עם זאת, כאב הלב בכנות (ממש כשם שאתם חשים כלפיי…), על אנשים יקרים ואהובים הנמצאים בחשיכה גדולה, מגששים באפילה וחיים באופן פרימיטיבי וילדותי, דוחף אותי ללא הרך לשבת ולכתוב.
ראשית כל, לצערי, אינני חש כי בקשת אמת בפיכם. על אף שהאתר מתיימר ומציב את האמת כמרכז כל הבירורים והסוגיות. מדוע אני חושב כך? כי שאלות רבות מדי שנמצאות באתר (השואה והרע במציאות, סיפורי התנ"ך, הלכות 'משונות' וכדו') נשאלו כבר לפני עשרות ואלפי שנים, וניתנו עליהן תשובות רחבות ועמוקות. ייתכן שהתשובות לא מספקות את נפשכם, אך מתוכן השאלות ניכר כי לא פגשתם בתשובות אלו כלל, וייתכן שמעולם לא טרחתם באמת לתור אחריהן. להטיל ספק כל אחד יכול ובקלות, למצוא אמת צריך להתייגע.
שנית, לכל (!) השאלות, הקושיות, התמיהות והזלזול המופיע באתר בהקשר לאמונה, תורה ומצוות וכדו', יש תשובה אחת קטנה ופשוטה בחיצוניותה, מורכבת ואין סופית בפנימיותה. התשובה היא: 'ענווה'. יש שמגדירים בטעות ענווה כביטול השכל והאישיות. כמובן לא על ענווה שטותית, דימיונית וטיפשית שכזו אנו מדברים. ענווה היא ידיעת ערך עצמך באמת, על הטוב ועל הפחות טוב. ענווה זו גישה כלפי החיים – האם החיים גדולים ממני, האם נמצא בהם תוכן, רוחב, עומק וסוד שאיני מודע לו או שמא אני מתגאה וחושב שמה שאני מבין בשכלי – קיים ומה שאיני מבין בשכלי – פשוט לא קיים. שימו לב, אין כאן ביטול לשכל, ואין נדרש מן האדם לתת מקום למה שנוגד את השכל. מה שכן נדרש מן האדם, לתת לשכל את מקומו (החשוב והמשמעותי) ולא מעבר. לדוג', אם יבוא אליי אדם חכם ומלומד ויוכיח לי מבחינה לוגית כי אני מת ואינני קיים, ודאי שלא אקבל את דבריו. זאת משום שעובדת מציאות חיי אינה תלויה בהבנתי, זו פשוט מציאות בין אם השכל מבין ובין אם לא. לכשאצבוט את עצמי ארגיש בכאב, ואדע כי אני חי. (זהו חטא תקופת ההשכלה, שקידשה את השכל מעל למציאות החיים). המטילים ספק בעצם קיומם, מאושפזים בבתי חולים שונים. רק כאשר נגשים בענווה לחיים, יש מקום למציאת האמת. שהרי אם לא כן, נשאר האדם שבוי בשכלו הדל והקטן, ומדמיין כי רק מה שנכנס לתוך מחשבתו הצרה קיים וישנו – ואין לך שקר גדול מזה. ענווה היא מנוע אדיר לבירור האמת. אם יש גודל במציאות – אז בו נשאל שאלות עצומות וחזקות, ללא כחל ושרק נטיל ספק ונברר, ועם זאת אנו באמת פתוחים (לא כמו הפלורליזם הרווח היום שהוא דמיוני וחולני, משום שהוא פשוט מחליש את החיים והופכם לקרים וחיצונים,שהרי גם כך אין על מה להילחם ולהשקיע – כל אחד והאמת שלו…) לשמוע תשובות שהן מחוץ לקופסא שלנו. שוב אני חוזר – לא תשובות שסותרות את השכל אלא פשוט מעליו. לא נשכח כי השכל הוא אחד מכוחות הנפש של האדם, ואף העיקרי שביניהם. אך, כמה מסכן אותו אחד שמשעבד את מכלול הנפש שלו ומציאות קיומו, רק למה שהשכל יכול לקלוט.
