כל האומר: אלהים נתן את התורה כולה, הרי זה מבזה את השם.
האם יעלה על הדעת שאלהים נתן ספר מלא טעויות וסתירות? (כפי שנראה להלן)
- בראשית א'
"בראשית ברא אלהים את השמים וגו…". מכאן ואילך ניתן סדר הבריאה לפי ימי השבוע… וביום הששי ברא את האדם. זכר ונקבה ברא אותם! (זו היא "גרסת אלהים").
- בראשית ב', ז
"וייצר יהוה אלהים את האדם" (לבדו!). ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם ויושב שם את האדם. וכשהבין יהוה אלהים כי לא טוב היות האדם לבדו, יצר את כל חית השדה (שאלהים ברא כבר!!!בפרק א') והביאן לאדם, שיבחר מהן בת זוג כרצונו!!! וכשזה לא מצא בהן עזר כנגדו – לקח יהוה- אלהים אחת מצלעותיו… ויבן את הצלע… לאשה.
זאת "גרסת יהוה אלהים" השונה מגרסת אלהים: אלהים ברא! את האדם ואשתו ואילו יהוה-אלהים יצר תחילה רק את האדם! הוא גם נטע גן בעדן (מה שלא עשה אלהים) והניח בו את האדם (עם הנחש?) אז יצר יהוה אלהים את כל החיות והביאן לפני אדם. אך היכן שם אותן? בגן עדן גם כן? – שהרי מחוץ לגן עדן לא היה אפילו עשב השדה, כי "אדם אין לעבד את האדמה" (כך בפרוש כתוב!בראשית ב',ה')
רק אחרי שיצר יהוה אלהים את כל החיות ואת האשה ואחרי הגרוש מגן העדן, נמצא אדם לעבד את האדמה…
סיפור יפה שחיבר מספר סיפורים נבון, כדי ללמדנו שאדם בזעת אפיו יאכל לחם (ולא יהיה פרזיט בישיבה).
- בראשית ד', א'
ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה. מעתה! יש לנו שלשה אלים: אלהים, יהוה-אלהים ויהוה.
- בראשית ה', א'
"ביום ברא אלהים אדם… זכר ונקבה בראם.! – "גרסת אלהים" אינה מוותרת!!!. .מחברה מתעקש על המילה "ברא" (ולא "יצר") את אדם ואשתו! בגרסה זו גם לא קיימים סיפור גן העדן וסיפור קין והבל. שת הנו בנו בכורו של אדם.
- בראשית ו', ב'
"ויראו בני האלהים את בנות האדם… ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו… וילדו להם. המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם". מי הם בני האלהים. האם גם הם נולדו מבתולה ומרוח הקודש? איך נכנס לתורה, שנתן לנו אלהים!!!, סיפור נוסח המיתולוגיה היוונית, האלילית? ואולי גם חיים עדיין בינינו צאצאיו של אלהים? אלה שנולדו לגיבורים ולאנשי השם?…
- ויאמר אלהים לנח….ומכל החי,מכל בשר ,שנים מכל תביא אל התבה…(בראשית ו', י"א ואילך)
ויאמר יהוה לנח:מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה, שבעה…ומן הבהמה אשר לא טהורה היא,שנים-איש ואשתו.(שם,ז',א' ואילך)-אז מה? אלהים ויהוה,אחד הם?! ומה עשה נח???- גם כך וגם כך!!!(נחמד מאד! בודקים אם אנו מבינים את הנקרא?)
- בראשית י"ב, א'
ויאמר יהוה אל אברם: לך לך מארצך וגו'
- 8. בראשית ט"ו',ז'
ויאמר אליו:אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים.(בראשית מ"ו,ז')
והרי לא מאור הוציאו,אלא מחרן.(בראשית י"א,ל"א)
9.בראשית כ"ו,כ"ד
וירא אליו(אל יצחק)בלילה ההוא ויאמר אליו אנכי אלהי אברהם אביך…ויבן שם מזבח
ויקרא בשם יהוה.
10.בראשית כ"ח,כ'
וידר יעקב נדר לאמור:אם יהיה אלהים עמדי…ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי
לאלהים
11.בראשית ל"א,מ"ח.
