האם בגלל ביקורת המקרא מישהו הפסיק להיות נוצרי קאתולי?

האם כשמישהו מביא את ה"שרידי אש" בלי לאזכר את מקומו בתרבות שלנו כיום, הוא מגלה את טלפיו?

האם אין מקום ליהודי אתיופיה (חבריי הגאים להיות כאן ורואים זאת כהמשך למסורתם)

להכיר טובה לפסיקה של מורנו ורבנו הרבעובדיהיוסף (כביטויו של רבי אריה)?

האם אין מקום להכיר בדת הפונדמנטליסטית כפי שהתבטאה ב2000 השנים האחרונות במבט יותר אוהד?

(בכל זאת המחדשים הגדולים היהודים היום הם הלאומנים הרוצחים מאיזור שכם,

בעוד שלחילונים ההומניסטים, חשוב "לשמר על דרכי אי האכזריות" השמורים לנו מאבותינו שלאחר יהושע.)

בדיונים כתובים עם חברים ערבים וכן ברחבי האינטרנט אני כל פעם נתקל באתרים שמוציאים איזשהו

בדל מאמר חזל, ולפיו מכוונים מתקפה על כל היהודים באשר הם.

מחמוד: "נכון שאתה רוצה בעומק לבך ישראל מהפרת עד הנילוס?"

וכפי שאמי אמרה בשכבה בבית החולים הנוצרי מגובסת כולה מיד לאחר מלחה"ע,

ושאלה את הילדה ששכבה מולה (באנגלית):

"למה את מביטה בי במבט כל כך כועס"

"כי את רצחת את אלוהים"

(איך אפשר לרצוח את אלוהים, מה פתאום אני, רגע אי אפשר לרצוח אותו, הוא בכלל לא מת גם..)

לבסוף אמרה בקול חזק: I DID NOT

חסרה לכם סלחנות.

היטפלו לעיתונים ולכותרות השבועונים. היטפלו לעורכי תכניות הטלוויזיה והרדיו.

היטפלו לכותבי נאומי מדינאנו, היטפלו למנהיגינו האמיתיים בעלי ההשפעה.

דרשו משפט ועשו צדקה, והתייחסו לפונדמנטליסטים ביחס הנכון לכוחם באוכלוסיה.

(בכל מקרה נהניתי מהפלפול. נא להוסיף בס"ד בראש מכתב זה).

משה