שלום דיקלה

"מזוזה" היא אחת מהמנהגים הדתיים הרווחים בציבור החילוני מבלי שיתנו את דעתם על תוכנה ומשמעותה.

התורה כספר חוקים דרשה אקטים סימליים שיזכירו לציבור את החוקים עצמם. כך למשל הדרישה להטיל "ציצית" בבגד כדי לזכור את יתר החוקים: "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" (במדבר, טו;39) וכן הדרישה להניח תפילין הוא כדי לזכור את חוקי התורה: "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ" (שמות ,יג; 9) כך גם הדרישה לגבי המזוזה: " וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶך… וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיך" אלא שחז"ל "כדרכם בקודש" שינו את משמעותה של מצוות מזוזה שמטרתה לזכור את המצוות. ובמקום לדרוש לכתוב על מזוזות הבית את חוקי התורה – עשרת הדברות או את המצוות עצמם כפי שפירש אבן עזרא (דברים, ו;6) – הם דרשו לכתוב את הפרשה הדורשת לכתוב את המצוות על המזוזות. וכך הפכו את הטקסט המקראי למגוחך ונלעג, משל למה הדבר דומה? למורה המבקש מתלמידיו: לכתוב את ערכי המוסר הדמוקרטיים. ובמקום לכתוב את ערכי המוסר הם כותבים את הבקשה עצמה.

נחזור לציבור החילוני, שמחד מעוניין לשמור על הערכים הנאורים והמערביים ומאידך דבק בכל כוחו במנהגי הדת הסותרים ערכים אלו. המזוזה שמטרתה לזכור את חוקי התורה, בעצם מהווה סמליות לחיזוק החוקים הקדמונים האוסרים חופש דת ומצפון, הדנה למוות אנשים בגלל נטייתם המינית ואוסרת על גרושה לשאת את הכהן אהוב ליבה.

אם החילונים היו נותנים דעתם , ולו במקצת, על מעשיהם הנילוזים היו נוכחים לדעת שסמלים רבים שמקורם בדת היהודית מהווה סתירה לערכים הדמוקרטיים, ואם התרבות היהודית חשובה להם מאוד, והזהות האתנית היא כורח המציאות של האדם, לפחות שישנו את הנוסח הכתוב במזוזה לנוסח המתאים להשקפותיהם העכשוויים.

וכי מה רע לכתוב על מזוזות ביתנו את נוסח האמנה של האומות המאוחדות?

נ.ב. להלן הנוסח של שתי הפרשות "שמע", "והיה אם שמוע" הכתובות במזוזה:

דברים, ו ; 4-9

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד:

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:

וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:

וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:

וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

דברים, יא; 13-21

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:

וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם:וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

בברכה

דעת אמת