מה פירוש אין לנו כלים, יואב ?

דברים רבים שאומרים חז"ל אשר יש להם היבט מוסרי. אם אני בן אנוש תופש עניין מסוים כלא מוסרי וכלא תואם לחברה המודרנית, הנה – הפעלתי כלי שיפוט מוסרי.

אם ירון תפש שעניינים שבהלכה אינם ממש במציאות הרי שהוא הפעיל כלי שיפוט אחר – התאמה למציאות.

ממש פשוט.

"אין לנו כלים" יותר נשמע לי מדבריך יותר כ- "אני ממש לא רוצה להפעיל את שיקול הדעת שלי".

למשה הצעתי לאחוז בשני הקצוות מחד אני נגד שבירת מסורה בת אלפי שנים מאידך אני נגד המהלכים הקיצוניים שביהדות ובעד גמישות וחידוש הלכה – עיין שוב בדבריי אינני שולל את טענות הבקורת אך גם טוען שאין לנו ממש יכולת להבין את כוונתם ומהלכם של חז"ל תוכל לעיין בדוגמאות-קישורים שנתתי סביר להניח שלו חז"ל היו טוענים כי מים חמים מתקררים לפני מיים פושרים היית מבטל את טענתם בואו ננהג בצניעות איננו חיים בדור של חז"ל איננו בטוחים שאנו מתרגמים במלוא המובן את השפה או הכוונה האמתית לה הם כיוונו

ליואב,

האם יש דרך כלשהי להבין את מהלכם של חז"ל? האם למשל לדעתך יש מציאות כלשהי בה כינים נולדות מזיעה? עכבר שחציו אדמה? האם לדעתך מושג העבדות או בעילת קטינה בת 3 הוא מוסרי?

כשאתה כותב שאין לנו כלים, האם הכוונה לכלים מדעיים? כלים מוסריים? איזה כלים בדיוק? כי אני לא מרגיש שחסרים לי כלים.

אני יכול לקבל את העובדה שאין לנו כלים להבין את כל מהלכי חז"ל, אבל האם אתה טוען שאין לנו כלים לבחון את מהלכם של חז"ל אפילו בדוגמאות שהבאתי?

הנחתי כי המסר שלי היה מובן , מכל מקום אחזור על כך – איננו נמצאים בדור של חז"ל ויתכן בצורה מאוד נכרת שישנם עיוותים בהבנת המסר העיקרי שלהם , יתכן מאוד שאין לנו יכולת ממשית לתרגם על פי הכלים שלנו את המהלך והכוונה האמתית שלהם ויתכן שאיננו מבנים מה הוא העיקר בהתוויית הדרך ומה הוא טפל , להמחשה של כלי תרגום של מציאות הוא כמו שלא תוכל להכיל פירוש הביטוי העכשוי שהתפתח בדור הקיים כגון "חבל על הזמן" המקבל כיום אנטרפטצייה לכינוי ל"משהוא עצום" ולא במשמעות הקשורה למימד של בזבוז שעות פנאי , יש בידנו כיום העתק של העתק של המסר, צילום מדף מצולם אינו דומה לצילום מדף מקורי , אין לנו כלים לומר האם מה שחז"ל תיארו היה משל מצוץ מהאצבע האו תיאור חושי (כפי שנתפס בחושים שהיו ) ,אילו הייתה הדוגמא שהובאה בפרוצדורה הרפואית של הסרת גידול בין 90 קילוגרם כתובה בחז"ל נראה כדבר שלא מתקבל על הדעת אך עובדתית דבר שאכן היה ., על פי תאוריית חז"ל יצורים עשויים להיווצר מן הזיעה דבר שהיה מקובל על פי כושר הראייה המדידה והמקובלות המדעיות ישנות , ברור לנו כיום כי כינים אינם נולדים מן הזיעה, אמות המידה של חז"ל לתאר מציאות מדעית מוטעית זו הייתה כפי שנתפסה בחושים בדרגת הרזולצייה הירודה של ההיסטורייה כפי שנפסה בחוש של תקופתם , אך האם זו היא נקודת המוקד שהייתה חשובה במהלך החקיקתי "הלכתי" של חז"ל , יתכן שאין לנו הכלים לבחון זאת , מבחינה עובדתית יתכן שלמעשה מהלכם הוא ששימר את קבוצת היהדות הנגזרת מהמשכיות התנ"ך , האם חז"ל היו רוצים בשימור ערכי העבדות גם כיום ,אין לנו ביטחון שכן , יתכן שבתמורות העולמיות הם היו דובקים באמרא "דרוש וקבל שכר" על לימוד היסטורי של קנין ועבדים בכדי שלא חלילה תחזור לקיים זאת . לדעתי מחיקת היהדות היא קריאת דרור לאנרכייה תרבותית כמו שקוראת בחברה המערבית בה התא המשפחתי נהרס. הצעתי לאחוז בשני הקצוות מחד אני נגד שבירת מסורה בת אלפי שנים מאידך יש מקום לגמישות ושינויים שניתן לקיים גם על פי המקובלות שידועים לנו על פי חז"ל , למסקנה אין לנו ביטחון ויכולת שפיטה מאוזנת לבטל או לאשר ,

