12 שנים • admin אני די חושש מכך שאני אולי (אולי,אולי)אסבול מאוד בעולם הנשמות .
זה לא וודאי .זה אפשרי .
מה אתם חושבים על זה ?.
בברכה ,רפאל בן מנשה.
10 Answers
12 שנים • 
12 שנים • jsadmin צוות
צוות
והם עשו עבודה נהדרת.
אם אתה מסתכל בתנ"ך זה לא מזכיר פעם אחת על נשמה או העולם הבא
או שהנשמה תישפט בעולם או הגלגול הבא.
אמונות טפלות אלה נלקחו ממצרים קדמונים והיוונים.
יהודים מעולם לא האמינו בדברים האלה.
ולהזכיר לך כאן הוא ציטוט מן התנ"ך: מעפר אתה בא ולעפר תשוב.
גם להתחיל לקרוא קהלת ולראות מה שלמה מלך אמר על מה שקורה כאשר אנו מתים.
אף אחד לא יודע.
12 שנים •
התאסלם! ומובטח לך שתמצא את עצמך עם שבעים בתולות בשמים.
איזה כיף למאמינים בהבלים
12 שנים • jsadmin צוות
צוות
איפה להתחיל? אולי שם:
12 שנים •
כפי שציינו כאן, ישנה גם דת האיסלאם. מבחינתו של המוסלמי אתה תירש גיהנום אם לא תתאסלם. מדוע זה לא מפחיד אותך? למה אינך שוקל להתנצר למשל?
אם נשקול את הפחד שלך לעומק נבין שאין קשר בין החשש – לסבול בעולם הנשמות לבין הטענה שעדיף להיות דווקא יהודי דתי.
החשש כשלעצמו לא אמור לגרום לך להעדיף את היהדות על האיסלאם, הנצרות או הסיינטולוגיה.
אז היה ישר עם עצמך רפאל, למה ברירת המחדל שלך היא דווקא להיות יהודי מאמין ולא נוצרי מאמין למשל?
יש לי כמה מחשבות בכיוון אבל אני מעדיף שהתשובה תבוא ממך.
12 שנים • jsadmin צוות
צוות
זה אולי אפשרי שעולם הנשמות קיים.
בברכה ,רפאל בן מנשה.
12 שנים •
א. אתה משוכנע ש'עולם הנשמות קיים' בלי שהגדרת כלל מהי נשמה או הוכחת שקיים דבר כזה (לי יש את ההגדרה שלי למושג 'נשמה' ואני די בטוח שהיא אינה ההגדרה שלך).
ב. לפי הדת הנוצרית אתה כיהודי חוטא, לפי המוסלמים גם אתה וגם הנוצרי חוטאים וההינדי יגיד שכולכם מקשקשים ורק דרכו של שיווה היא הדרך הנכונה. אני מבין ממך שה'נשמות' (מה שזה יהיה לדעתך) של כולם יינצלו ושלי לא למרות שכל אחד מהם טוען בלהט שהשאר טועים, די מוזר לא?
ג. נניח שנכנסתי לבית בוער והצלתי מתוכו ילד קטן. נניח שאחר כך כדי להירגע הלכתי בשבת לקולנוע. האם נשמתי יותר או פחות 'טהורה' מנשמתו של דתי שמדקדק בקלה כבחמורה אבל לא נכנס לאותו בית כי חשש לחייו?
12 שנים • jsadmin צוות
צוות
היהדות מאמינה בעולם הבא וזו עובדה.
היהדות, לעומת הנצרות לא רואה את העובדה הזו כרעיון שאדם צריך לשאת על גבו יום-יום שעה-שעה.
היהדות מלכתחילה אינה מסיונרית ולא מחפשת חברים אין לה צורך לשווק את עצמה, היא לא יצאה למסעות צלב והגיור שלה הוא גיור קשה ומבזה. ככזו, היא לא מתיימרת להציג לך עולם שכולו טוב והיא גם לא מתיימרת לזרוע בך פחד.
" וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:" – חי בהם ולא מת בהם. אדם צריך לבחור את היהדות ולקיים את המצוות מתוך שמחה ומתוך הבנה כי הוא אורח בעולם הזה ויש אלוהים מעליו שציווה אותן.
