דבריך קצת מבולבלים משום שאתה מדבר מנהמת רגשותיך ואינך בוחן את תחושותיך באופן רציונלי ומסודר.

אתה כותב: "אדם צריך להאמין" כלומר לדעתך יש צורך נפשי להאמין כמו צורך נפשי לאהוב ולהיות נאהב. לדבריך, כל האמונה באלוהים היא אמונה שנוצרה מהצורך האנושי לאמונה. לשון אחרת: האמונה היא פרי הזייה ואשלייה של האדם עצמו.

אם כך, מדוע אתה תמה שיש אנשים שאינם מרגישים צורך ליצור הזייה דמיונית? יש אנשים שנפשם מקבלת ומשלימה עם העולם הזה, כפי שהוא נראה במציאות, לטוב ולרע.

עוד אתה כותב: "שאתה מאמין שהתורה ניתנה מסיני" וכאן אני תמה על אמונתך – מדוע אתה מוכן להאמין בטקסט שאינו רלוונטי לחייך הראלים. הרי אתה לא תסכים שאם יאנסו את ביתך העונש יהיה; שבתך תנשא לאונס, כפי שכתוב בתורה.

ועוד, כיצד אתה מקבל את הסתירה הפנימית באמונתך – ופוסח על שני הסעיפים – מצד אחד מאמין בתורה כדבר אלוהים מצד שני אינו מקיים את דברו, הלא בעשרת הדיברות כתוב "שמור את יום השבת".

אתה מגדיר עצמך "חילוני" ומצד שני מצהיר שאתה מאמין שהתורה מסיני? חילוני הוא אדם שמקבל את ערכיו וחוקיו מתוך הבנתו ולא מתוך אמונה ושעבוד לטקסט כל שהוא. אני הייתי מגדיר אותך "דתי עם יצר הרע".

בסיום דבריך כתבת: "אני נוסע בשבת אבל צם ביום כיפורים" כלומר אתה בוחר בשרירות ליבך מה לבחור ומה לעשות מתוך הטקסט התורני – שעל פי אמונתך הוא אלוהי – כלומר, אתה הוא שבוחר את הדרך המתאימה לך. לשון אחרת השגורה בפי האנשים "לא כדאי להסתכסך עם אלוהים" שבדינו והמצאנו אותו מליבנו, לכן נשמור על "משהו".

בברכה

דעת אמת