שלום אלון,

הטיעון שלך מסביר היטב את הסיבה שבני אדם המציאו את אלוהים.

וזו תמיהה גדולה; לשם מה צריך אדם ליצור יצור דמיוני שהוא מודה בפה מלא שאינו יודע עליו כלום. לא תכונותיו, התנהגותו, רצונו, מקומו… ויתירה מכך, טוענים ממציאי האלוהים, מי שיסבור שהוא יודע את מקומו או יטען שראה דמותו בשמיים מייד ייתפס כעובד אלילים שדינו מוות.

ולולא שרוב האנושות מוכה בשיגעון זה, היינו מאשפזים אנשים שרוב זמנם מבלים בעשיית טקסים כדי לרצות את יציר הזייתם.

והנה הטענה שלך מלמדת אותנו מה הביא אותם לסכלות זו.

בני אדם מסיקים דברים מניסיונם, יודעים ששולחן יצר נגר, טלוויזיה בחברת סוני, מחשב בחברה אחרת ואינם תמהים מי יצרם כי הוא יודעים מי יצרם. כלומר ידיעה אינה מביאה להמצאת אלוהים. והיות ומנוחת נפשו של האדם שורה בלבו כשהוא יודע את מקור הדברים וסיבותיהם, הרגיש חוסר שלווה כשנפגש במציאות שאינה מובנת לו ואינו יודע את סיבתה. כדי להשרות שלווה ולהשתיק את כיסופו לדעת את מקור הסיבה לכל דבר, המציא את אלוהים – איש איש ואלוהיו על פי תרבותו – שהוא הסיבה לכל דבר שאינו יודע מי יצרו. כך על כל תופעת טבע אם ידע את סיבתה נחה דעתו, לא ידע סיבתה קבע שזה אלוהים.

כאילו אלוהיהם הוא תחליף וואקום הידיעה. אין זה מרמז לך על טיפשותם שמביאים ראייה על אלוהים מתוך אי ידיעה ולא מידיעה?

אתן לך דוגמה: בני אדם, כידוע לך, חלו במחלות אבל לא כל מחלה הייתה ידועה סיבתה ומקורה.

למשל מחלת אסכרה (דיפתריה) מחלת גרון היכולה לגרום למוות. בזמן חז"ל לא הכירו עדיין במציאות של חיידקים הגורמים לזיהומים. ומה יעשו בני אדם שראו מחלות ומגפות שבאות לעולם והם אינם יודעים מקורם? ממציאים מקור – אלוהים!! כדי להשתיק את רצונם, לדעת את הסיבה למחלה, היו מוכנים להפוך את אלוהיהם לרע, אכזר ומוכה שיגעון כמותם, אף שתמיד מתרברבים שאלוהיהם הוא כליל השלמות. לכן קבעו שאלוהיהם מעניש את בני האדם שעברו על רצונו (כלומר רצונם שלהם) חכם אחד קבע שמחלת הדיפתריה באה לאדם בגלל שהתרשל בהפרשת מעשרות וחכם אחר טוען בגלל שדיבר לשון הרע (שבת לג ע"א) ויש שהוסיפו שמי ששותה משקים קודם שיעשה הבדלה ימות ממחלת הדיפתריה (פסחים קה ע"א). העמידו עצמם, הוזים אלו (חז"ל), כאילו מכירים את הטבע ואלוהיהם ומנצלים את הסכלות מצד אחד וההתפלאות מצד שני כדי לשלוט על מאמיניהם.

ואילו בזמננו, לאחר שבני אדם זנחו את דמיונם, בנו שיטה מסודרת (מתודה מדעית) ללמוד ולהבין את מקור המחלה מתוכה מבלי לערב יציר דמיוני. החוקרים גילו שמחלת הדיפתריה נגרמת מחיידק. וכדי להקדים תרופה למכה מחסנים היום – צדיק כרשע – נגד מחלה זו והודות לחוקרים אלו נעלמה כמעט כליל מגפה קטלנית זו.

