ליאור שלום!

גם אני קראתי הרבה מן הכתוב באתר. אכן, כל טקסט ניתן לפרש באינסוף דרכים. הפרשנות המופיעה כאן באתר היא לעניות דעתי ההגיונית ביותר, זוהי הפרשנות שכל אדם המתבסס על שכל להבנת המציאות (ולא על אמונה או מסורת) יאמץ כשינסה להבין את מהותם של כתבי הקודש של הדתות השונות.

כל אדם שמעוניין לוותר על שכלו מוזמן לעשות זאת. הוא יכול להאמין התורת משה, בכתביו של ישו, בהוראותיו של מוחמד או בכל דת אחרת. רק שיידע שאין כל בסיס שכלי ואין שום היגיון באמונתו. כשם שאדם בוחר להאמין בדת א', באותה המידה הוא יכול לבחור ולהאמין בדת ב' או ג'. אדם שמתבסס על השכל, לעומת זאת, מבין שאי אפשר "להוכיח" אמונה בדת זו או אחרת והבחירה היא שרירותית לחלוטין.

בכבוד רב

מהו פירוש הגיוני, ליאור ?

1. לאדם מאמין יתכן ופירוש הסותר את הידוע לנו לפי המדע יתקבל כהתערבות אלוהית לגיטימית, או אולי כעניינים שהמדע עדיין לא הגיע (כביכול) לפשרם. אפשרות אחרת לאדם מאמין היא ליטול את החירות הפרשנית ולומר שמדובר באלגוריה או במסר שהסיפור מבקש להעביר. ראה למשל הרצאתו של חגי משגב על סתירות בין ארכאולוגיה למקרא:

https://www.youtube.com/watch?v=7hB3_bvdhxI

אדם שאינו מאמין אינו נדרש להסברים מעין אלה.

2. חז"ל מסתמכים על הכלל "ככל אשר יורוך" על הסמכות להורות הלכה לפי פרשנותם, אלא שקריאת המקרא בהקשר המתאים מלמדת על הזמן המקום ומגמתם.

הנה הטקסט:

וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ–אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. יא עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ–תַּעֲשֶׂה: לֹא תָסוּר, מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ–יָמִין וּשְׂמֹאל. יב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט–וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. (דברים יז, 8-12)

איזה מקום — שבחר ה'.

אל מי לבוא — הכהנים הלוויים והשופט.

מה העונש על אי ציות — מוות.

חוקרי מקרא בעבר שמו לב לכך שספר דברים הוא בעל אופי סגנוני שונה, הוא חוזר על דברים קודמים אך שם דגש על ריכוזיות הפולחן ושמטבעות לשון המצויות בו שזורות במקומות אחרים בתנך, למשל במלכים. מכאן הסיקו שהספר נכתב ונערך בנפרד. הוא נקרא "משנה תורה" (דויטרונום) ועורכיו משתייכים לאסכולה הדויטרונומיסטית.

עיין כאן על האסכולה הדויטרונומיסטית:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%94%D7%93%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA

מטבע הדברים מובן שבעלי האסכולה ידרשו ציות לאנשיהם.

3. אמונה היא עניין חזק. התודעה מעצבת פשוטו כמשמעו את המציאות. אפקט הפלסבו למשל מאפשר לאנשים להגיע לתוצאות טובות יותר ולהתגבר על קשיים ומכאובים. אבל האמונה לכשלעצמה אינה מספיקה ועשויה להיות הרסנית. חולה סרטן שאינו מקבל טיפול קונבנציונאלי ונשען על שיקויי הומאופתיה עשוי להמצא במצב קשה תוך זמן קצר. באותה המידה נצפה מאדם מאמין חולה לקבל טיפול רפואי

ולא לצפות לישועה אלוהית בחוסר מעש.

אמונה, אם כן, איננה תחליף לבירור עמוק יסודי וכמה שניתן אוביקטיבי למה שקורה סביבנו.

4. דורות על גבי דורות של אנשים למדו תורות שונות מהיהדות והחזיקו באמונות שונות. האם לזרוק הכל לפח ? אני סבור שלא. בתורה שלנו יש: שירה, היסטוריה, מיתוס ועוד. אם אתה מכליל את התלמוד הרי שבזה סיפורים ואגדות לצד משלים וויכוחים בדילמות מורכבות. לא מעט ניתן ללמוד מהם ומגדולי ישראל על עצמנו ועל עברנו.

צחי, כתבת דברים כאילו אתה לא מכיר את ההיסטוריה.

למה הכוונה בדת א', ב', ג'?!

