אני יהודי. דתי לשעבר(היום מבולבל מאוד…).
אני יודע שיש אלוקים בגלל שפעם התנסיתי בחיי בתופעה בה התפללתי לאלוקים וכמה דק' אחרי זה אלוקים ענה לתפילתי. אני אישית טוב בסטטיסטיקה,והסיכוי שזה היה קורה ללא אלוקים הוא קרוב לאפס..אז אני כן מאמין שיש אלוקים.
אבל השאלה היא..למה האלוקים של היהודים הוא אמיתי?למה לא של הנוצרים ולא של מוחמד?
יכול להיות שנגיע למעלה ואז אלוקים יגיד לך שכל חייך היית חי בשקר ושהיית צריך ללכת לפי הנצרות. או שיגידו לך שהיית צריך ללכת לפי מוחמד והקוראן. ולמה אני חייב ללכת לפי אחת מהגישות האלו?
יכול להיות שאנחנו רק רוצים לשרוד?כמו חיות. ובשביל לשרוד אז אנחנו ממציאים שיש לנו תכלית בעולם וכו'.
ולמה לאלוקים יש דרישות? מי החליט שלאלוקים יש דרישות?למה המצאנו את הדרישות של אלוקים?
אולי המצאנו חוקים,כי קשה לנו לחיות ללא חוקים?אנחנו פוחדים מחופש?
והדבר שהכי מעצבן אותי ביהדות היא שהיא מצדיקה הכל….זה כבר נושא אחר.
גם אני לא מבין את טענת הרבנים שאומרים שאי אפשר להבין הכל ע"י השכל שאלוקים נתו לנו.למה לא?
אם אני אגיע למעלה, ויהיה באמת אלוקים שם,אז אני אגיד לו:"אני עם השכל שהבאת לי הגעתי למסקנה כי אין אלוקים/יש אלוקים אך ללא דרישות/יש גורל וכו' וזהו. זה המסקנה שיכולתי להגיע עם השכל שהוא נתן לי!! אז למה שאני אקבל על כך עונשים בעולם הבא??
למה שאני אאמין לרב שאומר שאי אפשר להבין הכל ע"י השכל??אולי זה שטות??אולי הוא עצמו לא מבין ויש לו גם מלא שאלות אך הוא מעדיף להתכחש להם על מנת להמשיך בחייו?
אני דעתי היא שצריך לשאול כמה שיותר שאלות ואז אם השאלות מופרכות כולן-אז לקבל את מה שאומרת היהדות.אני לא רוצה לעשות הפוך.
אלוהים הנו שם רבים, כנאמר בתהלים פ"ב: "אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם". משמע שיש יותר מאלהים אחד! מיהו?
עליון? (דברים ל"ב, ה' ואילך): "בהנחל עליון גויים, בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים… כי חלק יהוה עמו, יעקב חבל נחלתו". מסתבר שיהוה הוא שלנו ורק אנו בלבד!- שלו. בניו האחרים של עליון קבלו עמים אחרים.-דברי משה בשירת האזינו!!!
יהוה? מיהו? (שופטים ה') "יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו". האם הוא אחד האלים "לשעירים אשר הם זונים אחריהם"? (ויקרא י"ז, ז). ויהוה זה שבא מסיני, איך הגיע אל יעקב אבינו כשזה ירד חרנה? "אם יהיה אלהים עמדי… ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים" (ברא', כ"ח, כ-כ"ב).
אבל הרי היה יהוה, מזה דורות, אלוהי אברהם סבו: (ברא' י"ח, ח'): "וירא אליו (אל אברהם) יהוה… ויאמר (אברהם) אדונָי אם נא מצאתי חן בעיניך…. ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם… ויאכלו". "וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם"(שם,שם,ל"ג) -הזה הוא אלוהי ישראל אשר "לא יראני האדם וחי" (שמות ל"ג,כ')
ואותו יהוה, האם לקה בשכחה כאשר אמר למשה (שמות – ו', ב') "אני יהוה וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב באל-שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם"! באמת? וכי לא אמר לאברהם (ברא' ט"ו, ו') "אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים…"?! אופס! פישל!!!! והרי מחרן הוציאו? (ברא' י"א, ל"א וגו'; ברא' י"ב, א').
אל-שדי? מהו? – אל שיש לו שדים ורחם? (ברא' מ"ט, כ"ה) – כמו כל אלות הפריון של הגויים!!! .וראה גם בראשית י"ז,א' וכן שם ל"ה,י"א.
