תוכן:   שלום יעקב

"בקונטרס מס' 9" הסברנו שלאחר המצאת הדפוס היה קל להפיצו בכל הגולה והנוסח שהתפרסם הוא הנוסח של "מקראות גדולות" על פי הגהתו של המשומד יעקב בן חיים (שנת 1524).

עיין במאמרנו "מגוון נוסחאות התורה" ותמצא שרבותינו בעלי המסורה מודים בפה מלא שהנוסח המקובל בידינו אינו כנוסח "ספר התורה מסיני".

נביא עבורך מה שכתוב בשו"ת גינת ורדים ( 1650-1712, חלק או"ח כלל ב סימן ו )

אנחנו לא בקיאים וספרים שבידינו אינם מדוייקים אלא על פי הרוב ואינם כנתינתם מסיני.

אך כאן נוסיף את דברי הרב מנשה קליין – מי שהקים את קהילת 'אונגוואר' בבורו-פרק שבניו-יורק על כל מוסדותיה, וייסד את ישיבת 'בית שערים' שהוא עומד בראשה. בשנת תשמ"ז [1987] הקים את 'קרית אונגוואר' בשכונת רמות בירושלים, והוא משמש כאדמו"ר מאונגוואר – להראותך את אופן הפסיקה של הרבנים.

הרב קליין נשאל אם כדאי ורצוי לבדוק ספרי תורה במחשב, היכול למצוא אותיות חסרות או יתירות בספר התורה.

לאחר תשובה ארוכה הוא מסיק שאין זה רצוי לבדוק ספרי תורה במחשב, ואנו נביא שתיים "מפניניו":

1. קליין מנמק שהמחשב יכול להוציא לעז על ספרי תורה קדומים שלא נבדקו על ידי מחשב, והוא מביא ראייה לדבריו מהתלמוד (קידושין ל ע"ב) שאין לדקדק ולספור אותיות. שם מבואר שהאמוראים לא רצו לספור את האותיות של התורה, והסיבה לכך כותב קליין " שלא יבואו חס ושלום לסתור את דברי רבותינו הקדומים שאמרו: 'אות ואו הנמצאת במילה גיחון היא חציין של אותיות התורה' ואם יבואו לספור יכול להיות שימצאו שאינו כן ולכן לא רצו לספור. [בספרי תורה של היום האות האמצעית היא "אלף" מהמילה הוא לה' (ויקרא, יא; 42) מרחק של שלושה פרקים שהם 94 פסוקים מהאות האמצעית של התלמוד]

2. קליין מחזק את דעתו שאין לבדוק ספרי תורה במחשב משום "שמשה רבינו לא כתב שצריך לבדוק במחשב", וכך הוא כותב (מתורגם ללשון קלה): "סיפרתי להגאון הצדיק יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) שיש מוהלים שרוצים לחתוך את עור העורלה יחד עם עור הפריעה ולא לעשות זאת בשלבים, וטעמם של המוהלים שכך יותר טוב ויותר נוח לתינוק. כששמע זאת הסטייפלר קם מכסאו ואמר בקול: "המוהלים שקרנים אם היה באופן זה יותר טוב ויותר נוח לתינוק , משה רבינו היה נותן לנו מצוות מילה באופן הזה ואם קבלנו מפי משה רבינו באופן שלא לחתוך עור הפריעה זה הוא המצוה וזה יותר נוח לתינוק. הוא הדין אומר קליין לגבי השימוש במחשב: " שאם היה החיוב לבדוק במחשב היה משה רבינו מצוה לנו לבדוק כן או באופן אחר שלא ימצא טעות בעולם אבל אנחנו קבלנו מפי משה רבינו שסופר כותב ספר תורה ואין לנו בזה לחדש מכונות וסומכין עליו (שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן קיד).

שני דברים למדנו: א. שספרי תורה שלנו משובשים הם. ב. שהרבנים בתמימותם הילדותית חושבים שמשה רבינו היה אמור להדריכנו על פי תגליות וידיעות מודרניות ומשלא עשה כך משמע אין ראוי להשתמש בכך.

כלומר, כשמשה אמר: "לא תחרש בשור ובחמור יחדיו" (דברים, כב; 10) משמע בשור לבד תחרוש , ומזה שלא הציע לחרוש בטרקטור, הסטייפלר והרב קליין ילמדו שאין זה ראוי ואין זה קל יותר לחרוש בטרקטור מאשר בשור.

בברכה

דעת אמת