אדוני שפתי תפתח,

ואני אימרותי אמרח,

לכל רחוק ונשכח,

גם לקרוב ,תנור ואח.

טרם בכיי הראשון,

כבר ננעץ בי הקילשון,

לתווך מוחי בזו הלשון,

"ודע כי עוד לפניך אלוהים , נחשון".

מאז נפשי לא ידעה מנוח,

מבול של מבוכה,כבדה מזו של נוח,

גם כשלחצתי מאוד בכוח,

לא מצא לי תשובה ,זה המוח.

ומיד ביום למחרת,

עודי רק בן יום הישר לאררט,

לחפש אולי שוכן שם זה הפרט,

או לפחות את שמו שם על צור חרט.

ושם למדתי מעט להחכים,

בזו הלשון סיפרו התורכים,

"נכון שזה ההר גבוה נועד לענקים"

"אבל,מזרחה ,הר גדול יותר, ,מקום יפה לאללה,לאלוקים"

למחרת,יום ב'

קפיצת הדרך,ואני בטיבט,

שם נזיר בכתום,מסתכל עלי ,מסתלבט.

"הטבע הוא האלוהים" ,הסתכל,הבט!"

ואני למעלה מביט סביב,

עד סוף העולם,עד תל-אביב,

הודים,סינים,כושים,מרוקאים,ואחד זרביב,

מנשק איזה קבר,עם ריח אמוניה מסביב.

הודים משתחווים לפסל רב -זרועות,

על הדרך ח'רה של פרות תועות,

"היזהר בן אדם אוזניך השומעות,"

"אלה אלוהיך,ישראל",כן ,כן, הפועות.

הרחק באופק, כושים עבי חוטם,

בחוג בית ,עירומים,סביב איזה עץ רותם,

בריתם לפניהם,כנחש פתן,ללא קוטם,

"אלוהים הוא הרבה,ראה,זה הטוטם".

שמאלה תימנה,במדבר צחיח,

"אללה הוא אכבר",.מוסלמים ! אני מריח,

סביב איזה אבן,סתם מטאור שכיח,

עגים,עוגה, במסלול מאוד קשיח.

מבולבל ,על גג העולם,יושב,ללא פשר,

ולפתע אוושת כנף,לידי ,גדול,נחת נשר,

"שמי משה,בא אתי למסע,לא ,אין צורך בתשר",

"אלוהים אתה רוצה??ספור עד עשר!,"

"אלוהים הוא לא גוף",פתח ואמר,

"הוא השגה שכלית,מעבר לתיאור ומאמר,"

"קרבנות לאדוני,וריח ניחוח ,זה מר ממר"

"זה אפילו גרוע ממעשה אמנון ותמר".

"ויפתח אדוני את פי האתון"

ומיד השבתי לו בזה הטון,

"הי 'נשר-קה עם מוח עשר טון",

"אתה אמנם גאון, אבל גם לי אין מוח מבטון."

"אם כל הגיגך מושתתים על מערכת אקסיומות",

"המכונים תנ"ך ,או בייבל בלשון האומות",

"מערכת כשלים לוגית של הוזים ובעלי חלומות"

"הרי שכל נפקא מינה ,שלך, שעיר לעזאזל, לתהומות."

נחתנו בשלום…אני ונפשי עדיין כמהים,

כשלפתע!בת קול יצאה ואמרה: "אין אלוהים"!!

כהרף עין כל הכופרים ,מאמינים!!

ודתיים ,בן רגע הפכו למינים!

חג שמח.

ישראל.

"