אתן דוגמא אחת שתבהיר את דבריי שדרך אגב היא עונה גם על שאלות רבות באתר. נכתב בספר הזוהר כך: "מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעולם הבא". כלומר, מי שפוגש את דברי התורה (סיפורים, מצוות וכדו') וחושב שמה שפגש בו בפשטות זה הכל, זו התורה ממש, תיפח רוחו וכו'. ממש כשם שטיפש הוא מי שפוגש אדם וחושב שהבגד (הלבוש) אותו הוא רואה ראשון זה כל מה שיש באותו אדם. (מן הסתם, אתם מתקוממים, ובצדק, על הסגנון הלא פולטילי-קורקט של ספר הזוהר – 'תיפח רוחו ולא יהיה חלק לעולם הבא', אך זו דוגמא טובה לדבריי. אם אדם שקוע רק בעולמו ובמוכר לו אז הוא מסווג משפט כזה לסוג דיבור של אוהדים במגרש כדורגל. משום שזה מה שהוא מכיר. אך אם ינהג בענווה וישכיל שיש אנשים שחיים בעולמות אחרים ונקיים יותר יבין שאלו ביטויים חריפים הבאים להגדיר עד כמה האדם מתכחש למציאותו. 'תיפח רוחו' לא כי יבוא אלוהים הקנאי ויהרוג אותו, אלא בדיוק כמו שכתוב 'תיפח רוחו' הרוח מעצמה תצא. כלומר, נפש האדם לא תוכל להחזיק מעמד בתוך אדם המתכחש למציאותה וטבעיותה. אך אין כאן המקום להאריך). נכון, אפשר וצריך לשאול מה סמכות ספר הזוהר ואמיתות התורה בכלל וכדו', אך ישנה כאן אמירה ששווה בדיקה לפחות. חשבתם פעם אולי פשוט אנחנו לא יודעים הכל? אולי לא מבינים הכל? לא יורדים לעומק? לא מגדירים מושגי יסוד נכון וממילא מתמלאים בקושיות ותמיהות? כדוגמא ניתן לציין את המושג 'אמונה', שבלי לקרוא את כל הכתבות באתר, אני כבר יכול לומר לכם שאין כתבה אחת שיודעת את פשר המושג כמו שהוא באמת על פי תורת ישראל. לוקחים אתם את הפירוש העממי והרדוד למושג אמונה, ובאים להקשות קושיות. בטוחני כי אם תבררו למה התורה קוראת אמונה, מה משמעות המושג באמת, שאלותיכם יהיו למוזרות בעיניכם. אך כאמור, בשביל זה צריך ענווה. לחשוב בכלל שייתכן שמה שאני קורא לא 'אמונה באלוהים' זה בכלל לא קשור, קרוב ודומה לאמונה היהודית באלוהים, לזה צריך הרבה ענווה. אציין, שלא רק אתם חוטאים בכך, כי אם גם דתיים רבים ובפרט חרדים. שמעולם לא ביררו לעצמם את מושג האמונה כפי שהוא בתורה באמת, ממילא או שהם פשוט חיים בלי לחשוב או שהם 'חוזרים בשאלה' ומביאים עמם צרור של סיפורים הזויים על חייהם כ'דתיים', אך זו לא קושיא על היהדות כי אם על האדם עצמו, שפשוט לא למד.
רבות מהקושיות באתר יוצאות מתוך הנחה סמויה (שהרי אם זה ייאמר בגלוי זה לא מספיק פלורליסטי…) כי אנו עוסקים באנשים טיפשים ופרמיטיביים, שאמרו דבריו שטותיים ואינפנטיליים. אך לפחות תנו להם מעמד שווה לשכל שלכם. וכי חז"ל היו כל כך מפגרים עד כדי כך שהוא אומרים דברים ממש תמוהים, שכל בר דעת שבעולם רואה את דבריהם כהזויים?. האמינו לי, את שאלותיי ושאלותיכם הם גם ידעו לשאול, ובכ"ז בחרו לומר דבריהם. האין כאן מקום לענווה אחיי ואחיותיי?…
אסיים באמירה ובבקשה. הרב קוק התייחס רבות למציאות הכפירה בעולם. הוא כותב כי הכפירה באה לשבור את התפיסה החיצונית, הרדודה והשטחית של אלוהים, התורה והיהדות. השנאה למושג 'דת' ,המייצגת אוסף חוקים וכללים רדודים או מוזרים, היא ההתחלה הברוכה ביותר. היהדות מאז ומעול סלדה מהמושג דת (מילה המופעה בתנ"ך רק בהקשר למלכות אחשוורוש), והינכם החלוצים להרחיק את היהדות מהיותה דת, ועל כך שכרכם. כשיבורר שהיהדות איננה דת כלל וכלל, או אז יתכן ונגלה עולם.
חש אני כלפיכם אהבת אמת וכותב אני בכנות וללא חנופה. אין כוונתי להתריס כלפיכם ברדידות – לי יש ענווה ואתם גאוותנים. חלילה. יש כאן רצון כנה לפתוח פתח, לחשיבה, ליצירה ולבירור אמיתי ונוקב. ביחד. אם אהבת האמת בוערת בלבכם, קראו בלב פתוח באמת (לא פתיחות שמניחה מראש שלכל אחד האמת שלו וממילא שום תוכן לא ראוי לעיון מעמיק, שום תוכן כבר לא דורש שינוי וניתן לקוראו בלב שלם כשתוצאת הקריאה ידועה מראש), ואשמח מאוד לשמוע דעתכם. ואם אהבת האמת עוד בוערת בקרבכם, בואו עם ענווה לשמוע תשובות. בטוחני, כי אין שאלה אחת באתרכם שאין לה מענה, לבעל ענווה.
חנוכה שמח,
גלעד.
ראשית, בעל האתר הזה הוא בוגר ישיבה ורב בעצמו. כך שלהגיד שאיננו מבין או איננו יודע מהי ההלכה זה מגוחך ואם כבר הרי שעליך לעשות שעורי בית.