יואב אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אם לטענתך חז"ל היו אנשים בשר ודם ולא השכינה דיברה מגרונם הרי שאתה מסכים עם אירגון "דעת אמת" (ושירון ידען יתקן אותי עם אני טועה)

מה לעשות שהיום, במדינה שהוציאה מתוכה עשרה זוכי פרס נובל מאז הקמתה, לומדים רבבות אנשים את דברי חז"ל כאילו הם אמת לאמיתה, ומכנים אנשים כמוך "כופרים". אין בעיה עם יחס חיובי להיסטוריה ולמורשת היהודית ובוודאי שאדם צריך לדעת על העבר של העם שלו . אבל זהו העבר וכך הוא צריך להישאר. העובדה היא שירון ידען הפסיק להיות אזרח יצרני במדינה, לא שירת בצבא ובילה שנים ארוכות מחייו בשינון אותם דברים שאתה מודה שאינם דברי אלוהים חיים. אותי זה מטריד הרבה יותר.

יואב, הוי תמימות קדושה!

אתה כל כך נאיבי (במובן הפסיכוטי של המילה) שחבל על הזמן.

אולי תלך לעבוד כמטיף באתרי הקודש כגון "הדברות".

ממש מתחשק לי להביא דוגמאות שיסתרו את דבריך, אך קול פנימי קורא לי "אל תען כסיל כאיוולתו".

על הפרשנות של חכמינו אמרו במסכת עירובין נ"ג ע"א:

אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל – ואנו כמלא נקב מחט סידקית.

למשל:

למדנו בגמרא מסכת סנהדרין כ"ב ע"א:

אמר רבי אליעזר: כל המגרש את אשתו ראשונה – אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, שנאמר (מלאכי ב'), וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה' בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם וכתיב (מלאכי ב'), ואמרתם על מה על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך.

כדרכם חכמינו לוקחים פסוק בתנ"ך ומוציאים אותו מפשוטו ולומדים ממנו איזו הלכה או גוזרים ממנו איזה דבר מוסר, כמו כאן.

הפעם, גם מי שאינו מבין מה הקשר בין גירושי אשה לבין המזבח, יכול לחוש שיש כאן כוונה שאפילו המזבח שהוא קודש קודשים, איסטרומנט טכני חסר סנטימנטים, שנמשל לזאב הטורף בהמות ומכלה את ממומן של ישראל, אפילו הוא מתרגש ומוריד דמעות כאשר איש מגרש את אשתו.

