נשאלנו פעם-במדור זה- איך יתכן שיהושע בן-נון – האוסף את העם לשכם ומספר לו את תולדותיו החל מאברהם אבינו, ועד אותו יום (יהושע כ"ד, א'-י"ג), – אינו מזכיר, ולוא במילה אחת, את מעמד הר סיני! ואפילו את שם המדבר ("סיני") אינו מזכיר.
כבר ראשונים הבחינו בבעיה ומצאו סיבה: "וימת יהושע בן-נון… וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו. ויקם דור אחר אחריהם, אשר לא ידעו את יהוה (?!) וגם את המעשה אשר עשה לישראל" (שופטים, ב', ח').
הבל הבלים!!! – איך זה שיהושע עצמו! שהיה שם! שכח אירוע מכונן כזה? ו"כל הדור"? – האם לא ספרו אבות לבניהם ולנכדיהם אחריהם? מי מאתנו אינו מספר לנכדיו את קורותיו במלחמותינו הרבות?
אלא שחוקרים מודרניים טוענים שיציאת מצריים כלל לא היתה! (למשל פרופ' ישראל קנוהל בספרו "השם").
באחד הימים נפלה עיני על אמירת חכמים: "כשנשתכחה תורה מישראל, עלה עזרא מבבל ויסדה" (סוכה כ', ע"א). אמרתי בלבי: סיפור מתן תורה הנו המצאה של עזרא הסופר, ש"יסד" את התורה כרצונו… והנה, בימים אלה אני קורא דברים אלה: "בספר החיצוני 'חזיונות עזרא-שאלתיאל' מובא הסיפור הבא: 'העם היהודי יצא לגלות תחת שלטונו של נבוכדנאצר. כל ספרי התורה נשרפו. עזרא הנביא שאל את אלהים מה עליו לעשות, 'כי בחשך ניתנה תבל ויושביה בלי אורה, כי נשרפה תורתך ואין איש יודע את אשר עשית'. אז מצווה אלהים על עזרא לכתוב את התורה מחדש"!!! – אישור נפלא להנחתי… והוא? – כתב מה שכתב…
ופרט מענין (תמצאוהו ב"קורא בתורה 3" במדור זה): השם סיני, כשם מדבר ו/או הר, אינו מופיע באף מקור קדום, פרט לספר "שמות". זו המצאה טהורה שלנו! שהרי סין הוא שמו של אל בבלי, אחד מאלי עם ישראל הקדום, – זה שהוביל אותנו בישימון (הסורי) ואף בחר את הר חרמון למושבו, ככתוב בתהילים ס"ח, ט' ו-ט"ז. ואנו שבשנו אותו לסיני, – על משקל שדי. (ראו: "השם" מאת פרופסור ישראל קנוהל).
מסתבר שמי שכתב את התורה מחדש, הכיר את מזמור ס"ח בתהילים – ששם הוליך האל סין, הבבלי את פליטי חרן (1270 לפנה"ס) במדבר הסורי ואף בחר את הר חרמון (שהיה "האולימפוס" של אלי בבל) למושבו, לנצח! אם מתוך כוונה כלשהי ואם סתם מתוך בורות, העביר המחבר את האירוע למקום אחר שקרא לו הר סיני ומדבר סיני.
בכל הספרים האחרים בתנ"כ ניתנה תורה בהר חורב!!! (ראו קורא בתורה 3) והסיפור קצת שונה…
כן רבותי, התורה לא משמים היא! מספרי סיפורים סיפרו את סיפוריהם לעם ומי שכינס אותם לספר המוכר לנו היום, לא דאג לבנות סיפור אחד, רציף ואמין.
אני חשבתי שעיקר השקר התחיל בתקופת רבי עקיבא.
איכשהו באורח פלא מתו כל התלמידים שלו, נשתכחה תורה לפי מה שאומרים, ואז איכשהו עם כולא 5 תלמידים הוא חידש הכל,
כאשר בין התלמידים נמצא רשב"י.
ומה שמעלה בעיקר את החשדות זה העובדה שיש מדרשים מוזרים על זה שרבי עקיבא (בן גרים, רועה צאן עד גיל 40) שווה למשה רבינו. עד כדי כך שעשו למשה רבינו היכרות ספיישל עם "משה רבינו" העתידי – רבי עקיבא.
כמו כן מספרים על הרשב"י שהעיז להגיד שהוא יכול עם הבן שלו לתקן את כל העולם, מה אתה אומר? אז למה לא עשית את זה!!??
