ועד להיות נחרץ בהפרעתו של התלמוד ככלי ריק–אוהו
הדרך לא קצרה!
יש חלק שני למילכוד , אבל זמני קצר, זה עתה התמקמתי מחדש
אחרי חופשה "טרופה", ועוד לא השלמתי גם את שעורי הבית שהטיל עלי רביב"ש בפוסט של האינטואיציה….. אקווה להמשיך.
ברוכים הנמצאים.
ציפי
היהודים אינם מיוחדים גם בשיטת פלפולי השווא. הנה קטע מתוך "הרנסנס האיטלקי" צמיחתה של תרבות חילונית, מאת : בנימין ארבל: "מרכזיותה של תורת ההיגיון האריסטוטלית בתרבות הסכולסטית של ימי הבניים המאוחרים הייתה אחד הגורמים המרכזיים להתרחקותם של משכילי איטליה מאותה תרבות. בשיטת הדיון הסכולסטית חייבים היו המתדיינים להשתמש בקטגוריות שקבעו אריסטו ומפרשיו לתיאור המציאות: שיטת ההיקש הלוגי הייתה דרך מקובלת לפירושן של תופעות לא רק בתחום הפילוסופי המובהק. ומעל הכל, בתרבות הסכולסטית נחשבה התיאולוגיה למלכת המדעים. יתר על כן, אותו ז'רגון של דיון אקדמי, ששלט בכיפה בקרב משכילי אירופה במשך מאתיים שנה ויותר, והיה בראשיתו אמצעי חשוב לארגון שיטתי של הדיונים העיוניים, גילה סימני התנוונות בשלהי ימי הביניים. פטרארקה וממשיכיו סלדו סלידה בולטת מן השעבוד המוחלט למונחים ולשיטת הדיון של הסכולסטיקה, ומן האופי התיאורטי והמופשט של הדיונים האינטלקטואליים בקרב הסכולסטיקאים. באחד ממכתביו התייחס המשורר בן המאה הארבע עשרה להשתעבדותם של הסכולסטיקאים לדיאלקטיקה במילים הבאות:
"ידוע לי כי היא [הפלפול הדיאלקטי] אחת האומניות החופשיות… מאמנת את השכל, וגם אם היא אינה עושה כלום, לפחות היא הופכת את האנשים למהירי מחשבה וחריפים. אינני מכחיש כל זאת. אולם דרך מכובדת אינה בהכרח גם משכן קבע ראוי לשבח, ואין ספק כי נוסע שהדרך גורמת לו לשכוח את יעד מסעו איננו חכם במיוחד".
קראי עוד בדבריי:
דעת – אמת
האם דברי ההבל של האחרון לציון ושאר חמורי גרם כמותו נובעים מחידוד המוחין הנ'ל ?
כשמחדדים עיפרון הוא הולך וקטן ובסופו נשאר שפיץ קטן שאיתו כבר אי אפשרכלל לכתוב.
פתגם תימני אומר שעודף טהרה מוציא את החרא.
אם תכנית הקב'ה באמת היתה שכל תכליתם של הזכרים היהודים היא לדפדף ביד אחת ולגרד את זקנם בשניה, שתי אצבעות בכל יד היו בהחלט מספיקות להם. הוא גם היה מחלק להם סנדוויצ'ים 3 פעמים ביום ולא מעניש אותם להןציא לחם מן הארץ בזיעת אפם.
אלא אם כן פסוקים אלה מיועדים לחילונים או לעכו'ם וגלשו בטעות… רחמנא לצלן.
כנראה שלחרדים יש ספק ביכולתו או ברצונו ומשום כך המציאו את השנורר.
ישראל