ועכשיו למד על עצמך, לו היית בזמן חז"ל מייד היית חושש ומפחד שמא אלוהים יביא עליך מחלת דיפתריה וכדי להימנע מזה היית מקפיד לעשות הבדלה, לעשר, ונמנע מלדבר לשון הרע . היום שאתה יודע את מקור המחלה (חיידק זיהומי) ויודע אתה שיש חיסון מפני חיידק זה ברור לך ש"אלוהים" לא מתערב במחלה זו וצדיק כרשע אינם חולים.

הרי לך שהידיעה מרחיקה את אלוהים מלבות בני אדם אפילו מהדתיים עצמם (אלו שקורטוב לחלוחית תבונה שורה בלבם). וכל המחלות המוזכרות בתורה (דברים כח) כאילו אלוהים מביאם ברור גם לדתיים שאלוהיהם לא בעסק. על אחת כמה וכמה כל המחלות הנגרמות מעברות המוזכרות בתלמוד אין אצבע "אלוהיהם" נוגעת בהם וכל הדיו שנשפך כדי להפחיד הבריות נעלם כלא היה, בזכות אנשי המחקר שהצילו אותנו מכסילותם של המאמינים.

מנושא הרפואות תלמד ליתר התחומים; מסלולי הכוכבים, ליקוי חמה, ליקוי לבנה, רעמים וברקים… שחז"ל הפליגו בדמיונם כאילו אלוהיהם יושב במרום ומעביר מסרים לבני אדם, כדי שיצייתו לחוקיו – כמה מגוחכים בני אדם שיוצרים דמות, שלדעתם היא כליל השלמות ולא חסרה כלום, שמתאווה לנתינים (בני אדם) שיעבדו אותה באופן טוטלי, ישבחו אותה ויהללוה.

ואף שבני אדם תמיד יהיו במצב שיותר משהם יודעים הם אינם יודעים, והחיפוש אחר הדעת והידיעה הוא נצחי, אל לך, לברוח מהחקירה ולהמציא דמיונות ולזנוח את המחקר שמועיל והועיל לאושרנו.

נ.ב עכשיו תבין מדוע אנשי האמונה בוחלים בהשכלה וחפצים בבורות.

בברכה

דעת – אמת

נתחיל מכך שאמונה איננה מבוססת על היגיון ועל עובדות אובייקטיביות אלא על אמונה סובייקטיבית פרטנית המשליכה אל תוך עולמו האישי של האדם, ועל כן השאלה שלך "באה מבפנים", מתוך רצון להסביר את קיומו של האל. מתוך הרגשה של "אי-ידיעה", אותה הרגשה שלבטח הרגישו אבות אבותינו כשהמציאו את האל, בעומדם מול היופי האדיר של הטבע.

היום בהחלט יש לנו אפשרות לבחור בנאטורליזם ודבקות בטבע, באמנות ובפילוסופיה, אבל לאבות אבותינו, לא היה זאת.

לעומת זאת, דתות העולם פורחות היכן שיש מסתורין, ובגלל זה הן הומצאו, הצורך של אנשים להוכיח את קיום האל בדרך כלל קיים תוך שכנוע עצמי בלתי פוסק, התכחשות למציאות, ועשיית שקר בנפשו של אדם תוך שימוש בפחד (פחד מאי ידיעה, והפחד מהמוות) וחרדה: "שמעו דבר ה', החרדים אל דברו"[ישעיהו ס"ו],

השתאות (מקטנותו של אדם אל מול עוצמתו של הטבע), כחש ודיכוי הרצון החופשי והמצפון: "ולא תתורו אחרי לבבכם".

אשמה (המתגלמת בחטאים) – בידול המשמר את הראיה בשחור ולבן.

שנאה: "הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט. תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי" [תהילים קלט כ"א-כ"ב]).

תסכול יזום ממעשי הכופרים (החילונים), כמו חילול שבת בפרהסיא. וניסיונות ל"לגאול" מרגשי אשמה ("החזרה בתשובה").

