תוכן:   שלום אהוד.

הבלבול שנוצר בקרב הישראלים היהודים נובע מהמיזוג והערבוב בין דת לתרבות.

העם היהודי על כל סמליו והריטואלים שלו מקורם בדת כציווי "אלוהי".

אך בעת החדשה רוב הציבור המזהה עצמו כיהודי, משתמש באותם סמלים באותם טקסים ובאותם ריטואלים ללא הציווי "האלהי" אלא כחלק מתרבות העם היהודי.

כדרכם של יצורי אנוש שמעשיהם וכונותיהם בני חלוף כך גם העם היהודי לדורותיו לבש צורה ופשט צורה.

כך לדוגמא את ראש השנה הנחוג ב – א' בתשרי. בתקופת המקרא ראש השנה היה ב- א' בניסן :

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה [ניסן] לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" שמות, יב; 2. והיום אנו חגים את ראש השנה בתשרי.

בתקופת המקרא א' בתשרי היה יום אחד בלבד יום שבתון, זכרון תרועה והקרבת קורבנות :

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי [תשרי]בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ:

כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'" ויקרא, כג; 24.

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ …וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לה' פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם…" מדבר, כט; 1.

והיום אנו חגים את ראש השנה יומיים ומתיחסים אליו כיום הדין שעומדים למשפט לפני "האלהים".

כלומר גם בתקופות שהעם היהודי היה מוגדר – בקיום תורה ומצוות – הוא לבש צורה ושינה צורה.

כיוצא בו חג החנוכה, במקורו הוא חג לעצמאות מדינית והשבת עבודת הקורבנות בבית המקדש.

אף על פי שהחילונים אינם רוצים בבניית "בית המקדש", להרוג חיות, עופות ובהמות ולשורפם על המזבח.

הרי שחג החנוכה יסמל עבורנו היום את הרצון לעצמאות, חירות ושוויון.

והרי לך אותו טקס אותו ריטואל – הדלקת נרות בחנוכה – הדתיים יכוונו לנס שעשה האלהים לחשמונאים כנגד גזרות הדת, ונתן להם עצמאות דתית. והחילונים יכוונו להצלחת החשמונאים כבני אדם במאבקם לצורך והרצון של האדם לעצמאות, חירות וחופש בחירה.

בברכה

דעת אמת