13 שנים • admin הצחקתם אותי! בכל העולם כולו לא נולדים 1,500 עילויים בשנה! ואצלנו זה קורה בקהילה קטנה של פחות ממאה אלף איש, אישה וילדיהם? בעזרת השם אצלנו כולם עילויים.
פתרון החידה הנו, כמובן, בהגדרה!: מיהו עילוי?
אצל הגויים למשל: קרל פרידריך גאוס (1855-1777), – כאשר היה תלמיד בכתה ב' הטיל המורה לחשבון עונש על הכיתה: לחבר את כל המספרים מ-1 עד 100. גאוס, בן השבע, קם ואמר למורה הנדהם: אדוני, תוצאת החיבור 5,050. מנין לך? שאל המורה. זה נורא פשוט! השיב גאוס. בטור מספרים זה (1 עד 100) יש 50 זוגות שסכומו של כל אחד מהם הוא 101* ובסה"כ 5,050 = 50×101. אחד כזה יקרא עילוי!!! ואכן בבגרותו נחשב גאוס לאחד משלושת גדולי המתמטיקאים בכל הדורות (השניים האחרים: ארכימדס וניוטון). מספר תגליותיו של גאוס במתמטיקה עילית כמעט ולא יספרו מרוב.
ואצלנו מיהו עילוי? נער שיש לו זכרון טוב והוא מצליח לדקלם מהחומר הנלמד, יותר משמצליחים חבריו. אך האם הוא מצליח לחדש משהו ולוא כקוצו של יוד? העילוי שלנו הנו תקליט ולא יותר! – כל חייו ינגן את מה שהטביעו בו, מבלי שייאמר משהו שעוד לא נאמר.
לצערנו אנו מממנים הרבה "חמורים נושאי ספרים" שאיש אינו זקוק להם.
וגאון מהו? אצל הגויים (הטפשים) גאון הוא מישהו שגילה דברים נחשבים. שהמציא דברים המועילים לחברה ולהתפתחותה, או שפתח תורה בשטח מדעי חשוב. למשל, תורה המאפשרת להסביר אילו גורמים משפיעים על בריאותנו וחיינו, או שפתח אמצעים המאפשרים לבצע פעולות שעד כה היו בגדר מחשבה או אפילו דמיון. והיום הם בשמוש יום יומי – למשל כלי תעופה.
דוגמאות?: – גאוס (הנ"ל). יקצר המצע! ראו האנציקלופדיה העברית כרך י' עמ' 143, או באינטרנט.
– אינשטיין (שלנו) שפתח והעמיד לרשותנו את "תורת היחסות" שהביאה להתקדמות עצומה בשטחי מדע חשובים.
– ניוטון (הנ"ל) – שהסביר למה "התפוח נופל מהעץ" (כוח המשיכה) ולימדנו את עקרונות המכניקה: למה, למשל, כדור הארץ סובב את השמש ועוד דברים רבים שלולא הם, היינו נשארים בורים כאבות אבותינו שתשובותיהם לשאלות ילדיהם היו תמיד: כך רוצה השי"ת! האם היינו מצליחים לטוס ואף להגיע לירח לולא תורת המכניקה של ניוטון?
* הזוגות: 100+1=101; 99+2=101; וכך הלאה עד 50+51=101.
העולם התרבותי יודע להכתיר את גאוניו בתארי כבוד ואף בפרסים – כמו פרס נובל היוקרתי – זה, שגם כמה ממדענינו זכו לקבלו בגין תגליותיהם או פיתוחיהם החשובים לאנושות!!!
עם כל זאת היו גם כאלה שלא זכו להקרא "גאונים" למרות שתגליתם הייתה חשובה מאד. למשל ד"ר זמלווייס, שהיה רופא במחלקת היולדות בבית החולים האוניברסיטאי בווינה, ש"תגליתו" הצילה חייהם של מיליונים!!! הוא קבע שהמחלה שעשתה שמות ביולדות בבתי החולים, לא הייתה אלא זהום שהעובר מיולדת ליולדת ע"י הרופאים המטפלים שלא היו נוטלים ידיהם במים ובסבון, כשהיו עוברים מאשה לחברתה. הוא הקדים בתגליתו זאת את הבקטריולוגיה ואת תורות האנטיספטיקה והאספטיקה.