וכמובן, תסביכי רדיפה (פארנויה), שבהם היהדות הרבנית מתמחה עקב ההיסטוריה (וגם ההווה) המאוד לא נעימה של אנטישמיות.

כל מה ציינתי, אלו רגשות המתחוללות בנפש אדם, ולא עובדות אובייקטיביות שעליהן ניתן לבסס עמדה חשובה כמו "האם אני מאמין באלוהים".

אתה מוזמן לפתוח ספרי ביולוגיה מודרנית, ולהשוות אותם עם הספרות ההלכתית בנושא, ואפילו להשוות עם ספרות של דתות אחרות. סביר להניח כי תמצא שגיאות רבות בדת היהודית, כמו באיסלאם ובנצרות.

אומנם יכול להיות בהחלט שאתה דאיסט (אחד שמאמין באל) חילוני שאינו שומר מצוות, אך חשוב מאוד לזכור זאת שאמונה באלוהים היא גם תלוית תרבות.

אם היית נולד בסין או בשבדיה,סביר להניח שלא היית מאמין באלוהים, כיוון שאלו מדינות בעלות שיעור גבוה של לא-מאמינים.

מקווה שתקרא בעיון ותהנה. 🙂

חסר שם

אני מסכים עם התשובות של אלו שכתבו לפני, אך נראה לי שהסגנון כבד מדי. אנסה להסביר בשפה פשוטה יותר.

מוח האדם לא נשתנה הרבה בשלשת אלפי השנים האחרונות, אך המדע גדל בכמה סדרי גודל. האדם שלפני שלשת אלפי שנה שאל את עצמו את אותן השאלות בהן אנו מתחבטים היום: מי ברא את העולם? מי ברא את האדם? מאחר ולא היו לו תשובות, המציא ישות בלתי ניתנת להשגה בשם אלוהים. מכאן ההתפתחו כל הדתות הידועות, וההבדל ביניהן הוא משני בלבד- כמה אלוהים יש? מה שם האלוהים? איזו צורה יש (או אין) לו, וכו'. היום אנו יודעים שהאדם נוצר בתהליך התפתחותי של מיליוני שנים, ויודעים עוד הרבה מאד אמיתות מוחלטות שלא היו ידועות לפני שלשת אלפים שנה, למשל כיצד נוצר היקום ועוד.

לא הכל אנחנו יודעים. בעוד מאה ומאתיים שנה נדע הרבה יותר, אך ברור לכל שהדתות הן תשובות לשאלות שבעבר לא היו ידועות, והיום הן ברורות לכל, גם למאמינים. הבעיה היא שאין למאמין (ולא חשוב לאיזו דת הוא שייך) הכוח להחליט שאלוהים הוא המצאה של האדם.

מאידך, אני כאדם חילוני מאמין בכלל אחד בלבד: מה ששנוא עליך- אל תעשה לחברך. דוקא את הכלל הבסיסי והאנושי הזה רבים שוכחים, ודוקא מבין החרדים והמאמינים.

רם

תשובה לרם

אם אתה נשען על כלל אחד שנאמר על ידי אנשי ידיעה היודעים את ה' אז מדוע אתה נעזר בו "מה ששנואי עליך אל תעשה לחברך".

מדוע לא תפתח ספרי ביולוגיה, או פילוסופיה לאגור את הכלל הזה, או כללים נוספים שאתה מאמץ מתוך אידאל של הומניות, שויין וסובלנות?

כמו שתשאל מי ברא את המושגים עליהם רוב הציבור נשען ונעזר בכדי לקדם את החברה למען מטרה נעלה יותר?

נקודה למחשבה,

צופה מהצד

אם כל דבר מורכב דורש בונה, גם אלוהים דורש בונה בגלל שאלוהים מורכב, ולכן אולהים לא יכול להיות אלוהים…
אם אלוהים לא דורש בונה, אזי לא כל דבר מורכב בונה ולכן יכולים להתקיים דברים שונים מורכבים שאין להם בונה, ולכן אין צורך באולהים.
בקיצור זאת טענה מעגלית שמאוד קל לסתור.