אבל לא כך הבין הגאון המהרש"א. כמו כל הראשונים והאחרונים ערלי הלב וחסרי הרגישות, מפרש זאת כדהלן:

כל המגרש כו' אפילו מזבח כו'. הוא משל כאלו המזבח בוכה עליו שהמגרש אשתו אשת נעורים ממעט אכילת זבחים דאשת הנעורים מצויה שמביאה קיני זיבה ולידה למזבח והיינו דקאמר קרא מאין פנות אל המנחה שהיתה מביאה בזיבה ולידה.

אתה הבנת את אז זה, יואב?

אשה גרושה כבר לא תלד ולכן לא תבוא קרבן יולדת והמזבח יפסיד.

ולכן הוא בוכה.

אגב, גם אני אינני מקבל הכל.

כאשר אני קורא במדור זה אמירות נגד ברית מילה ובעד עקירת היהדות מיסודה, אני מזדעזע קשות.

אבל מצד שני אמי נוהג על פי הכלל א.ת.ש. (אל תהיה שוטה). מה שנראה ברווז, הולך כברווז, ומגעגע כברווז הוא ברווז.

ואל תתאמץ לשלוף סיבות הזויות מבית השחי להוכיח שאינו ברווז.

ליואב האפולוגטיקן בגרוש.

הרי לך שו"ת של הרב הגאון מנשה קליין (לפני לפני כמה שנים).

אי נאסרת אשה לבעלה כשבא עליה שד

ב"ה אל כבוד הבנ"י וכו'. אחדשה"ט.

בדבר מה שכתב בתשו' מהר"ם מלובלין סי' קט"ז דאשה שנבעלה משד ר"ל אינה נאסרת על בעלה ישראל ואפילו כהן מפני שאינו איש והובאו דבריו בש"ע א"ע סי' ו' בריש סקי"ז ובט"ז שם סק"ט ובשו"ת רבינו חיים הכהן א"ע סי' ח' תמה עליו דהרי שד מוליד מאדם ולא דמי לבהמה (ועיין רשב"ם ב"ב ע"ג ע"ב ד"ה ה"ג שמעין בי מלכא וקטלוהו וכו' שהיה אותו שד מאדם הבא על השידה והיה דר בין האנשים).

זו תשובה ארוכה ולא אלאה אותך.

אז מה אתה אומר?

לא הבנו את מהלך המחשבה שלו?

לקובי השני,

דיני עבדים בעבר הקדום:

כשחושבים על עבדים, מיד עולה הציור של מצרים אכזריים הכולאים בכח את בני העם היהודי בארצם ומעבידים אותם בפרך, אחרים חושבים על אמריקאים החוטפים אפריקאים מסכנים מן המשפחות שלהם, מוכרים אותם בשוק בזלזול, מעבידים אותם בפרך ומתעללים בהם. ביהדות לעומת זאת עבדות נראית שונה לחלוטין.

דברים (פרק כג, טז): "לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו, עמך ישב בקרבך, במקום אשר יבחר, באחד שעריך בטוב לו, לא תוננו" (-אם ברח עבד מאדונו, אסור להחזירו או להשלין עליו, כי כנראה אדונו רדה בו). גם בספר משלי נאמר (פרק ל): "אל תלשן עבד אל אדונו, פן יקללך ואשמת".

דברים (פרק ה): "לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך, למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" (-כל העבדים זוכים לחופש ומנוחה ביום השבת).

אמרו חז"ל (קידושין כב): "כי טוב לו עימך – עימך במאכל, אימך במשתה. שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר. אתה שותה יין ישן, והוא שותה יין חדש. אתה ישן על גבי מוכין, והוא ישן על גבי התבן. מכאן אמרו חכמים, הקונה עבד עברי – כקונה אדון לעצמו". והוסיפו התוספות מן הירושלמי: "דפעמים אין לו אלא כר אחת… שעל כן צריך למסור לעבדו".