הרי שלושת הדתות מתבססות על ספר התורה, שלושתן מאמינות בו וכול אחת פרשה אותו לכיוון שונה. זה לא שאין בניהם קשר. שלושת הדתות יוצאות מתוך נקודת הנחה שמה שכתוב בתורה הוא אמת.

שניכם כתבתם לי את המילה "הגיוני". מי קובע מה זה הגיוני?!

הגיוני זה דבר שאנשים חושבים. זה דבר שבדרך כלל אין לו הוכחות מוצקות אך יש לו מספר עדויותראיותאו איזה שהוא בסיס מסוים שעוזר לנו לתמוך בו ולהבין שהדבר "ההגיוני" הזה בהחלט הגיוני ומנצח לכאורה ברוב מכריע את האפשרויות האחרות.

לפי הגדרה זו ולפי ראייה כללית ניתן לראות שדווקא התורה זה דבר הגיוני בהחלט. 80% מהעולם לפחות מאמין שהתורה בהחלט אמיתית.

העובדה שדורות על גבי דורות של אנשים פירשו אותה, חקרו אותה, השקיעו את כול חייהם למען הבנה בסיסית של התורה, בהחלט גורם לי להאמין שיש משהו מעבר! לא יכול להיות שכול העולם הזה הזוי!!

אתם לא הראשונים שחושבים שהתורה זה לא דבר הגיוני אך בכול זאת רוב מוחץ של העולם קיבל אותה בכול הדורות.

איך אפשר להתכחש לעובדות כאלו?!

משה, דברייך חלקיים ביותר!!

דבר ראשון החכמים כלל וכלל לא מסתמכים על הכתוב שהבאת כאן. גם על זה, אך לא רק.

החכמים מסתמכים בעיקר על הכתוב "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי". שדרך אגב נכתב בספר ויקרא!!

המשפט שאתה הבאת הוא אסמכתא בלבד!

מה שכתבת על אמונה דווקא מצדיק את דבריי התורה!!

רוב חילוני גדול אומר לעצמו "אני מאמין באלוהים", אך יושב בחוסר מעש ולא עושה כמצוותיו.

התורה כלל וכלל לא מתירה זאת! דווקא חולה שנמצא במצב סופני נדרש על פי התורה לעשות כול שיכולתו על מנת להציל את חייו!! ואף לנטוש את הרוב המכריע של המצוות על מנת מטרה נעלה זו!! דווקא התורה היא זאת שמצווה

על חולה סופני "לא לצפות לישועה אלוהית בחוסר מעש". הדוגמא הכי ברורה לכך היא "פיקוח נפש דוחה שבת".

כמו שהתורה מתירה לעזוב את חוקותיה הרבים כאשר אתה במצב סופני, כך היא מחייבת אותך לשמור את חוקותיה כאשר אתה בריא.

דרך אגב, את הפסקה הזו ילדים לומדים בכיתה א' בבית ספר דתי.

כול השירה וההיסטוריה שהזכרת מתבססת על חוקי התורה. רוב השירה בתורה נכתבה כשירה הקשורה לאל בדרך כול שהיא. בין אם זה שירת קינה או שירה למען הבעת תודה לאלוהי ישראל.

כול הסיפורים וההיסטוריה שכתובים בתורה מכניסים לתוכם מצוות שונות. זו המטרה של הסיפורים עצמם, אחרת לא היו נכתבים.

ליאור ידידי

אדם באמונתו יחיה…, אלא שאדם שלמד מדעים מדוייקים, עם שהוא נאמן לדת ישראל, אין הוא מאמין יותר במעשיות התורה. (ראה פרופ' ליבוביץ למשל).

"האדם החושב" (Homo sapiens) יצא מאפריקה לפני 400 אלף שנים. הוא היה נצר של שושלת ארוכה (7-6 מיליון שנים) של קופי אדם, לאושרנו חלה מוטציה במוחו והיא שהקנתה לו את התכונה לחשוב ולהבין…

יש להניח שאחרי דורות שלמדו כיצד להתקיים בעולמנו, נמצאו כאלה שהחלו לתהות על המתרחש סביבם: מי מוריד את הגשם, מי משיב את הרוח, מי גורם לשמש לחוג סביבנו? ונמצאו "חכמים" שמצאו הסברים: ישנם אלים (דמויי אדם) וכל אחד מהם שולט בתופעה כל שהיא; ומעניין לראות עד כמה היו התשובות דומות, – למשל בין אלה שנתנו ביוון לפני יותר מ-3000 שנים לאלה שנתנו באמריקה הדרומית.

