שלום אנונימי,

אשיבך בשלושה רבדים שכל אחד דיו כדי להסיק שאין לאדם אלא ארבע אמות של חשיבה עצמאית ולקיחת אחריות לחייו.

כבר כתבנו פעמים רבות שהקהילה הדתית קיבלה על עצמה את "הקנון" התלמודי כספר חוקים אף בניגוד לכתוב בטקסט המקראי. משמע, ההולך על-פי חכמי התלמוד קובע את אורחות חייו על-פי נורמות תרבותיות ומוסריות של המאות הראשונות לספירה; מעמד אישה מושפל, יחס מתועב לזר, ודקדוקי עניות לרוב המזכירים אובססיה קומפולסיב (עיין במדור "הפלפול היומי"). רצוני לומר שאין קשר אמיתי בין התלמוד למקרא, כך שאם אתה מקבל את מסקנתנו הברורה שהתלמוד היא יצירה של חכמי סורא, פומבדיתא ונהרדעא. לאנשים אלה לא היה קשר לבדל רוח קודש, או השראה אלוהית כל שהיא – אלא רוב דבריהם הינם דברי בשר ודם ששכנו בעיירות הסמוכות לפרת והחידקל ללא מדינה ועצמאות, מצב כלכלי ירוד וצרי אופקים לעולם הרחב.

ועכשיו נתייחס למקרא ולסיפור ההתגלות האלוהית. מתוך דבריך שנקטת "מעמד הר סיני אולי כן היה" מובן שאתה מודע לכך שאין ראיות ולא תיתכנה ראיות למעמד ההתגלות. [ עיין בתשובתנו "האמונה בהתגלות אלוהית"]. כל מה שיש לנו הוא הטקסט המקראי, וטקסט זה מלא סתירות פנימיות, טעות זואולוגית וגיאוגרפית שכל המתבונן בטקסט מבין לאלתר שאינו אלא כתבי מחברים שונים שבמהלך השנים נקבע נוסחו.

ודבר אחרון – שהוא העיקר – חשוב בעצמך האם החוקים הכתובים בתורה ובתלמוד הם החוקים הראויים בעיניך ואין זה חשוב מי אמרם. האם לדעתך נכון לאב שימכור בתו לשפחה או לנישואין? האם דיני ממזרים ראויים בעיניך? האם אתה מסתפק בעונש כספי בלבד לאונס ? וכך תפליג לך מדין לדין ומחוק לחוק ותשקול אם זו הדרך הנכונה שתבור לך ולחבירך.

או שמא עקרון השוויון ללא הבדל מין, דת, מוצא הוא העיקרון הנכון.

הדיון צריך להיות במערכת המשפט והחוקים, באתיקה כפי שהיא מוצגת הלכה למעשה. ואין זה חשוב אם החכם שבאדם אמרם, או איזו פיקציה שתאבי שלטון בדו מליבם.

ובלשון פרקי אבות אתה צריך לחשוב: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם".

אם אנסח דבריי בשאלה אשאל כך: האם לדעתך נכון להפלות נשים, להרוג עובדי אלילים, לרצוח אתאיסטים הומניים אוהבי אדם רק מפני (אולי) שאלוהים (פיקציה שאינך יודע מהי ומי היא) אמרם?

בברכה

דעת – אמת