5) עוד יש לדעת כיצד הופך אדם לעבד. בספר שמות (פרק כא, טז) נאמר: "וגונב איש ומכרו ונמצא בידו, מות יומת". אסור לחטוף אדם, ולא כך הופך אדם לעבד. עבד גוי הוא אדם שמכר את עצמו לעבד (בחר מרצונו להיות עבד), או נתפס במהלך מלחמה (כלומר היה מאוייבי ישראל, והפכו אותו לעבד במקום להרוג אותו). עבד יהודי הוא אדם אשר נתפס בגניבה, ולא יכל לשלם את גניבתו (או הגזילה אשר גזל). כדי להחזיר את חובו – הוא הופך לעבד בידי בית-דין, והתשלום הולך לנגנב. כך כתב גם הרמב"ם (הלכות עבדים, פרק א): "ואין לך איש מישראל שמוכרין אותו בית דין אלא הגנב בלבד, ועל זה שמכרוהו בית דין הוא אומר "כי תקנה עבד עברי" (שמות כא); ועליו הוא אומר במשנה תורה "כי יימכר לך אחיך העברי" (דברים טו)".

כך שעבד הוא למעשה גנב אשר לא שילם את חובו, והוא הופך לעבד כדי להחזיר את תשלום מה שגנב. הדרך השנייה בה יכול אדם להפוך לעבד הוא מרצונו החופשי (כנראה שהיו אנשים עניים שהעדיפו להיות עבדים, או כאלו הרוצים לחיות תחת אדון עשיר). לכן כתבה התורה דינים לעבד הרוצה להשאר אצל אדונו. היחס לעבדים היה כה מתורבת ביהדות, עד שהיו אנשים הבוחרים להיות עבדים מרצונם החופשי. וכבר לימדו אותנו חכמי ישראל, שדיני עבדים נמסרו בין השאר כדי לשקם פושעים וגנבים, ולהחזירם לתוך המסגרת החברתית (בדומה ל"עבודות שרות" בימינו). לכן גם נאמר בתורה "לא תעבוד בו עבודת פרך". על כך כתב הרמב"ם (הלכות עבדים א, ז) "כל עבד עברי אסור לישראל שקנהו להעבידו בדברים בוזים שהם מיוחדים לעשות העבדים כגון שיוליך אחריו כליו לבית המרחץ או יחלוץ לו מנעליו שנאמר לא תעבוד בו עבודת עבד. אינו נוהג בו אלא כשכיר". היחס הנכון צריך להיות בין עובד לשכיר, ולא עבד לאדון. על כן אמרו חז"ל (קידושין כ): "כל הקונה לו עבד – קנה אדון לעצמו" (כלומר העבד קונה לו אדון). אם נצטרך לדמיין כיצד נראו עבדים בזמן התורה, נוכל אולי לתאר את ימי המלוכה בבריטניה, כאשר משרתים ומשרתות עמדו לרשותם של לורדים ואדונים עשירים. אך באמת, לא קיימים חוקי עבדות מוסריים מאלה בשום אומה אחרת בעולם כולו (ומובן שאיש לא היה מצפה למצוא אותם לפני שלושת אלפים שנה בארץ כנען).

"חיתון ילדה בת 3 ע"י אביה"

ויקרא (פרק יט): "אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ…".

עוד אמרו חז"ל: (קידושין דף מא, א): "כדאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה". האשה בוחרת בעצמה את בעלה.

פסק הרמב"ם (הלכות אישות, פרק יד, י): "אם אמרה, מאסתיהו ואיני יכולה להיבעל לו מדעתי – כופין אותו להוציא לשעתו, לפי שאינה בשביה שתיבעל לשנוי לה (כלומר, לפי שאינה שבוייה להיות עם מי ששנוא עליה)".

בקיצור, הטעו אותך, ושונאי דת פשוט סילפו את הכתובים. אז מהי בכל זאת האמת בכל הסיפור הזה?