אל? (בראשית ל"ג, כ') "ויצב (יעקב) שם מזבח ויקרא לו "אל-אלהי ישראל". ו"אל" הריהו אבי משפחת האלים הכנענית. – אשתו אשרה ולהם 70 בנים ובנות. ואם באלי כנענים עסקינן – יש גם אחרים…
סיני? "מפני אלהים – זה סיני" (תהלים ס"ח, ט'). ואותו סיני שהוא "אלהים – אלהי ישראל" (שם, י') היכן "הר מושבו אשר חמד לו"? בהר סיני? מה פתאם? – "הר אלהים, הר בשן… ההר חמד אלהים לשבתו" (שם, ט"ז).
וביתר דיוק, לבל נתעה בדרכנו: "בצלמון בה תשלג" (יורד שלג). ואיזה הוא ההר המושלג בבשן אם לא הר חרמון? ככתוב: (יהושע י"ג, י"א) "וכל הר חרמון וכל הבשן". אלי בבל! ישבו על הר חרמון – לפי השירה הבבלית העתיקה. ומיהו אותו סיני? סין היה אל הגשם הבבלי. הוא נחשב לאל הראשי של הערים אור וחרן – מהן הגיע אברהם אבינו.
והנה אל נוסף, שהוסווה היטב בפרק זה (תהלים ס"ח) והוא "בעל" שנאמר (פסוק ח') "לאלהים זמרו שמו, סולו לרוכב בערבות". ומפרש קאסוטו: 1) סולו – רוממו (חוזר פעמים רבות במקרא. קסוטו). 2) "רוכב בערבות" הוא כינויו של האל "בעל" בשירה הכנענית.
זכה עם ישראל בשפע של אלים וכדאי להזכיר שיש מהם כאלה שתוארו במקרא כבעלי גוף וגם כנזקקים למזון.
1) יהוה I – כאשר בא אל אברהם (ברא' י"ח, ח') נהנה מהסעודה הכשרה (בן בקר בחלב וחמאה) שהגיש אברהם.
2) יהוה II – למשה (שמות ל"ג, כ') :"לא תוכל לראות פני, כי לא יראני האדם וחי… ושכתי כפי עליך… וראית את אחורי". כלומר: יש ליהוה פנים, כף יד ואחוריים ומותר להניח שיש לו גוף כגוף האדם.
3) אלהי ישראל (שמות כ"ד, ט'): "ויעל משה ואהרן … ושבעים מזקני ישראל ויראו את אלוהי ישראל… ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו". (כמנהג זאוס, אבי האלים היווני).
אם היו למשה שני אלים אולי צודקת קבלת האר"י?: יש "עליון" ויש "אדם קדמון לכל הקדומים" שהוא האל הפועל בעולם כבורא! זה אותו אל בורא שמאוזניו, מפיו ומחוטמו פרצו האורות הבונים ששברו את הכלים, שהיו לפני הבריאה?
4) ואת יחזקאל שכחנו?: (יחזקאל א', א'): "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים", (שם, כ"ו) "דמות כמראה אדם"
סוף דבר
ראינו שבניגוד למקובל עלינו – שאבינו הראשון היה אברהם – לא קיבלנו עלינו מיד את מרותו של אותו אלוהים שכרת ברית לאברהם.
עמנו היה במשך דורות רבים, מאז אותה ברית בין הבתרים – פוליתיאיסטי. אפילו יעקב, נכדו של אברהם לא עבד את אלהי סבו, את יהוה. נדרו היה שאם ישוב בשלום לבית אביו והיה יהוה אלהיו, אך בחזרו בנה מזבח. למי? ל"אל-אלהי ישראל", כלומר ל"אל" הכנעני. או, משה! האם היה בקשר עם שני אלים? האחד אשר "לא יראה האדם פני וחי" והשני? שהזמין את משה… ושבעים מזקני ישראל אליו לסעודה ואת פניו חזו ואת ידו לא שלח אליהם. (אני מניח שהם לא הביאו את המזון עמם!).
פרופסור ישראל קנוהל, בספרו "השם", עמ' 105 אומר שבמזמור ס"ח בתהלים אנו מוצאים תפיסה של רבוי פנים בתוך האלוהות, אך למחברה של שירת דבורה היתה עמדה אחרת ומשום כך השם "אלוהים" אינו מקובל עליו. הוא דוחה אותו מפני יהוה שהוא, לדעתו, האל האחד והיחיד של ישראל. ואותן פנים רבות באלוהות מתחלקות כנראה לשלוש קבוצות:
1) קבוצה שמדברים בה בגלוי. כמו אל, אל שדי, עליון וכו'
2) קבוצה שאת שמותיה ניסו להסתיר כמו "סין" ו"בעל" (ראה לעיל).
