שלום ג'קוב,

בתקופת חיבור המקרא האמינו באלים רבים. הפסוק: " אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ: וְנֹקֵב שֵׁם יהוה מוֹת יוּמָת", אומר דרשני.

המקלל את "אלוהיו" ישא בחטא.

המקלל את יהוה מות יומת.

מי אלו אלוהיו? ומי הוא יהוה?

משתמע מהפסוק שיהוה הוא אל חשוב יותר מאלוהים אחרים, אבל גם אלוהים אחרים יש בהם "קדושת מה".

הרוצה להבין פסוק זה לאשורו יוכל רק לאחר שיכיר את "המקום" והתרבות של תקופת המקרא.

והנה נתון נוסף: נמצאו כתובות אוגרתיות המאירות קצת על אמונות הסביבה והזמן של המקרא.

בכתובות נכתב: "ליהוה (שמרן/תימן/נצרי) ולאשרתה" (מכונתילת עג'רוד, ומחרבת אל-קום). אפשר ללמוד מהן שאשרה (אלה כנענית) היא אשתו של יהוה, ויהוה הוא אחד האלים מני רבים.

משמע, המונותיאיזם ביהדות הוא שלב מאוחר של הפוליתאיזם, ובתחילת דרכם של בני המקום בכנען (בני ישראל) האמינו באלים רבים, ואט אט נתנו מקום נכבד ל- יהוה עד שדחקו את כל יתר האלים.

ומחבר הקטע המלאכותי דלעיל, היה בשלב של אמונה באלים נוספים עם כבוד מיוחד ל – יהוה. (עיין במאמר של אדם סמית The Origins of Biblical Monotheism המראה את השתלשלות אמונת יהוה כאל יחיד ).

והנה הפסוק מותאם ככפפה ליד.

יש להוסיף, שהמילה "אלוהים" בתורה מקבלת משמעויות שונות בהתאם להקשר.

כפי שכתב אבן עזרא:

1.אלהים בכל המקרא רק השם הנכבד,

2.או מלאכיו הקדושים,

3.או קדושי מטה [בני אדם היושבים במשפט] העושים משפטי אלהים בארץ.

4. וכל אלהים שהוא עבודת אלילים דבר הכתוב ככה לפי מחשבת העובדים (אבן עזרא, שמות, ד; 14).

אביא כמה דוגמאות למשמעויות השונות לאלוהים בליווי פירוש רש"י:

"כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים" (בראשית,ב) מה זה צמד המילים האלה " יְהֹוָה אֱלֹהִים"? כתב: "יהוה הוא שמו, אלהים שהוא שופט ושליט על כל"

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי" (בראשית, כ; 13)

" כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו" בראשית, לה).

הִתְעוּ? נִגְלוּ? משמע אלוהים רבים!

" וְהָיָה הוּא [אהרן] יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה [משה] תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים".

כתב רש"י (שמות, ד; 16): " לרב ולשר". משמע אלוהים לפעמים מקבל משמעות של רב או שר.

פעמים שאלוהים הוא אלילים:

"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהֹוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים" (שמות, יח)

"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות,כ)

"זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִּלְתִּי לַיהֹוָה לְבַדּוֹ" (שמות, כב).

ופעמים אלוהים משמעותו שופטים בכס המשפט:

"וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים"

כתב רש"י: " אל האלהים – לבית דין".

בברכה

דעת – אמת

שלום לכולם

אוסיף עוד ראיות לעניין המדובר.

בישעיה י"ט כתוב "הנה יהוה רוכב על עב קל ובא מצרים ,ונעו אלילי מצריים מפניו ולבב מצריים ימס בקרבו"

שימו לב,לפי נבואת ישעיהו,אלילי מצריים ינועו (יזוזו) מפני יהוה.

וכאן הבן שואל,אם אלילים לא קיימים ,אז איך הם יזוזו? משמע לפי פסוק זה ,אלים אחרים קימים רק שהם חלשים ומוחלשים מול יהוה.

כנ"ל בשירת הים "מי כמוכה באלים יהוה".

כנ"ל גם בדברים פרק ג פסוק כד. יעויין שם.

ועוד רבות כאלו במקרא.

בתודה ובברכה

דודו

אגב אני ממליץ מאד לקרוא את ספרו של מר קנוהל מאין בנו אדם דתי שמאד מבין בבקורת המקרא שווה לכל נפש ויפה מאד..בברכה יוסי