ובכן, התורה לא אסרה נישואין עם קטינים באופן מפורש – וזאת מתוך סיבה היסטורית חשובה מאוד מאוד. מסתבר שבמהלך ההיסטוריה היו תקופות קשות מאוד בעם ישראל, בהן נאלצו לחתן ילדות עם ילדים (אצל יתומים בעיקר), וזאת מחשש שגויים יחטפו אותן, יסחרו בהן או יתחתנו איתן בעל כרחן (מה שהיה נפוץ למדי במדינות האיסלאם). אני בעצמי מכיר סבים וסבתות שהתחתנו עוד כשהיו ילדים מסיבות דומות. היתה סכנה עצומה לילדות יהודיות צעירות להחטף ולהנשא עם גויים שחמדו בהן, וחשש דומה לסחר וזנות. באופן מוזר, גויים לא נהגו לחטוף או לקחת נשים נשואות. מסיבה זו היו תקופות בהן חיתנו ילדים בגיל מאוד צעיר, כדי שהגויים לא יפגעו בילדיהם. כאשר היו הורים מתחתנים את ילדיהם בגיל צעיר הם עשו זאת מתוך דאגה לשלומם, ולא שום סוג של פריצות חלילה. יחסים עם קטינים לא היו מקובלת בשום קהילה יהודית, ובשום תקופה (ואתם מוזמנים לחפש בכל הש"ס, הגמרא והפוסקים ליגיטימציה למעשה שכזה).

הרמב"ם מסביר שנישואין של קטינה נעשו אך ורק במקרים חמורים ביותר, כאשר היא הגיעה לעוני מחפיר, והחשש היה גדול שהיא תגיע לרחוב ולפריצות, אשר תהרוס את כל חייה העתידיים כאישה ואמא לילדים. וכך מסביר הרמב"ם על הלכה נדירה זו (משנה תורה, הלכות עבדים פרק ד, ג): "אין האב רשאי למכור את בתו אלא אם כן העני (הפך להיות עני), ולא נשאר לו כלום – לא קרקע, ולא מיטלטלין, ואפילו כסות שעליו".

במקרים חריפים כאלו, מסביר הרמב"ם, כאשר אין למשפחה אפילו בגד ללבוש ולא אוכל לאכול, רק אז יכול האב להשיא אותה במטרה להגן עליה מחיי פשע ופריצות. זה היה הרע במיעוטו, בתקופה שבה לא היו בתי יתומים, וילדות עניות היו הפקר והתדרדרו לפריצות (מצב שלצערנו קיים עד ימינו במדינות רבות מאוד בעולם).

אז מה עשו שונאי הדת? הם לקחו הלכה שנועדה להגן על הילדה הנמצאת במצוקה, והפכו את ההלכה הזאת בדרך מעוותת להיתר של פריצות עם קטינים! כמה נורא וכמה מכוער. ברוך ה´ שיש לנו תורה ויש לנו חכמים, והאמת ניתנת לכל דורש אמת.

ברפואה ידוע שביצי כינים שנמצאות במרחק של 3 ס"מ ומעלה מהקרקפת, אז יש כינים מתות בתוך הביצים.

למה? כי הכינה שמטילה את הביצים אז הכינה שבביצה לא מתפתחת משם ואילך בזכות האם או הזמן, אלא בזכות הזיעה, ולכן אם הביצה מרוחקת 3 ס"מ ומעלה מהקרקפת אז הכינה מתה כי אין זיעה איתה בקשר (כי הזיעה לא מתפשטת בד"כ על השערות בחלק הרחוק מהקרקפת. בביצים של חיות אחרות אז האם מטפלת בביצים ודוגרת או שהזמן עושה את שלו, אבל פה, בכינים, צריך זיעה, ולכן זאת לא מוגדרת כפריה ורביה, אלא שהכינה מתפתחת מהזיעה גם.

גם שהכינים לא מזדווגים זכר ונקבה ולכן זאת לא פריה ורביה.

