21 שנים • Anon אני חילוני ומתעניין ביהדות. לאחרונה הסבירו לי שאליבא דהחזון איש, אנחנו החילונים תינוקות שנשבו ולכן לא שייך להרוג אותנו כפי שפסק הרמב"ם והשו"ע לעניין אפיקורוס.
מה יש להשיב על כך?
בתודה מראש,
יובל
צוות
שאלתך אינה מובנת, לכן איני מבין על מה אתה רוצה שאשיב.
אצטט עבורך קטע מהמאמר "מעמד החילוני בהלכה" המתייחס לדברי החזון אי"ש הנ"ל: "וכך פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן קנח סעיף ב: "מיני ישראל, והם שעובדים לעבודת כוכבים או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילות או לבש שעטנז להכעיס; והאפיקורסים, והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל, היו נוהגין בארץ ישראל להרגן. אם היה בידו כח להרגן בסייף, בפרהסיא, הורגו. ואם לאו, היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד? ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו". ושוב, דמו של חילוני מותר!
ומשנתרבו החילונים בעת הזאת נתעוררה בעייה: מחד, הרי לא יעלה על דעת שלומי אמוני ישראל להרוג ולאבד את [רוב] היהודים אך, מאידך, יש הלכה פסוקה וברורה שחייבים להרוג את החילונים! ואיך מתמודדים רבותינו כשיש סתירה בין ההלכה למציאות רוח הזמן?
הנה כך מיישב זאת החזו"א, יורה דעה הלכות שחיטה סימן ב אות טז: "ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרין אז הוא בנליזות מיוחדת בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורעניות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם, אבל בזמן ההעלם [בזמננו זה] שנכרתה האמונה מן דלת העם אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה שיהיה בעיניהם [בעיני החילונים] כמעשה השחתה ואלימות חס וחלילה וכיון שכל עצמנו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת". (ועיין מה שכתבנו בקונטרס 8 בנושא "השתנתה המציאות השתנתה ההלכה").
ואם תעמיק בדברי החזו"א תראה שלדעתו מה שאין הורגים היום חילונים הוא רק בגלל שהשגחתו יתברך אינה גלויה ואילו במצב האידיאלי הראוי והנכון "שהשגחתו יתברך גלויה" יש מצווה להרוג את כל החילונים.
בברכה
דעת אמת
הזדעזתי מהמסקנות אליהם הגיע כותב התשובה בגלל דעות קדומות וחוסר רצון האמיתי להתעמק ולחקור.
אנו, היהודים, מצטיינים בפירושי טקסטים. לא רק את התנ"ך
מפרשים לאורך הדורות, אלא גם את הפירושים שנכתבו עליו ואת ההלכות הנוגעות לו שהתפתחו במשך הדורות.
גם את הציטוטים שהביא הכותב בתשובתו ניתן לפרש, וכל אדם נוטה לפרש את הכתוב לפי ראות עיניו והשקפתו. לרוב אין מציאות של "אובייקטיביות טהורה" , ואל לנו לשכוח כי ישנם צדדים שונים, ראיות שונות, אמיתויות שונות.
הזעזוע אותו חשתי אינו על הדברים שנכתבו, אלא על אלו שלא נכתבו. כמובן שזוהי השקפתו האישית של המשיב על השאלה,
אך ראיית הדברים באופן שלם ואמיתי יותר נעשית ע"י חקירה רחבה, גם אם דבר זה דורש היחשפות טוטאלית לעולם ערכים שונה מאשר עליו גודלנו, ומסכן את יציבות האמונה בערכים שלנו.
אשמח לתגובת הכותב.
ליאור
צוות
רוב תשובתנו הייתה ציטוטים מהמקורות, אם לדעתך המקורות שהבאנו אינם תואמים את מסקנתנו אנא פרט דעתך ונמק. אם אתה סבור שיש ציטוטים אחרים המראים מסקנות אחרות נשמח שתביאם בפני הציבור.
השתדל לכבוש את כעסך והזעזוע שאתה חש , והתיחס באופן מבוקר ומחושב.
בברכה
דעת אמת
אחיעד
שלום אחיעד
אנו ציטטנו את דברי החזון אי"ש והינך מתעלם מדבריו, אם אתה סובר ששגינו בהבנתנו מילה או משפט אנא ציין זאת כדי שנוכל להתיחס. ואם מסקנתך שהגדרת כופר זה אדם "שעושה דווקא הפוך בשביל להרגיז" ממקור אחר, אבקשך להביא תימוכין וסימוכין לדבריך, כדי שלא יהיה דיוננו משול לשיחת חרשים.
אצטט עבורך את דברי הרמב"ם המראים שהחילוני דינו ככופר (הלכות ממרים פ" ג ה" א –ג)
"מי שאינו מודה בתורה שבעל פה … הרי זה בכלל האפיקורוסין [ומיתתו בכל אדם].
מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה [מורידין אותו] ולא מעלין והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין, שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים [אלא כל ההורג אחד מהן עשה מצוה גדולה והסיר המכשול].
במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה"
כלומר, חילוני שהשקיע מחשבה והסיק שתורה אינה משמיים דינו ככופר.
בברכה
דעת אמת