תוכן:   שלום רז

סוגיית "יעקב אבינו לא מת" כתבנו במאמר : "מה מרגישים המתים ומה הם מספרים" עיין שם.

אביא את עיקר הדברים: הגמרא בתענית ה ע"ב: אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת. שאלו אותו וכי לחינם ספדו הסופדים וחנטו החונטים? השיבם רבי יוחנן: פסוק אני דורש וממנו אני למד שיעקב לא מת, שנאמר (ירמיהו ל, י), כי הנני מושיעך [יעקב] מרחוק ואת זרעך מארץ שבים' – הכתוב כרך את ישועת יעקב וזרעו כאחד: מה זרעו בחיים, אף יעקב בחיים. ומסוגייה תלמודית זו לומד רבי אלעזר ולדנברג – שכיהן כאב בית דין בירושלים יליד 1917 – בספרו " שו"ת ציץ אליעזר" (חלק י"ד, סימן צח): כי חז"ל השמיענו בזה, שאם התורה כותבת דבר הסותר את החוש הגשמי, על כורחך אנו צריכים להסיק מזה שחוש הגשמי מטעה ואין לסמוך עליו, ומה שראו בני האדם שהרופאים חנטו את יעקב, הם רק נראים כחונטים, כי מכיון שמקרא אני דורש על פי הכללים האמיתיים שנתנו לנו מסיני, הרי שהקב"ה אומר כן מת, וממילא ברור שרק נדמה להם שמת, אבל חי היה. ככה למדו חז"ל תורה, וזהו ההבדל הגדול והריחוק הנורא שבין דעתנו לדעת חז"ל, מן ההיפך אל ההיפך – שאצלנו בעניותנו העולם הזה הוא מציאות והתורה נדרשת, מה שאין כן דעת חז"ל – בעיני קדשם המה ראו את התורה בחושיהם כמציאות, וכשמקרא אני דורש בטלים ומבוטלים כל החושים ועיני הבשר, כי שקר המה טועים ומטעים, ורק נראה להם שחונטים.

קשה מאוד לאמוד את דעתם של אנשים המבטלים את חושיהם מפני טקסט הנכתב לפני מאות בשנים רק מפני שמאמינים שהוא נכתב על ידי אלוהים. אך כשפגשתי כמה מאנשי חב"ד שמאמינים בלב שלם שהרבי מילובוויטש עדיין חי הם מביאים כראייה את סוגיית "יעקב אבינו לא מת".

כך דרכם של מאמינים ההופכים את החושך לאור ואת המתים לחיים.

בברכה

דעת אמת

תוכן:  

ומעבר לזה אין לך מה לומר?..

זה שהעניין לא מסתדר בשכל שלך (!) – ניחא. לומר שאחרים לא צודקים בהשערתם? עד כאן.

ידוע לי, שאנשי חב"ד, הידועים כאנשים שפויים מעל כל ספק, סמוכים ובטוחים בהשערתם זו גם "מתוך החיים" שלהם עם הרבי, כלומר מרגישים את מציאותו ופועלו על חיי האנושות גם כיום. אני מתכוון לההנהגה ניסית, בקשות ברכה ממנו והצלחה (לאחר כי קיבלו את הברכה באופן דומה).

אגב להעיר, כי שואל שאלה זו, רז מחיפה, הוא בעצמו התנסה בכתיבה לרבי מליובביץ' באמצעות "איגרות הקודש", ועל בטח כך יספר לנו בהמשך…

אברהם ביטקין

תוכן:   שלום אברהם

אתה דוגמא מאלפת לאדם "שפוי" שמאמין בדברים שאינם שפויים.

אין ספק בליבי באמיתות הרגשתם של אנשי חב"ד, בתוך ליבם פנימה, שהרבי חי, קיים והוא עתיד להתגלות.

ודווקא משום כך חסידות חב"ד נדונה לכת משיחית ביזארית .

יתכן שאתה בעצמך אינך מודע לתופעה שנקראת חב"ד לכן אצטט עבורך את דברי פרופ' אביעזר רביצקי "הקץ המגולה" (עמ' 252-255): "חב"ד איננה מאמצת אל ליבה ערכים כמו ליברליזים, פלורליזים ושוויון ערך אנושי אוניברסלי, היא דוחה מעליה כל שמץ של ספקנות הכרתית מודרנית ונוקטת עמדות פונדמנטליסטיות מוצהרות בשאלות של תורה ומדע …היחס בין הדפוסים התיאולוגים והאידאולוגיים המסורתיים של חסידות חב"ד לבין דרכי מחשבתה והתנהגותה בזמן הזה [הוא].. שלאמיתו של דבר האלוהות היא היא המציאות האמיתית והיחידה: רק התודעה הכוזבת והאילוזיה של החושים היא שמטעה את האדם להאמין בקיומה של ישות קוסמית עצמאית נפרדת ונבדלת …הרבי מלובאוויטש נוקט עמדה פונדמנטליסטית נוקשה בכל הנוגע לשאלת היחס בין פשט הכתובים לבין התפיסה המדעית. בכל מקום שמתגלה סתירה כלשהי , יכריעו הפסוק כצורתו והמקרא כפשוטו… השמש היא הסובבת סביב הארץ, לפי פשט הכתובים…".

כלומר, אין אפשרות של שיג ושיח בין האדם הנאור הדוגל בתבונה ובמדע לבין אדם המאמין ודוגל בתפיסות עולם "החב"דיות" שהטקסט הכתוב בגווילים מיושנים לפני מאות בשנים הוא הוא המכתיב את המציאות.

כששאלתי חב"דניק צעיר לימים [זה העומד בדוכן עם רצועות העשויות מעור בהמה מעובד] : אם "הרבי" יאמר שלאופנוע יש 4 גלגלים והא בעיניו יראה 2 בלבד האם הוא יקבל את דברי הרבי? והוא השיבני: הרבי הוא התורה והוא המציאות.

בברכה,

דעת אמת