בקשר לעכבר:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3314360,00.html

בקישור הנ"ל אתה רואה שגילו מין חדש שלל עכבר לא מזמן כך שלא בטוח שמכירים את כל סוגי החיות ואפילו של העכברים.

קטע מהקישור הנ"ל:

"כל גילוי כזה מצביע על העובדה שאנו לא יודעים את כל המגוון הביולוגי שקיים אפילו מתחת לאף שלנו", אמרו חוקרים לכתבי סוכנויות הידיעות.

יש לנו שני טיפוסים שמבקרים את האתר הזה.

קובי פשוט מנסה לסתור את מה שכתוב כאן, לטעון שאולי כן יש עכבר שנולד מאדמה או שהכינה שכתוב עליה ש'נולדת מזיעה' לא באמת נולדת מזיעה אבל צריכה זיעה כדי להתקיים ולזה התכוונו חז"ל.

מצד שני יש את יואב, הוא דווקא מסכים בעצם עם מה שכתוב כאן אבל לא אוהב את ה'התנפלות' על היהדות.

אני יותר מודאג מיואב מאשר מקובי, קובי מתעקש לאחוז באמונתו למרות שמראים לו שהיא לא נכונה והמאבק איתו חסר תוחלת.

יואב לעומת זאת מודה שהשכינה לא דיברה מגרונם של חז"ל אבל לא מבין 'מהי ההתנפלות' עליהם.

ובכן יואב, אם מדען יפרסם תיזה ותהיה בה שגיאה, מיד יקומו עמיתיו (כולם מדענים כלומר שייכים לאותה 'קליקה' ) ויצביעו על השגיאה ואף אחד לא יאשים אותם ב'התנפלות'. יותר מזה, יש בכל שנה פרס 'איגנובל' שניתן למחקרים הכי מגוחכים שעסקו בנושאים מטופשים, כי יש דברים שאנשים אינטליגנטיים לא צריכים לעסוק בהם כמו לייצר אזעקה עם ריח של וואסבי למשל:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4129230,00.html

כפי שכתבתי השאלה צריכה להיות הפוכה, למה לעזאזל יושבים להם בישראל של שנת 2012 אנשים בוגרים ולומדים את דברי חז"ל כאילו הם אמת לאמיתה ואין חשובים מהם?

עידו, אני מצטט את הרמב"ם:

הלכות שבת, פרק יא, ה"ג:

"המפלה כליו בשבת–מולל את הכינים, וזורקן; ומותר להרוג את הכינים בשבת, מפני שהן מן הזיעה."

הוא לא אמר שהן רק מן הזיעה, אלא מן הזיעה.

בקשר לפריה ורביה הן לא פרות ורבות כי זה לא זכר ונקבה, אלא בפריית בתולים ללא זכר, כידוע.

זה גם נכון לומר שהן מן הזעה כי בלי הזיעה הן לא היו חיות.

לקובי שכתב אחריי,

עדו אכן צודק והמאבק איתך חסר תוחלת.

אין לי שום כוונה להתווכח איתך וזכותך להאמין במציאות בה המין האנושי התחיל מזוג אחד, שהקואלה נכנס לכיס של הקנגרו ושניהם חצו את האוקינוס בשחיה עד תיבת נוח, שיש מין של נחשים מדברים (אם כבר הזכרת מינים חדשים של עכברים), שהשמש (!) עצרה מעל גבעון, שארנבים מעלים גירה, שצבוע הופך לערפד שהופך בסוף לשד ועוד שורה ארוכה של אמונות שאפילו אינן מעוררות גיחוך.

אני בסך הכל עניתי ליואב שטען שאין לנו כלים לבדוק את אמיתות דברי חז"ל.

שיהיה לך יום מלא באמונה.

קובי

זאת העצה היעוצה לכל מי שמגיב במדור זה לבעל החניכה קובי.

חידלו לכם מן האדם והפסיקו להתפלמס עימו.

