11 שנים • admin נדהמתי לקרוא (במאמרה של ניבה ניר, "אם תל אביב תיפול", "הארץ", 30.06.14) שגדולים בתורה ובהם גם מר"ן עובדיה יוסף, מצדיקים את כל האסונות, החורבנות והשחיטות שנפלו בחלקו של עם ישראל כעונש על חטא העגל.
הבה נפתח את ספר התנ"כ ונבדוק על מה הם מסתמכים בפסיקתם…
נתחיל בספר שמות, פרק ל"ב, א'-ו': "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמר אליו: קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו…". אהרן מורה להם להביא אליו את נזמי הזהב שברשותם ויוצר מהם את עגל הזהב, ככתוב: "ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה". אלא שלא די לו בכך! היכון אלהים ללא מזבח?! "וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא… חג ליהוה מחר". שמחה קפצה עליו!
כאשר ירד משה מן ההר וראה את המתרחש (שמות ל"ב, י"ט-כ"ד) "ויאמר משה אל אהרן: מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה?" ואהרן ,מוג הלב, מוסיף חטא על פשע ומכחש למשה: "ואשליכהו (את הזהב) באש ויצא העגל הזה" (שם, שם כ"ד) – כלומר: הוא מעלים את מעשה החריטה ומטיל את האשם ב"מזל". ושמא ביהוה?, – שהרי הכל נעשה בדברו…
והפטרון ירא השמים – האח הטוב משה – אינו נוזף באחיו הגדול אפילו במלה אחת! הוא מטיל את כל האשמה על העם ומצווה על בני שבטו, בשם יהוה אלהי ישראל, "והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו" (שם, שם כ"ד) "ויפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפי איש" (שם, שם כ"ח).
האם יהוה אלהי ישראל רואה בטבח הזה עונש מדתי? לא ולא! והוא מוסיף עליו משלו: "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם. ויגוף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן". (שם, שם ל"ד).
העם המסכן נענש בחומרה כפולה ומכופלת ואילו האצולה המולדת – לא רק שלא נענשה, אלא אף עלתה במעמדה…: "והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד… וקדשת אותו וכהן לי. ואת בניו תקריב והלבשת אותם כתנת… וכהנו לי והיתה להיות להם משחתם לכהונת עולם לדורותם" (שם מ', י"ב ואילך).
ברור?: פשוטי העם נענשו, – מי בחרב ומי במגפה, על מעשה שעשה אחיו של המנהיג, בעוד שאותו עוכר ישראל וזרע מרעים שלו – ששנים מהם עתידים למות בשריפה כאשר "ויקריבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צווה אותם" (ויקרא י', א'-ב') – זכו להיות מורמים מעם שפרנסתם מובטחת לנצח נצחים.
כן רבותינו הגדולים בתורה. כדאי שתשקלו היטב את דברי האמונה והמוסר שאתם משמיעים באוזנינו, -לבל יסתרו את הכתוב בתורתנו הקדושה!
שהרי ספר תנ"כ מצוי בכל בית וכולנו יודעי קרוא, מבינים את הנקרא ויודעים להפיק לקחים:אבוי לעם שראשוני מאשריו מתעים ומורשתם עוברת לאורך הדורות…
הזוכרים אתם את שני בניו של עלי, שהיו כהנים ליהוה בשלה ?(שמואל א', א', ג') "ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד "(שם, ב', כ"ב)? ואשר שאר מעלליהם הלא הם כתובים על ספר! (שם, שם, י"ג ואילך).
אין חדש תחת השמש: מסתבר שגם בימינו אלו ישנם רבנים, צדיקים
ושאר פרחי כהונה הנוהגים כבניו של עלי בנשים הצובאות על פתחם,אפילו שלא אלהים ולא אדם יושבים בו.
ראיתם את המודעה הגדולה ב"הארץ", שבה מודיע רב "גדול" בישראל
שמעולם לא נכנסה אליו אישה לבדה?? -על ראש ה…צדיק בוער הכובע?