אני בחור בן 18 חרדי. אני מודה אני לא כמו כל חרדי-יש לי אינטרנט,ואני רואה סרטים.
לפני יום כיפור אמרתי לעצמי בו נקבל קבלות לעתיד,ושאלתי את עצמי האם מחשב-סרטים ואינטרנט, שבהם על פי רוב יוצא לראות בחורות ערומות,זה דבר אסור על פי ההלכה. בציבור החרדי מגדירים את זה כ"יהרג ועל יעבור".
והנה השאלה: איפה כתוב שאסור לראות?
כל גולם (בציבור החרדי) ישר עונה "ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עינכם",אבל כל בר דעת יודע שזה שטויות,כי אם נסתכל בגמ' בברכות על זה,אז היא אומרת שהכונה שיש איסור לחשוב דברים נגד הקב"ה-כגון,מינות,עבירה,ועבודה זרה,
כי מחשבה רעה יכולה לבא לידי מעשה. לא כתוב פה כלל איסור "לראות",
יותר מיזה יש לי שיירה של גמרות שראינו שכן ראו. (בגרה,בסוף פרק ראשון במכות,וכן בית דין שבודקים לנערה כמה שערות יש לה וכ'ו)
וכל האיסור של ח"זל לא להסתכל באצבע הקטנה ו'כו זה מדבר על ערוה;נשואה; בשום אופן לא על פנויה או על גויה.
ויותר מיזה שזה הרעיה החותחת שלי להתיר,לפי חלק נכבד מהראשונים אין שום איסור לבא על פנויה,
והדברים ק"ו אם מותר לבא על פנויה כ"ש שמותר לראות אותה..
וגויה בכלל אין שום רמז וסמג בתורה על איסור (שזה הסרטים) אז בבקשה תשכילו אותי
נ.ב אין פה כל קשר לאיסור זרע לבטלה כי זה לא הנידון.
שלום יוני, וברוך פוקח עיני עוורים
אני חילוני אדוק,אך בין הנןשאים המעניינים אותי נמצאות גם דתות ישראל..
נתחיל איפא בקבלה: המקובל הגדול, ר' יוסף הבא משושן הבירה הכריז שהגויים הנם פילגשו של אלהים (ואנחנו נשיו החוקיות והוא…אותנו כדת משה וישראל.המלב"ד) מכך יוצא כי כאשר אדם שוכב עם אישה נוכרית ,הרי זה כאילו הוא מקיים יחסי מין עם פלגשו של אלהים, ועל כך חייב מיתה. (והיות שמראיה עשוי לבוא לכדי ביאה רח"ל!-אל יסתכל. המלב"ד)
-ראה:פרופ' משה אידל,"קבלה וארוס" עמ' 169-184
ונמשיך בכשרונם של אלה שהרמב"ם הגדיר אותם בורים עוורים הטוענים שהם חכמי ישראל! (מורה נבוכים, החלק השני,פרק ו')
אלה מומחים לעוות ולנפח חוקים שבתורה והכל כדי להגדיל את יוקרתם בעיני בורים וחסידים שוטים.
לדוגמה: את "לא תבשל גדי בחלב אמו"-שהוא שלילת מעשה אכזרי ולא מוסרי,-כמו גם "לא תקח האם על הבנים"- הרחיבו ללא תאכל בשר בחלב . פשוט ,אי הבנת הנקרא!
ואלהים מה אכל אצל אברהם? לא עגל בחלב? (בראשית י"ח,ח')
יוני,
כפי שאתה יודע בדת היהודית החרדית הסמכות לכל החוקים מופקדת אצל הרבנים. כך היה בעבר וכך זה עכשיו.
כל התורה שבעל פה בתלמוד מבוססת על תפיסות, מנהגים ומוסר של הרבנים מאותה התקופה, כאשר הפסוקים בתורה הם אסמכתא בלבד. וכאשר אין פסוק אומרים שזה "הלכה משה מסיני"
. בתפיסה האורתודוקסית כל מיניות מחוץ למסגרת הנשואים נחשבת כלא מוסרית ולא רצויה.
לכן האיסור לכאורה על שחיה מעורבת, יחסי מין לפני נישואים, הנחיות לצניעות בלבוש וכדומה
(אפשר לטעון שיש בזה משהו…)
לכן הרבנים קובעים עובדות ונשענים על כל מיני מקורות קדמוניים כדי להצדיק את זה ולתת לזה תוקף מהתורה, אבל כמובן, זה הבל הבלים
המוסר בזמן כתיבת התורה היתה כמובן אחרת לגמרי ביחס לנושאים רבים כולל מין אך ביהדות מנסים להתאים אותו לתקופה שאנו חיים ולהגיד שכך צוותה התורה ושחס חלילה שום דבר לא השתנה