כבר אמר שלמה המלך החכם מכל אדם – אל תען כסיל כאיוולתו פן תשווה לו גם אתה.

בהתפלמסותך עימו אתה משווה את דעותיו לדעותיך ונותן להן לגיטימציה.

עייפנו כבר מכל הקוקואים הפרימיטיבים הללו. פגשנו אותם באתרים אחרים ובאנו לכאן ליהנות מן החופש והרוגע.

כן, אני דתי רגיל שאומר בפיו את מה שאחרים חושבים בליבותם.

מאת יואב

אין דוגמא יותר מוחשית לטענה שהצגתי בתחילה ממה שקורה כאן באתר – אני טענתי דבר אחד ומנסים לתקוף אותי כאילו טענתי דבר שני – אם לא הבינו את מה שכתבתי הרי זאת ההוכחה שלא בטוח שיש לנו כלים להבין את התרגום של המסרים של חז"ל בתקופתם

אחזור כאן בתמצית בתופסת דברים נוספים

על פי המקובלות במדע המיושן (הלא מפותח ) שהיה קיים בחז"ל ידוע לנו שישנם הרבה טעיות מדעיות ,כפי שנתפסו בחושים בדרגת הרזולצייה הירודה של ההיסטורייה , אך האם זו היא נקודת המוקד שהייתה חשובה במהלך החקיקתי "הלכתי" של חז"ל , יתכן שאין לנו הכלים לבחון זאת , מבחינה עובדתית יתכן שלמעשה מהלכם הוא ששימר את קבוצת היהדות הנגזרת מהמשכיות התנ"ך

האם חז"ל היו רוצים בשימור ערכי העבדות גם כיום ,?

אין לנו ביטחון שכן ,

יתכן שבתמורות העולמיות הם היו דובקים באמרא

"דרוש וקבל שכר" על לימוד היסטורי של קנין ועבדים

בכדי שלא חלילה תחזור לקיים זאת .

נראה לי יותר שצריך לתקוף את הדור המעוות שלנו שמתיימר לקרוא את חז"ל על פי הבנתו השגוייה מאשר לתקוף את חז"ל עצמם

דווקא ראינו בחז"ל בהקשר לזכות בקיום תרייג מצוות (מסכת מכות כד,א)

בא דוד והעמידן על אחת עשרה דכתיב

פירש רש"י –

שבתחלה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצות הרבה אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה ובא דוד והעמידן כו' כדי שיזכו אם יקיימו י"א מצות הללו וכן כל שעה דורות של מטה הולכין וממעטין אותו:

וכן ראינו בחז"ל מסכת שבת ( לג,ב) על רבי שמעון כשיצא מן המערה ישנו ביטוי משלי שבנו היה עדיין כועס על הדור ואילו רבי שמעון בר יוחאי טען להתמתנות

שבעולם הצדיקים לא כולם יכולים לעמוד בהכל

" ר"ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה "

על כן יש לתקוף את אלו שלא מבנים את חז"ל כיום ולא חז"ל עצמם

לדעתי מחיקת היהדות היא קריאת דרור לאנרכייה תרבותית כמו שקוראת בחברה המערבית שגם אותה תרבותית צריך לתקן ומהר , כמעט אין כיום נערה שסיימה תיכון שלא היו לה מספר רחב של גברים שהייתה איתם בקשר מיני רגעי , מבחינה רגשית זהוא קרקע פורה להרס התא המשפחתי של העתיד, יש לנו לחנך לערך של חברות וזוגיות קבועה , ולא מזדמנת .

הצעתי לאחוז בשני הקצוות מחד אני נגד שבירת מסורה בת אלפי שנים מאידך יש מקום לגמישות ושינויים שניתן לקיים גם על פי המקובלות שידועים לנו על פי חז"ל , למסקנה אין לנו ביטחון ויכולת שפיטה מאוזנת לבטל או לאשר ,