שלום לך,

מודעות האדם, על חייו הזמניים וברי חלוף, היא טרגדיה קיומית.

מאז עמד אדם על חייו והחל להמשיגם, טורדות אותו שאלות קיומיות.

קהלת פתח בהבל הבלים הכל הבל, וניקולו מקיאווילי בסוף הפואמה החמור כתב: "החזיר, שבגלגולו הקודם היה אדם, מסרב לחזור וללבוש את צורתו המקורית. הוא מעדיף להמשיך ולהתפלש בבוץ ובלבד שלא יאלץ לחוות שוב את חרדות הקיום האנושי… בעולם הזה אין נחמה, וגם אין מפלט ממנו בעולם אחר" (מתוך המבוא מאת הלי זמורה בספר "הדיונים" של ניקולו מקיאווילי).

רק האדם שמשלים, מקבל ומבין את תובנת הטרגדיה הקיומית יכול ממנה לנסוק לגבהים ולהגיע לשיאים של זרימה ורוממות נפש – זוהי משמעות האדם בחייו להגשים את תשוקותיו במקסימום האפשרי.

האדם הדתי דומה לחזיר הרוצה להתפלש בבוץ ובלבד שלא יאלץ לחוות את חרדות הקיום. וכי מה בין דתי שמבטל את שכלו ומצפונו ומתפלש בבוץ אמונות ההבל, כדי לחיות חיי מת בעולם הבא, לבין החזיר?

האדם הטבעי רוצה לחיות חיי אדם.

בברכה

דעת – אמת

בגיל 45 אתה מגלה פתאום שהשיער נשר לך מהראש, שיש לך צמיגים במקום שהיו פעם מותניים והבחורות כבר לא מסתכלות עליך כמו פעם. ירון ידען לפחות חזר בתשובה בגיל 17 ולא כמו אורי זוהר שחגג טוב טוב לפני שגילה את האור כשכבר נראה פתטי על רחבת הריקודים וכמותו כל מיני צדיקים אחרים שבגיל מסויים פתאום גילו שגמרו את הסוס ועברו לדבר הבא.

הסרט 'טריינספוטינג' מתחיל בדיוק במונולוג כזה על אפסותם של החיים, על כמה עלוב לחיות חיים רגילים ואפרוריים ועל האלטרנטיבה שגיבור הסרט מציע – התמכרות לסמים! (קח את האורגזמה הכי חזקה שלך ותכפיל פי 100 ועדיין לא הגעת להרגשה שנותן הירואין, זה מה שהוא אומר, מזכיר משהו?)

מה אני הייתי אומר לבן שלי בגיל 17 אם חס וחלילה יחליט לחזור בתשובה "חביבי, זה החיים שלך ואתה כבר גדול בשביל להחליט, אבל אם מה שמוביל אותך הוא הפחד אז אתה יוצא די עלוב לא?"

עדו