ויאמר לבן:הגל הזה עד ביני ובינך היום…יצף יהוה ביני יבינך, כי נסתר איש מרעהו.
ובכל זאת…
- בראשית ל"ג, כ'
ויקן (יעקב) את חלקת השדה… ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל (ויהוה נשכח!).
מה למדנו עד כה? שלושת האבות ואפילו לבן ובתואל ידעו את יהוה, למרות מה שאמר יהוה למשה!. ראה 13. ולא עוד! יעקב היודע את יהוה והנודר נדר, שוכח את נדרו ובונה מזבח ל"אל" אלהי ישראל. ו"אל" הרי הוא אבי משפחת האלים הכנענית, (ראה 16). ברור שבתקופות שונות היו לעם אלים שונים וגרסאות שונות לתורה.
- שמות ו',ב'
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו:אני יהוה וארא אל אברהם!, אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי" יהוה" לא נודעתי להם… באמת? שכח? התבלבל? (הוא גם דיבר אל אברם ולא אל אברהם, ככתוב כאן) ראה 8, 9, 10, 11 לעיל.
וחוץ מזה:אלהים ויהוה ,שני אלים שונים הם!!!-כפי שאומר יהושע בספרו (שם כ"ד,ט"ו)
וגם כפי שכבר הראינו לעיל, -מההוראות שנתנו לנח.
- שמות כ"ד, א' ואילך
ואל משה אמר: "עלה אל יהוה… ויעל משה ואהרן… ויראו את אלהי ישראל… ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו". ממש משתה נוסח זאוס, אבי האלים! היווני, שהיה מזמין את טנטלוס מלך לידיה, לסעוד עמו ועם כל האלים – בניו.
- שמות ל"ג, כ'
"ויאמר (יהוה למשה): "לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי".
ברור שלפנינו שני סיפורים שנכתבו ע"י אנשים שונים (ובתקופות שונות) הראשון הנו זכר לתקופה האלילית, כשאלהים "התחבר" עדיין לבני האדם (למשל:בסיפור על יהוה שבא אל אברהם באלוני ממרא-בראשית י"ח ו-י"ט!!!) ואילו השני, מאוחר יותר, – כאשר אלהים אינו נגיש יותר לבני אדם.
נראה מי הם כל האלים שאותם עבדו בעם ישראל לדורותיו. (בעקבות התנ"כ).
- אל אלהי ישראל (בראשית ל"ג, כ')
"אל" הנו אבי הפנתיאון הכנעני. אשתו הנה אשרה ולהם 70 בנים ובנות. הוא נתפס גם כבורא הארץ. "בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם… ויעבדו אלהים אחרים" (פרופ' ישראל קנוהל, "מאין באנו" עמ' 69 ועוד).
- יהוה. "יהוה בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום…" (שופטים ה', ד'). יהוה היה האל המרכזי שאותו עבדו שבטי הנוודים באזור דרומי זה. המצרים (בכתביהם) כינו אזור זה "ארץ השסו, יהוַ(ה)" (קנוהל, "מאין באנו" עמ' 74).
בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם. יצב גבולות עמים למספר בני ישראל (?) כי חלק יהוה עמו, יעקב חלק נחלתו, (דברים ל"ב, ח'). במגילות קומראן ובתרגום השבעים אנו מוצאים: "למספר בני אלהים"! – כך יש משמעות לפסוק.! התיקון "ישראל" מחסל כל משמעות!!!
18.עליון. "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כולכם" (תהלים פ"ב, ו'). יהוה, כאמור לעיל, הנו אחד מבניו של עליון, שקבל את יעקב (בלבד) כנחלה! (דברים ל"ב,ח'-ט')
- סיני. ראה תהלים ס"ח
פסוק ט' – ארץ רעשה… מפני אלהים זה סיני, מפני אלהים אלהי ישראל.