ביוון התקבלה האמונה שהליוס, אל השמש, נוהג במרכבתו ומקיף את כדור הארץ. באמריקה הדרומית לימדו שליטים אינטרסנטים את בני עמם, שחיילים שנהרגו במלחמה למען השליט, עולים לשמיים ודוחפים את השמש במסלולה. דבר זה התגלה לכובשים הספרדים כאשר ראו מאות חיילים שבויי מלחמה עומדים שלווים, לפני מקדש, ומחכים לתורם להיות מוקרבים על המזבח. כי הם היו בטוחים שעם מותם הם יזכו להשתתף בדחיפת השמש במסלולה.

מסתבר שברמה מסוימת של התפתחותו השכלית של אדם, אפשר לתקוע בראשו כל מיני אמונות.

אתה שואל כיצד זה ששלוש דתות מאמינות באותו אל מהתנ"כ. ואני אשאל אותך: איך זה שלמען אותו אל טובחים בניו איש את אחיו, – בהאמינם לדוברים בשם נביאיו, שזו מצוותו. ויותר מכך: כל אחת מאותן שלוש דתות "מונותיאיסטיות" מתפלגת לפלגים עוינים. באיסלאם שונאים הסונים את השיעים הכופרים. בנצרות נלחמו במשך שלושים שנה, איש באחיו ובן באביו – כאשר זו התפלגה לקתולית ופרוטסטנטית (אגב, גם בתוך הזרמים הנפרדים יש תת-זרמים, שאימצו פרשנויות של יודעי סוד שונים).

וביהדות? האין לנו חרדים (בארה"ב בעיקר) השונאים אותנו היות והקמנו את מדינת ישראל מבלי לחכות למשיח בן דוד? (שלפי הקבלה יבוא מן הגויים!!!)

באיזה אלהים מאלוהי התורה אתה מאמין? אותך לימדו מוריך שאלהים ויהוה חד המה. מה אנו למדים מתורת ישראל שנתנה משמים?

בבראשית פרק א' ברא אלהים את העולם כולו. כולל את כל בעלי החיים ואת האדם ואשתו (בצלמו). בפרק ב', פסוק ד' מופיע, לפתע, יהוה-אלהים והוא יוצר את האדם מעפר וכשהוא מבין שזה זקוק לעזר כנגדו (כדי שיפרה וירבה) הוא יוצר את כל חית השדה וכו' (ברא' ב', י"ט) – שאותן ברא כבר אלהים בפרק א'!!! – ומביאן אל האדם… לראות מה שם יקרא להן!!! הרי זה נסיון נואל של חכם – אוויל לעוור את עינינו!!! כי ההמשך ברור וטבעי: "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" – כי את זו חיפש יהוה אלהים בין החיות והבהמות!!! ולא לשמות דאג.

האם לא ברור שמדובר בשני אלים, שלכל אחד מהם היו מאמינים והם שחברו את שני הסיפורים? ואם לא השתכנעת ראה מה אמר יהושע – בפרק כ"ד, ט"ו – אתם יכולים לעבוד את אלהים שהביאו אבותיכם מארם נהריים ואני וביתי נעבוד את יהוה שבא משעיר, משדה אדום (שופטים ה', ד').

ואם לא די לך בכך, ראה מה מצווה אלהים את נח (ברא' ו', י"ט-כ') ומה מצווהו יהוה (ברא' ז', ב'-ג'), האם לא ברור ששני פרקים אלה נכתבו בידי מי שעבדו לאלים שונים?

כדבריך אתה מאמין באלהים רוחני ולא באל גשמי. אני מבין שזהו יהוה, – זה שבא אל אברהם עם שני מלאכים, אכל אצלו (עגל בחלב אמו), התווכח עם שרה, התדיין עם אברהם על גורלה של סדום "וילך יהוה כאשר כלה לדבר על אברהם" (ברא' י"ח, ל"ג).

כל הרבנים והמפרשים כופרים בכתוב בתורה בלשון בני אדם. הם טוענים שהיו אלה שלשה מלאכים. זה מעשה רמיה גס. כי כתוב בפרוש:

1. "ויאמר: אדני אם נא מצאתי חן בעיניך … (ברא' י"ח, א'), ואח"כ, כשהוא מתדיין עם יהוה הוא קורא לו, עוד ארבע פעמים "אדני"!!!

2. "ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה?… וגו'" (שם, שם י"ג).

3. "ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום ואברהם הלך עמם לשלחם, ויהוה אמר: "המכסה אני מאברהם?…" (ברא' י"ח, ט"ז) ומכאן עד סוף הפרק, עד אשר הלך יהוה, מתנהל הדיון על סדום.

4. ואז: פרק י"ט, א': "ויבואו שני המלאכים סדמה בערב".

