לכבוד הרב לאו שליט"א ,
לאחרונה התחלתי להתעניין בנושא של איסור רבית ע"י הפקדת כספים בבנקים של ישראל.
כפי שהבנתי מתוך בדיקתי, בעיקר מתוך מה שראיתי בספר "תורת רבית", נתינת הכסף בבנקים בארץ מבוססת על היתר עיסקא.
כפי שנתברר לי על ידי עיון בספרים, ישנה בעיה קשה של רבית גם כאשר קיים היתר עיסקא והיא במקרה של משיכת יתר, (היינו במקרה שהמפקיד בבנק הוציא כסף יותר ממה שהפקיד וכרגע הוא נהפך להיות בעל-חוב לבנק ומשלם להם רבית על חובו). בכה"ג יש הרוצים לומר, שלא מועיל היתר עיסקא אלא במקרה של חוב גדול, שיכול לגרום לעיקול נכסיו של הלווה או לגרום למכרם כדי לכסות את החוב. כמו-כן הבנתי, שישנו צד נוסף להקל והוא כאשר ישנה בבנק תכנית חיסכון וכדומה שתצטרך "להשבר" אם לא יוחזר הכסף. אמנם כתבו הפוסקים שגם כאשר לא קיימת אחת מהאפשרויות הללו יש להם על מי שיסמוכו.
מכיוון שראיתי שישנה בעיה, חשבתי לנסות אפשרות אחרת והיא הפקדה בבנקים של גויים הנמצאים בארץ. זאת מפני שככל הידוע לי בגויים אין בעיה של קבלת רבית מהם וכן לא של נתינה להם (וכפי הנראה בפשטות דעת הרמב"ם, שאף יש בזה מצוות עשה).
לפי מה שבררתי עד עתה, אין הפקדה בבנק של גויים משתלמת כמו בבנק של ישראל, משום שבנקים של גויים בא"י, אינם מוכנים לתת רווח גדול תמורת נתינת הכסף להם וכן דורשים הפקדה של סכום גבוה כתנאי.
שאלתי למעכ"ת היא:
מכיוון ש:
א. נתינת הכסף לבנקים של ישראל כיום מבוססת על היתר עסקא. לכן אולי עדיף שלא להשתמש בהיתר עסקא זה כאשר ישנה אפשרות אחרת.
ב. כמו כן, ישנה בעיה של רבית במקרה של משיכת יתר. (ככל הידוע לי נקטו הרבה פוסקים שכדאי להחמיר שלא להגיע למצב של משיכת יתר, אך מה לעשות ומצב זה כמעט בלתי אפשרי בימינו).
רציתי לדעת האם ישנו עניין לפעול בכיוון זה של פתיחת חשבון בבנקים של גויים המצויים בארץ, או שמא כדאי לתת למצב שקיים היום להשאר ?
אם ישנו עניין, אנסה לארגן קבוצת אנשים לפתיחת חשבון בבנקים של גויים על-מנת שיתאפשר לבקש מהם תנאים טובים, כפי שיש בבנקים של ישראל. האם נראה למעכ"ת שיש עניין גם בזה ?
בתודה ובברכה
הפיתרון שהעלת, גם הוא הוצע כבר בעבר, גם הוא לא פשוט. יש בו בעיות מעשיות קשות.
בעיה מעשית, משמעות הדברים היא שכל יהודי דתי לא רק שיפתח את החשובן שלו בבנק בבעלות נכרים, אלא גם יהיה איסור ליהודי דתי לעבוד בבנקים בבעלות יהודית, או בחברות שמנהלות עסקיהן עם בנקים בבעלות יהודית. ומה יעשו העובדים בהם, שיתפטרו?
אם בכוחך לרכז קבוצה סביבך אציע שתנסה לפתור את הבעיה מכיוונים אחרים, למשל: ניסיון לפעול לשינוי החוק לקבוע קנס על בעלי אובר-דראפט, במקום ריבית, הקנס אסור מדרבנן, אך אולי יש להקל בו בשילובו עם היתר עסקא.
אולי ייקבע בחוק מעמדו של היתר עיסקא, בו המפקיד אכן ייחשב כשותף לרווחים, לא רק להפסדים, כך תהיה לו משמעות נכונה יותר.
ואם בזכות שאלתך יתעורר יהודי אחד להיזהר מאובר דראפט, ולו מסיבה זו, דיינו.