21 שנים • Anon אני אתאיסט אדוק, ובכל זאת קורא את המאמרים באתרך בעניין רב, ומתפעל מן האומץ , התבונה והבקיאות שדעת אמת מגלה במאבקה. עם זאת, אינני רואה את "האור שבקצה המנהרה". אדם המעוניין לראות עצמו כיהודי, מהם העקרונות שינחו אותו? עם השנים הפכה היהדות לדת מאוד טכנית, וסילוק גיבוב של פסיקות טכניות (אסור לחטט באף בשבת וכיוצא בזה) מותיר את היהדות (כך נדמה לי לפחות) עירומה. איני מבין על מה תהיה מבוססת יהדותו של היהודי. על מצוות התורה המפורשות בליברליות? על האמונה באל? על עקרונות מוסר יסודיים כלשהם?
האם יש לך תפיסה בנושא?
אסף.
צוות
ראשית כמה הערות לדבריך.
היהדות – כפי שמתגלמת יותר מ – 2000 שנה – הינה דת של הלכות טכניות שמטרתה שיעבוד חיי היום יום של האדם לעבודת האלהים. זוהי השקפת העולם שראשיתה בפרושים והמשכה בתקופת המשנה והתלמוד עד עצם היום הזה. אתה נותן דוגמא של איסור חיטוט באף, ומניח שזו הלכה שהומצאה רק בעת החדשה, ולא היא. זו הלכה הנובעת מהטקסט התלמודי שאוסר להסתרק בשבת שמא ישרו שערות מראשו, מעשה שאסור לעשותו בשבת.
צריך לזכור ולהבין שכל פסקי ההלכה ששומעים היום מפיהם של רבנים, הינם הלכות שהוסקו מתוך הסוגיות התלמודיות.
ולשאלתך: מהם העקרונות שינחו את היהודי החילוני?
הגדרת עם, לובשת צורה ופושטת צורה במרוצת השנים. העם היהודי המקראי אינו כעם היהודי החז"לי, העם היהודי החילוני אינו כעם היהודי החז"לי (דתי).
כיום, העם היהודי דוגל בהומניזים וליברליות כערכי יסוד, ואנו יכולים לנכס לעצמנו את אותם טקסים וריטואלים היסטוריים ולהטמיע בהם כוונה שונה.
לדוגמא: את האתרוג שיש בו טעם וריח שחז"ל ממשילים לשומר תורה ומצוות אנו נמשיל לשומר חופש ושווין.
את הערבה שאין לה טעם וריח שחז"ל ממשילים לאינו שומר תורה ומצוות (חילוני) אנו נמשיל למי שאינו שוחר שוויון וחשיבה ביקורתית (דתי).
כמובן שאני נוגע בקצה הלשון לשאלתך הטעונה תשובה רחבה ומעמיקה יותר.
אך דבר זה צריך להעשות על ידי הציבור החילוני לפחות ברובו, שיתן דעתו לשאלה המרכזית: מהי האידאולוגיה שצריך לחנך את בנינו ותלמידנו וכיצד אנו משלבים זאת עם תרבותינו.
בברכה
דעת אמת.
בהמשך לשאלתי ולתגובתך, האם דעת אמת רואה את היהדות כדת (במובן של אמונה באל פרסונלי) או כתרבות (במובן של אוסף נורמות חברתיות וצווי מוסר)? האם כאידיאל דעת אמת רואה את כל היהודים החילוניים שייכים לתרבות (או דת) זו? האם היהדות החדשה תהיה מבוססת על עקרונות מצוות יסוד מנהגים ? אם יש עקרונות, מהם? ואם הכוונה לבסס את היהדות על מנהגים או מצוות מן העבר, למה לי (כחילוני או כשולל היהדות במצבה הנוכחי) לאמץ מצוות ומנהגים מן העבר, ולא ליצור לי תרבות חדשה, מנותקת מהיהדות, המבוססת על נורמות צוי מוסר המקובלים כיום.
אסף
צוות
תגובתך אינה ברורה לי , הלא כתבתי בתשובתי שסוגיית העם היהודי צריכה להיות נידונה בציבור החילוני עצמו. החילוני הוא המרכיב העיקרי של קבוצת האנשים המגדירה עצמה "יהודים". יתכן והציבור ימשיך בדרכו הקלוקלת לנהוג כחילוני ולהאמין כדתי, יתכן והציבור יחליט שאין מקום לעם היהודי בעולם המודרני, לא כדת ולא כתרבות.
יש גם דרך ביניים, העם היהודי יהיה חילוני עם טקסים וריטואלים ללא משמעות דתית אלא במשמעותה התרבותית. הבעיה במתכונת זו שריטואלים אלה שורשם ומקורם הוא בדת.
מהעת החדשה ותנועת ההשכלה רוב הציבור המגדיר עצמו יהודי, מקבל את עקרונות השוויון, חירות , חופש דת ומצפון וכו' .כלומר העם היהודי ברובו [מלבד הדתיים והחרדים] קיבל כבר את העקרונות האוניברסליים, עקרונות שאימצו כל התרבויות הנאורות. מבחינה זו, אנו כיום ככל העמים. שאלתך נוגעת אך ורק לסמלים ולטקסים שאין להם קשר לעקרונות.
לכן שאלתך: "למה לי לאמץ מצוות ומנהגים מהעבר?" היא שאלה ערכית שאין עליה נימוק ראציונלי.
ושאלתך צריכה להיות מוכרעת על ידי רוב הציבור החילוני.
לשון אחרת: "דעת אמת" סוברת, שהציבור החילוני צריך להכיר ולהפנים שהדת היהודית, היא גזענית, לא שוויונית ואינה תואמת את ערכי ההמוניזים. לאחר מסקנה זו הציבור צריך לתת דעתו בדבר המשך "העם" היהודי.
בברכה
דעת אמת