3) ושם אחד שהס מלהזכיר! והוא "מולך".(זה משלי!- הקורא,חושב ומסיק מסקנות)
מתוך הסתכלות בהיסטוריה של עם ישראל אנו למדים ש"מולך" הוא האל השולט בגורלנו מיום שיצאנו ממצרים.
רק במצרים הפך ישראל לעם וזאת כתוצאה מה"אפרטהייד" שכפו עליו המצרים.
ראה מולך – אותו חובב קורבנות אדם – את עניים של ישראל והניח שאם יחלצם מעבדותם והיו הם עבדיו עדי עד. בכל זאת החליט להעמידם במבחן קטן: הוא הביא על המצרים את מכת-בכורות ולמראה שמחתם של ישראל, הבין שאין לו מה לדאוג: מי שמותם של ילדים קטנים ותמים משמחם, יקטלו בלי כל היסוס את מי שיצוו להשמיד.
ואכן בדרכם אל הארץ המובטחת הורה להם אותו אל להרוג, להשמיד ולאבד עמים רבים ולא להשאיר להם שריד ופליט. הם עשו זאת ללא כל נקיפת מצפון ואף רשמו זאת לזכרון עולם על מצבת הניצחון שלהם – התורה.
עם ישראל הגיע לארצו והחל להתיישב בה ותוך כדי כך המשיך להשמיד את העממים סביבו, עד שחסלם! אלא שעתה נותרו מסביבו האימפריות הגדולות כמו מצרים, בבל, אשור, חתים וכו' ומאלה לא יכול היה להעמיד קורבנות למולך. וירא המולך כי לא! טוב, ויהפוך את היוצרות: מעתה יהיה עם ישראל קורבן התמיד שלו והעמים האחרים, העובדים לבניו האחרים של עליון, הם שיקריבו לו את ישראל. מאז ירדו עלינו: חורבן בית ראשון ושני, גלויות, מסעות הצלב, גרוש ספרד, חמלניצקי ודומיו לאורך ההיסטוריה ולבסוף השואה!!!!
האם היה זה יהוה אלוהי אברהם שהביא עלינו את כל האסונות האלה? ואולי היה זה "אדם קדמון לכל הקדומים" שהוא האל הפועל בעולם כבורא? זה אותו אל בורא שמאוזניו, מפיו ומחוטמו פרצו "האורות הבונים" ששברו את הכלים? – כפי שאנו לומדים "מהקבלה הקדושה". זהו ה"מולך". או השטן – כרצונכם.
נראה שמחבר דברים ל"ב הטעה אותנו במתכוון כשאמר שעליון הנחיל לבנו יהוה את יעקב כחבל נחלתו. לנו הוא נתן רב-טבחים במקום אל הדואג לשלום עמו. לא את יהוה הקטן קיבלנו אלא את המולך. או שמא חטף המולך את השלטון מידי יהוה?
אז מי הוא האל שעזר לך? למי התודה?
אם זה שאתה חושב שהסיכוי למשהו "קרוב לאפס" הוא סיבה בשבילך להאמין שיש אלוהים, יכול מאוד להיות שאתה פחות טוב בסטטיסטיקה ממה שאתה חושב.
זה בסדר, התפיסה האינטואיטיבית של רוב האנשים להסתברות של דברים לא טובה במיוחד. אז אם מה שהתפללת עליו לא היה איזה ניסוי פיזיקלי אם סיכוי הסתברותי ידוע מראש, כנראה ש"קרוב לאפס" זה משהו לא מאוד מדויק.
אבל בוא נניח שאתה יודע בדיוק כמה קרוב לאפס זה "קרוב לאפס". האם אנחנו מדברים על סיכוי של אחד למיליון? אחד למאה מיליון? יש יותר מ7 מיליארד אנשים בעולם, אז אפילו אם בממוצע כל אחד היה מתפלל רק פעם אחת בשנה (יש אנשים שלא מתפללים בכלל, אבל יש הרבה מאוד שמתפללים הרבה הרבה יותר), תפילה עם סיכוי של אחד למאה מליון הייתה נראית כאילו היא מתממשת לבערך 70 מהם. זה לא אומר ש70 אנשים בשנה האחרונה יכולים "לדעת" שיש אלהים כי התפילה שלהם עם הסיכוי ה"קרוב לאפס" התממשה, זה אומר שנתון אחד הוא אנקדוטה, לא סטטיסטיקה.
לגבי למה אלוהים מסויים הוא "אמיתי"… כל אחת מהדתות שיש לה אלים טוענת שאלו שלה הם אמיתיים. ואנשים שמאמינים בדת מסוימת, או אל מסויים, בד"כ מאמינים באלו שהם גדלו איתם. וכל ארוע שנראה לאנשים בלתי סביר נהיה "מוסבר" על ידי האלים שלהם.