אז מי הם שלושת האנשים שבאו אל אברהם אם לא יהוה ושני מלאכיו?

ואותו יהוה מה אומר למשה? ראה שמות כ"ד מתחילתו ואז, מפסוק י' "ויראו את אלהי ישראל… ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו".

הזהו אותו יהוה שאמר למשה בפרק ל"ג: "לא תוכל לראות את פני, כי לא יראני האדם וחי" אבל את "אחוריו" (מה זה? ישבן!) יוכל לראות.

אז מיהו אותו יהוה?: "האזינו"!:

בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם

יצב גבולות עמים למספר בני אלהים*

כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו

(* כך כתוב במגילות קומראן ובתרגום השבעים, שנעשה במאה השניה לפני הספירה), שהרי "למספר בני ישראל" הנו שבוש גס. שאינו מסתדר עם התוכן.

האם נתן להסיק, שיהוה הנו בנו של אלהים? – כפי שנאמר בבראשית ו', א': "ויראו בני האלהים את בנות האדם" וגו. למה הוא מתכנה "יהוה אלהים" (ברא' ב', ה' ואילך).

אולי באמת כוונתו להתייחס אל אלהים הבורא? כי הוא הרי קבל מאביו רק את יעקב לנחלתו. משמע שהוא קטן, אך אלהים אביו, – גדול!!!

אתה רואה? גם אני פרשן – אקרובט, אבל כך זה כאשר ספר חובר ע"י מספר אנשים, שלא היו אפילו בני אותו דור. הוא הופך להיות ספר מעשיות, כמו המיתולוגיה היוונית שאנו מוצאים בה מספר גירסאות למרבית האירועים.

ומי הם פרשני התנ"כ לדורותיהם? כולם חונכו על ידי רבנים ופרשנים לדורותיהם וכל האמור בתורה – אפילו הוא דבר והיפוכו – וכן כל פרוש של פרשן "גדול" – הכל קדוש, קדוש, קדוש. כל דברי ראשונים מקובלים עליהם ואין להם כל ידע חוץ מתורה ומפרשים. אין הם יודעים ביולוגיה, ביוכימיה, גיאוגרפיה, היסטוריה, מתמטיקה ופיסיקה ואינם מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה בה ארזו אותם.

משום כך מגדירים הם – כולם – את מזמור ס"ח בתהילים כ"סתום". עד … שקם מורה בישראל – פרופ' ישראל קנוהל שמו והוא אינו מוגבל בידיעותיו כמו פרשנינו המקודשים ומסביר לנו את הנאמר בו, כשהוא מסתמך על ידע היסטורי מתועד! למשל:

אלהים, בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה

ארץ רעשה אף שמים נטפו

מפני אלהים, זה סיני מפני אלהים, אלהי ישראל.

קצר המצע מהשתרע… לכן אגע רק בקטע זה ואם אינך חושש מסדקים באמונתך התמימה, אני מציע שתקרא שני ספרים של י.קנוהל: "מאין באנו" ו"השם".

ופענוח הנסתר: בשנת 1268 לפנה"ס עלה שלמנאסר הראשון, מלך אשור על ממלכת מיתני שפשעה בו והטיל בה הרס וחורבן ואף קטל רב. הערים אור וחרן היו בגבולות ממלכת אותה מיתני ותושבי חרן (ואולי גם אחרים) שהיתה על גבול המדבר הסורי נמלטו בדרך המלך העולה לדמשק, כשהם מובלים ע"י "סין", שהוא אל הגשם של בבל וגם האל הראשי של אור וחרן. ואותו סיני אלהי ישראל איזה הר חמד לשבתו. נצח? הר חרמון, שהיה הר מושבם של אלי בבל.

אם יש לך האומץ לקרוא את הספרים הנ"ל, בטוחני שתצא מהקופסה שלתוכה תקעוך מוריך ותחדל להאמין בספורי מעשיות שלא היו ולא נבראו.

ולסיום: אני הייתי מעדיף אלהים שרחמיו על כל מעשיו, כגון זה – שגם אליו שאף אחד ויחיד מחכימינו – שיאמר: "מעשי ידי טובעים בים! ואתם אומרים שירה?" ולא כזה שלמצוותו: "וכל שלל הערים האלה בזזו להם בני ישראל, רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמידם אותם. לא השאירו כל נשמה, כאשר צווה יהוה…" (יהושע י"א, י"ד-ט"ו).

ליאור,

האם תוכל להביא דוגמא מוחשית למאמר חז"ל, דבר תורה או ציטוט כלשהו שמפורש בצורה לא סבירה באתר?