כן אתה נדרש לזכור כי קיימת "אלוהות פרסונאלית" המביטה מן הצד. כן אתה נדרש לזכור את יום המוות ואפסותו של אדם. רק ברמה הגלובלית יותר אתה נדרש לזכור את השכר והעונש בעולם הבא. חשוב להזכיר כי השכר והעונש קיימת גם בעולם הזה.. אחת הסיבות שרשע וטוב לו וצדיק ורע לו היא כי אלוהים בחסדו, ממיר את זכויות הרשע לערכים בעולם הזה, בעוד שכשהוא יגיע לעולם הבא לא תהיינה לו זכויות.
כפי שאתה רואה, אפילו לרשע היהדות מוצאת זכויות.. בטח ובטח גם לגויים וגם כאלה שלא מאמינים ביהדות… ולכן הלוגיקה הכביכול רציונאלית שמנסים עליך כן… אין בה ממש
בהצלחה
12 שנים •
12 שנים •
משול הדבר לאדם תמהוני העומד וצווח ברחובות העיר, השמרו לנפשותיכם!! ואם לא תעשו כך וכך הרי תמותו במוות מלא בייסורים בלתי יתוארו.
כיום כמה שנים לאחר פרישתי ממה שאני מכנה 'כלא המח של התודעה' או בשפה יותר מדוברת, הכת החרדית. אני מבין כיום, שלמרות שכשהייתי חרדי, הייתי משוכנע בכל הרמ"ח והשס"ה שאם אחלל שבת לדוגמה, סופי שארש גהנום, וצואה וזרע רותחים יהיו מנת חלקי. כיום אני מבין, שהאיומים שעליהם גדלתי, לא שונים בהרבה מאיומי התמהוני שצווח את פחדיו החוצה בכיכר העיר.
ונשאלת השאלה "הרי הציבור החרדי לא מורכב משוטים, ומדוע הם אינם רואים באיומי הגיהנום בוקי סריקי כאיומי התמהוני הצווח"?
השאלה הזו הטרידה את מנוחתי לא מעט.
כיום כסטודנט לפסיכולוגיה (תואר שני. פסיכולוגיה קלינית). אני חושב שיש באפשרותי לענות על שאלה זו בבטחה, ואנסה לקצר במידת האפשר (אם שרדת עד כה גולש יקר(-:)
לאדם שנולד בסביבה חרדית והיה עסוק כל חייו בסגידה דתית, החל מנישוק המזוזה, וכלה בתפילות, לימוד, ברכה ראשונה ואחרונה, ועוד כהנה וכהנה וכיוצא בזה. ולא זו בלבד אלא שגם הוריו, חבריו, ומושאי הערצתו (רבנים וכו') מאמינים בדת כדבר הנעלה ביותר. לא תתכן (לאותו אדם) שום אפשרות לחופש מחשבה ובחירה לגבי הדת, שמהווה חלק כה גדול מחייו ונפשו. ובכלל זה גם לגבי עונשי הגיהנום המדוברים.
ומסיבה זו החרדים למרות שהם רחוקים מלהיות שוטים (במובנים מסוימים לפחות), הם אינם מבדילים בין התמהוני המצווח ככרוכיא, לבין ספרי הזעם בנוסח "וחרא אפי בהם".
ובסוגיא זו טמונה עיקר הרעה, שהרי אם מראיין כלשהו ישאל את החרדי הממוצע, האם הוא מאמין מבחירה. בכל המקרים לדעתי החרדי המרואיין, יענה בהתלהבות בחיוב. וקשה מאוד/בלתי אפשרי להזיז את מיודענו המרואיין מדעתו.
והרי לך "כלא המח של התודעה" שהזכרתי בתחילת דבריי. שאדם הבטוח בכל מאודו, שהוא דתי מבחירה ורצון, ולמעשה (לענ"ד) אין לו ולו בדל של חלק, בעצם היותו דתי.
ברצוני להוסיף, וכיוצא מדבריי. שהצעד הראשון לשחרור מדת, הוא להתרחק כמה שיותר מהשפעות דתיות. ובאופן טבעי ערפילי השקר יתפזרו עם הזמן, ודרכם ניתן יהיה לראות. בעיניים אובייקטיביות יותר, את חרך האור שבקצה מנהרת החושך.