13 שנים • admin כשבאים להסביר משהו צריך לענות על ארבע הסיבות על פי אריסטו:
1. סיבה חומרית – הרכב החומר
2. סיבה צורנית (איידוס) – צורת הארגון של החומר למשל גופים אורגניים שונים (בני אדם ופילים)
3. סיבה פועלת – מה שמביא לשינוי של דבר מסוים (סיבה מכניסטית – משהו שבא קודם)
4. סיבה תכליתית – לשם מה קרה השינוי
מבחינת אריסטו כדי להסביר כל דבר שקורה בטבע צריך את ארבע הסיבות האלה. הסיבה החשובה ביותר שמארגנת את כל הסיבות האלה היא הסיבה התכליתית. לכן מבחינת אריסטו אם מוותרים על הסיבה התכליתית במדע (כפי שקורה היום) אזי המדע הוא חלקי בלבד ואף שגוי. בשביל להסביר תופעות בטבע צריך חשיבה טלאולוגית = תכלית.
מצאתי את זה כחלק מעבודה על אריסטו.
אשמח לשמוע תגובות.
בברכה,
רפאל בן מנשה.
צוות
רפאל,
מושג התכלית הוא פרי יצירת האדם ואינו נוגע לטבע. הטבע אדיש לתכלית ולמטרה.
דעת-אמת
צוות
הטענה של אריסטו היא הגיונית -שינוי כל-שהוא מגיע רק למען מטרה או תכלית מסוימת, כי אחרת למה שדבר מסוים ישתנה?
לדוגמא אדם א' נתן נשיקה לאדם ב' בגלל (סיבה) שהוא חש אהבה כלפי אדם ב'. התכלית של הנשיקה היא לבטא את אהבתו של אדם א'. ובעצם לקרב בינו לבין אדם ב'.
האדם חש אהבה ולכן פעל למענה או על פיה (איך שתרצה), וביטא אותה בעליל בעצם. אם היה שומר אותה בפנים לא הייתה מקיימת את תכליתה שהיא בעצם קירוב בין אדם א' לבין אדם ב' .אם אתה סובר כי לאהבה יש משמעות אחרת אנא הצג אותה.אבל על פי רוב ,(ופה נכנס עניין הסבירות)משמעות האהבה לקרב, וזוהי תכליתה ולשם כך היא קיימת.האם המשפט האחרון שאמרתי על פי ההיגיון והסבירות הוא אינו נכון? כי אם הוא אכן נכון על פי ההיגיון והסבירות, הרי שלמילה תכלית יש משמעות מציאותית מאוד.
בברכה,
רפאל בן מנשה.
כפי שנאמר לך, לטבע עצמו אין תכלית.
החוקים הפועלים ביקום הזה הם אלה שאפשרו את הווצרותם של חיים ואח"כ שכלולם בתהליך מדהים שנקרא אבולוציה.
אתה יכול לשאול האם ייתכן קיומו של יקום עם חוקים אחרים שפועל בצורה אחרת, או האם החוקים הפועלים כאן הם היחידים האפשריים, אבל זה כבר עניין שלמדע קשה להתייחס אליו כיום.
ב. אם הבנתי נכון, הטענה היא שדברים לא קיימים כך סתם בלי תכלית, זו טענה שגויה.
לדברים בטבע אין 'תכלית' אבל יש להם גורם. לכל דבר יש משהו שגרם לו, לא בהכרח מתוך מחשבה או כוונה.
האם זה אומר שהיקום שלנו, חייב שיהיה לו יוצר.
התשובה היא חד משמעית לא.
החוקים והכללים שנכונים בתוך היקום, אינם בהכרח נכונים מחוצה לו (אם יש 'חוץ' ליקום שלנו). רוצה לומר, זה שביקום שלנו דברים לא נוצרים בעצמם ולא קיימים לנצח לא אומר שהיקום שלנו עצמו חייב לציית לכללים האלו, אלו רק הכללים שבתוך היקום.
באותה מידה על כדור הארץ דברים נופלים ארצה תמיד. אם היית מספר לאריסטו שייתכן מצב שבו תרים אבן והיא תישאר לרחף בחלל הוא לא היה מבין כיצד זה אפשרי , בתקופתו של אריסטו הניחו שכוח המשיכה הוא נתון קבוע ולא הבינו שהוא נכון רק לגבי כדור הארץ עצמו ולמעשה הוא היוצא מהכלל ואילו הכלל הוא חוסר בכבידה כפי שקיים ברוב היקום.
בהצלחה לך.
עמית הצדיק היהודי