פסוק ט"ז – הר אלהים הר הבשן… ההר חמד אלהים לשבתו, אף יהוה ישכון לנצח. מי הוא סיני?: -סין היה אל הירח של הבבלים. הוא גם האל הראשי של העיר חרן – ממנה בא אברם. מושבם של אלי בבל כולם היה הר חרמון (שמו "צלמון" במקרא) וכדי שהדברים יהיו ברורים נאמר פה: תשלג בצלמון (שלג יורד בצלמון).
ראה פרופ' ישראל קנוהל, "השם" עמ' 51 ועוד: אנו "עברתנו" את שמו של סין ל"סיני" על משקל "שדי".
מסקנה:
ספר התורה חובר על-ידי אנשים מספר ובתקופות שונות. הסיפורים קובצו והועלו על הכתב, כנראה ע"י עזרא הסופר וסופרים אחרים.
כדי להקנות להם מעמד וחיי נצח יוחסו הסיפורים השונים לאלים שהיו מקובלים על העם המתהווה בתקופות השונות.
במהלך הדורות אוחדו כל האלים לדמות אחת, טרנסצנדנטית, זאת שאנו מכירים, והיא ממשיכה לשאת כמעט את כל שמות העבר
ונסיים במה שאמר הרמב"ם על סיפורי התורה:"ודע שכל מי שאומר עליו הכתוב שמלאך דיבר אתו ,או בא אליו דיבור מאת האל, הרי זה לא היה בשום פנים ואופן אלא בחלום,או במראה הנבואה (מורה נבוכים חלק ב', מ"א)
ואז הוא מונה את המקרים (מו"נ ב', מ"ב):אלהים והמלאכים שבאו אל אברהם, מאבקו של יעקב במלאך, פרשת בלעם כולה ודיבור האתון ואפילו עקדת יצחק.-כל אלה התרחשו במראה הנבואה בלבד.
ועוד הוא אומר (מו"נ ג, ל"ב): "האל ציווה עליכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו ולא תשוועו אליו בעת צרה. עבודתכם תהיה רק במחשבה, בלי מעשה כלל"
ומה אמר יהושע?!:"ואם רע בעיניכם לעבוד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון:אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם. ואנכי וביתי נעבוד את יהוה*". (יהושע כ"ד,ט"ו).
ופרוש הדברים: יהושע אומר לצאצאי "יוצאי חרן" (=אלה שהגיעו עם אברהם) ,שלא ירדו למצרים,אלא המשיכו לחיות בארץ האמורי ועבדו לאלהים,שהוריהם הביאו עמם מבבל:אם אינכם רוצים לעבוד את יהוה -האל שזה מקרוב הבאנוהו אנחנו,יוצאי מצרים, – עבדו את אלוהים,הקדום,שלכם! ושלום על ישראל…ואני וביתי נעבוד את יהוה שלנו….! שאלה: את מי מהם בוחרים אתם לעבוד???
על מתן תורה
-משה מה אמר?:יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחורב"(דברים ה',ג')
-ויהושע? בפרק כ"ד (ביהושע) הוא מספר לעם את תולדותיו החל באברם ועד לכיבוש הארץ ואין הוא מזכיר אפילו במילה את מתן תורה,בכל מקום שהוא!!
-במלכים א' פרק ח',מסופר על העברת ארון הקודש מאהל מועד למקדש שלמה:"אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה בחורב" (שם,שם,ט')
אז איך מצא שפן הסופר ספר תורה במקדש? (מלכים ב' כ"ב,ח')
ואיך הביא עמו עזרא הסופר ספר תורה מבבל? (נחמיה ח')
שומו שמים! רק משני ספרי התורה הנ"ל למד עם ישראל על חג הפסח ועל חג הסוכות-שאותם לא חגגו מאז ימי יהושע (כלומר 600 עד 700 שנים!!!-ראה בשני המקורות דלעיל)
והמסקנה החד משמעית!:תורה לא נתנה בסיני, אלא נכתבה,פרקים,פרקים בישראל ובבבל! בתקופת בית ראשון!
ומי הוא "סיני אלהי ישראל".(תהלים ס"ח,ח'-ט')-על כך ועל יציאת מצרים,שלא היתה,-קראו
בספרו של פרופ' ישראל קנוהל (ראש החוג למקרא באונ' העברית, ירשלים) "השם"