האל היהודי לא יותר אמיתי מכל האחרים, ואין סיבה להאמין בו שהיא שונה מאלו של אמונה בכל האחרים. אם היית נולד למשפחה נוצריה, היית שואל את אותה שאלה אבל עם למה דווקא זה הנוצרי הוא אמיתי, במקום למה דווקא זה היהודי.
דתות הומצאו, ופותחו ושונו, בנסיונות להסביר את הדברים הלא ידועים בעולם כשלא היו כלים טובים יותר לנסות להסביר אותם, ובשביל כוח והשפעה של האנשים בעלי הכוח בממסדים הדתיים. הדרישות שיש לאל הן אוסף חוקים ומנהגים שהיו טובים בעבר לראשי שבטים, מלכים, כהני דת, וכו', בשביל חיזוק ושמירה על מה שהם ראו ככוח שלהם או כאנשים בקבוצה שלהם.
והסיבה לטענה שאי אפשר להבין הכל על ידי השכל היא מאוד ברורה. כי הדת כוללת טענות לא נכונות ולא סבירות. כל אותם דברים שמפריעים לך, ועוד. בשביל שאנשים לא ישתמשו בשכל ויבטלו את הדת, הדת צריכה לטעון שהשכל לא יכול להבין את מה שהיא אומרת. אם אתה קונה את זה, פתאום אין לך בסיס לביקורת, והדת יכולה לטעון כל שטות והבל. אם אתה לא קונה את זה, דברים בדת לא עובדים, לא מתאימים, לא נכונים, לא סבירים, ואתה יכול להפוך ממאמין למאמין מבולבל וללא מאמין.
השאלה: תאריך פרסום: 26-05-2014
כותרת: תורת אמת
תוכן: תורת אמת…
התפניתי מעיסוקי והחלטתי ללמוד תורה (בביתי) וכבר בפרק השני של בראשית גיליתי שמורי מעלו בתפקידם ולימדוני "תורה מהונדסת".
בבראשית א' בורא אלהים את העולם בסדר הגיוני: ביום השלישי הוא אומר: "תדשא הארץ דשא" ועצי פרי, ביום החמישי הוא בורא את כל בעלי החיים וביום השישי הוא בורא את האדם בצלמו… זכר ונקבה ברא אותם.
ולפתע, בפרק ב', פסוק ד': "ביום עשות יהוה-אלהים ארץ ושמים… וייצר יהוה-אלהים את האדם עפר מן האדמה" עוד בטרם יצמח כל עשב השדה!…
והרי כבר נבראו האדם ואשתו! מה עשה? חיסל אותם?
"ויטע יהוה אלהים גן-בעדן… וישם שם את האדם אשר יצר". לפתע הוא מבין ש"לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו. ויצר יהוה. אלהים את כל חית השדה… (והרי כל אלה נבראו כבר ע"י אלהים) ויבא אל האדם…"ולאדם לא מצא עזר כנגדו". אז הוא יוצר את האשה (זאת שאלהים ברא כבר בפרק א', יחד עם אדם.)
מה קורה פה? יש שני אלים, אלהים ויהוה-אלהים, שבראו את העולם בסדרי בריאה שונים? ומי אנחנו? ברואיו של אלהים, שברא בצלמו, או צאצאיו של האדם שיוצר "עפר מן האדמה?" (אנחנו "בוץ הארץ"!!!)
ובהמשך: סיפור המבול.
– ויאמר אלהים לנח…"מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה… שנים מכל יבואו אליך להחיות" (בראשית ו', כ'),
"ויעש נח ככל אשר ציוה אותו אלהים כן עשה" (שם, שם כ"ב).
– ויאמר יהוה לנח…" מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה, שבעה – איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהורה היא: שנים, – איש ואשתו…" (בראשית ז', א') "ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה" (שם, שם, ה').
איך מלא נוח אחרי שני הצווים? איך לקח מן הבהמה הטהורה גם זוג אחד וגם שבעה זוגות? לכותב התורה (עזרא הסופר?) פתרונות.
ואולי באמת היו שני אלים? – אמר יהושע: "ואם רע בעיניכם לעבוד את יהוה, בחרו לכם היום את מי תעבדון. אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם. ואנכי וביתי נעבד את יהוה". (יהושע כ"ד, ט"ו).
פליאה היא בעיני! האם לדת המונותאיסטית הראשונה יש שני אלים? ואם אל אחד לנו, מיהו?-עשה לך רב ("מבין דבר") ושאל אותו.