כיום אין רופא שאינו נוטל ידיו במים וסבון (או בחומר חיטוי אחר) כשהוא עובר מנבדק לנבדק (חבל רק שמשרד הבריאות שלנו טרם הטמיע שעור זה! לחרפתנו אנו נתקלים במסעדות, בבתי חולים ובבתי קברות באותם ספלים כפולי אוזניים – מטונפים ומגעילים – המשמשים לנטילת ידיים (ללא סבון! אך עם ברכה מצילת חיים).
ואצלנו?
"גאון" הוא מי שזוכר הרבה ספרים שלמד ואף כתב, הוא עצמו! ספרים בהם הוא חוזר ודש בחומר שנדוש מזה מאות רבות של שנים – עבודת סרק שאין בה כל תועלת חוץ מאשר לכותב שיוקרתו, – ככלי שעבר זמנו, מופגנת! היו אמנם כמה גדולים שהקלו את חיינו כשביטלו חוקים הכתובים בתורה. חוקים שרק הקשו על חיי עמנו במשך דורות אין ספור!!!
אחד מהם היה הלל הזקן שהתקין תקנת "פרוזבול", שאילולא הותקנה לא היה נמצא מי שילווה כסף לאדם קשה יום. נמצא גם מי שהתיר לקיחת ריבית למרות איסור מפורש בתורה, אך לא נמצא מי שיבטל איסור אווילי! "לא תזרע שדך כלאיים". כך נאלצים חקלאים שומרי תורה לעשות "תרגיל" ולרמות את נותן התורה. כזה הוא גם המקרה עם חלב של שבת: מרמים ברשות "שומרי תורתך".
וכשגאונינו מפחדים לבטל תקנה חסרת טעם המקשה על חיינו, הם מוצאים לעצמם מפלט בהתקנת תקנות תפלות ואף נבזיות, כגון: "קול באשה ערווה" (ואפילו אצבע קטנה שלה!) או: "יש ליזהר שלא ילך איש בין שתי נשים ולא בין שני כלבים, או שני חזירים וגו'". והקטנים שבהם פשוט מסיתים נגד כאלה שגם הם נבראו בצלם, אלא שצלמם לא כצלמו של אחד מאלוהינו: אל, אלהים, עליון, אדוני, יהוה, אל-שדי ועוד? – בחר את הצלם הנראה בעיניך… כאלה הם גאוניך, ישראל!!!
מורה
צוות
""שכחת" שגאוס היה אז בן שבע! הוא לא שינן ,אלא גילה.יצר יש מאין!!! וכשגדל נוכחו כולם בגאונותו!!!
כל ההיקשים שמקישים תלמידי ישיבות הוקשו כבר מאות אלפי פעמים.הם פשוט טוחנים מים,או כפי שאומרים החברה-מאוננים.
ואשר לשופט העליון חיים כהן ז"ל,הוא בנערותו למד בבי"ס של גויים. שם למד ,כנראה, לחשוב בהגיון,-ללא פלפולים וללא היקשים משוטים. לכן,בעקבות השואה הסיק נכונה!-אם כזהו אלוהי ישראל,אין לי עניין אתו.
ראשית אין צורך במספר גבוה של סימני קריאה !!!!!!! 🙂
שנית אינך יודע אילו ויכוחים פילוסופים התנהלו בנושא יצירה יש מאין (זכות בכורה לביטוי "יש מאין" שמורה לרבי שלמה אבן גבירול) העלית את גאוס לדרגת אל ממש.
שלישית, ממליץ לך בחום לקרוא את ספרו האוטוביוגרפי של חיים כהן "מבוא אישי".
בגרמניה של אז, משרות רבנות והנהגת הקהילה דרשו נשיאת תואר דוקטור, כלומר לימודים גבוהים. לא זה מה שגרם לו לעזוב את האמונה, אלא המפגש עם אנשים שומרי מצוות שאינם שומרי צדק מחד ומאידך תפיסה מתקדמת של צדק המצויה במשפטי גויים אך לא במשפט העברי. כלומר הרגש, תחושת הצדק הטבעית היא זו שהנחתה אותו. מעבר לזה המשיך לשקוד במשפט העברי ולשלב אותו בפסיקותיו היכן שמצא את הדברים תואמים למערכת הנורמות והצדק במדינה מתקדמת.