אבל כמו שאמרתי זו היתה תקופת כושר לכל מיני נחשים לצבור כבוד ולהטביע חותמם בהיסטוריה היהודית לדורי דורות.
זה פחות מיקצועי ממה שכתבת, אבל גם, נראה מאד לא טוב.
עזרא לא יכל להמציא את התורה לגמרי, כי בהנחה שהוא פנה לעם היהודי שגלה בסך הכל 70 שנה, לא היה לו הרבה מקום לתמרון, נכון שהוא כנראה היה סמכותי וכריזמטי, אבל אם היה סוטה ביותר מדי בטוח מישהו היה תופס.
אל תשכח שאת הביטוי "נשתכחה תורה" כתב בן אדם שבבירור לא היה יכול לבדוק שכולם שכחו לגמרי, אלא כנראה המצב היה כל כך בטטה שזה כמו "נשתכחה" כי היה בהחלט סיכוי שמישהו יוכל "להזכיר" ולעוות. חוץ מזה שצריך להבין מה זה תורה, כי אני לא מאמין שפשוט נשכחו כל העובדות של התורה כמו לדוגמה אברהם אבינו.
כמו שאמרתי, אם עזרא היה ממציא את האבות לעם שגלה לבבל אין מצב שזה היה תופס. אלא אם כן זה בכלל לא העם היהודי המקורי אלא עם אחר או סתם אסופת בבלים.
לא, זה לא היה תופס.
איש לא אמר שעזרא המציא את התורה כולה.יש להניח שכסופר הוא הכיר אותה היטב וכתב מה שכתב כמידת זיכרונו, אלא שהוסיף סיפור יפה משלו. (ראה מקרה אחר:סיפור הבריאה בבראשית א' וסיפור גן העדן שסופר של יהוה -אלהים הכניס אותו)
עצם העובדה שיהושע אינו מזכיר כלל את מעמד הר סיני כאשר הוא מספר לעם את תולדותיו, היא כמאה עדים שהאירוע לא התרחש. יהושע הזוכר את בלעם ואתונו היה שוכח את מתן תורה? (ראה יהושע כ"ד, א'-ט"ו).
וכיצד תסביר את העובדה שיש הבדלים בין שני נוסחים של עשרת הדיברות-שנתנו מפי השם בכבודו ובעצמו? השווה שמות פרק כ' עם דברים פרק ה'.
ברור שסופרים רבים היו מעורבים בחיבור התורה ולא היה עורך שיציג סיפור אחד קב ונקי , שאין בו סתירות או סיפורים סותרים.
נחמיה פרק ח' – עזרא מקריא לבני העם את 'ספר התורה' והם בוכים כיוון שלא קיימו את חג סוכות כהלכתו מימי יהושוע.
דברי-הימים ב' פרק ל"ה – יאשיהו מקריא לעם את 'ספר התורה' והם חוגגים את הפסח כהלכתו לראשונה מימי שמואל.
אז מה היא מסקנתך?
יהושע לא ידע דבר על מעמד הר סיני ועזרא קרא זאת מספר התורה שהוא עצמו כתב ,במצוות השם.
היה מעמד הר סיני, או רק משל (סיפור יפה) היה?
דורש אמת
בכל מקרה, העדויות הללו מראות שלא ניתן לטעון שהיתה איזושהי רציפות בקיום המצוות מאז מעמד הר סיני (כביכול). זו הרי אחת הטענות השגורות בפי אלו המנסים לבסס את המקור האלוהי של התורה (כך או אחרת לא טיעון חזק במיוחד).
שלום כאן יואב
ראיתי את מה שהבאת
ציטוט
ופרט מענין (תמצאוהו ב"קורא בתורה 3" במדור זה): השם סיני, כשם מדבר ו/או הר, אינו מופיע באף מקור קדום, פרט לספר "שמות". זו המצאה טהורה שלנו!
הדברים אינם נכונים מאחר שכך כתוב בספר ויקרא
פרק כה פסוק א
" ….אל־מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:
וכן בפרק כו פסוק מו
"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים… וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד־מֹשֶׁה:
וכן יש בספר ויקרא עוד
וכן בספר במדבר פרק א
"… אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי "
ויש בספר במדבר עוד הרבה מקורות
חייבים לזכור שמסורת העם היהודי
היא מסורת יקרה בת אלפי שנים
כדאי וראוי לשמור אותה
מי שרוצה לנגף אותה
כורת את הענף והיסודות עליהם הוא יושב
שלכם
יואב
.