שנית, כל נושא הענווה אינו ברור לי. אם יש דברים שהם למעלה מהבנתי הרי שהם .. למעלה מהבנתי. מצד אחד אתה טוען שדבר מסויים הוא גדול ממני ואיני יכול לתפוש אותו בשכלי. מצד שני עלי להאמין למה שכתוב בספר הזוהר. למה בעצם? למה לא לקוראן או לברית החדשה? בשלב הזה בטח תתחיל לפרט לי את ההבדלים בין הקוראן לספר הזוהר אבל רגע – אלו הם הבדלים שאתה מוצא לפי הבנתך והרי הסכמנו כבר שהבנתו של בן האנוש מוגבלת, הלא כן? ואם הבנתי שלי איננה אינסופית, למה בעצם שהבנתם של חז"ל תהיה גדולה ממנה?
אתה טוען שחז"ל הרי ידעו שדבריהם יראו כמגוחכים ובכל זאת כתבו אותם. אכן נימוק מנצח. בעיני נראה מגוחך שאדם מת ונקבר ואז קם לתחיה והתהלך על פני הארץ ועובדה שמיליוני נוצרים מאמינים בזה. מגוחך בעיני להאמין באלילים אבל במזרח יש אין ספור מזבחות ופסלים של אלים כאלו (ראיתי במו עיני) אולי אני זה שלא מבין כאן כלום?
הבעיה שלי עם מיסטיקנים למיניהם אינה באי הוודאות אלא בוודאות. מצד אחד הם מטילים ספק בכל דבר שהמדע וההגיון גילו לנו בשם הספקנות ומגבלת המוח האנושי. מצד שני הם קובעים נחרצות דברים שאין להם שום ביסוס . הנה מה שכתבתי על זה באתר של אגודת 'חופש'
http://www.hofesh.org.il/articles/logic/kunstadter.html
ראשית, אם אתה טוען שיש כאן ידע עצום מעבר למילה הכתובה, אתה מוזמן ללמד אותי או להפנות אותי למישהו שיכול ללמד אותי את כל אותה חוכמה עצומה.
על הדרך תברר לי בבקשה למשל איזה חוכמה עצומה יש במיקום השדיים בגוף האישה:
https://daat-emet.sentice.com/issues.cfm?ISSUE_ID=512
אני בטוח שלמיקום השדיים יש משמעות עצומה ואולי בעקבות הגילויים המדהימים נראה בעתיד תורים ארוכים של נשים במכוני פלסטיקה המעוניינות להעביר את השדיים לראשיהן או אולי כפות ידיהן (כמה שיותר רחוק מהאיבר המטונף).
שנית, תברר בבקשה מי באמת כתב את ספר הזוהר ואז אולי תתן לספר הזה את כבודו הראוי.
שלישית, כמו תמיד, אני לא מעוניין ללמד אותך דבר, אני לא מעוניין לשכנע אותך בדבר ואני לא מנסה לגרום לך להאמין או לא להאמין בדבר (את כל הנ"ל עושים רק המאמינים).
אני בסך הכל רוצה שתצא לי מהצלחת, מהחופה, מהכיס ומהקבר. או במילים אחרות, אל תנסה לכפות עליי ציות לחוקי דת ואל תנסה לקבל תקציבים שמבוססים על דת.
תודה רבה.
זה ברור לכל בר דעת שהמיקום שלהם הוא הכי טוב שאפשר. כך האישה יכולה להחזיק את התינוק בידיים ולהניק אותו בניחותא. היא לא צריכה לעשות ספגאט עם הידיים לא לאחור ולא למטה.
יש בורא ומתכנן וכל המשחקים לא יעזרו לכם. האמת תנצח.
לכותב בהתחלה: היה "טעים" לקרוא.
חסרי ענווה אנחנו?- הנאורים!
לא ספרתי כמה פעמים מופיעה המילה ענווה בדרשתך, אך האם ידע העם הזה ענווה מימיו? -מי הוא העם הנבחר, בנו יחידו של בורא עולם, החייב לשמש אור לגויים?
ועל מה גאוותנו? המצאנו אלהים גדול, – גדול מאמון ומזאוס והנחלנו אותו לגויים. ומאז? נולדו מלחמות הדת שבהן נספו מאות אלפים מאמינים טובים, כשהם נלחמים זה בזה למען אותו אל… (דבר שלא היה לפני כן!)
ואותו אלהים מה טיבו? האם היה שונה מזאוס למשל? כיצד בא אל אברהם, כשהוא מחופש לבן אנוש? והוא יושב ואוכל אצלו בשר בחמאה וחלב ולפתע הוא מחליט: "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?" ולבסוף, אחרי התדיינות ארוכה שבה הוא מקבל את תנאיו של אברהם: "וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם"
כבר לפני 2,500 שנים כתב אפלטון, בספר "החוקים", שבמדינה הצודקת שלו לא יהיה מקום למשוררים (כמו הומרוס…), המתארים מצב שבו הרה, אשתו של זאוס, מתחפשת לאשה זקנה…
ואותו בורא עולם אומר למשה (שמות כ"ד): "עלה אל יהוה אתה!… ונגש משה לבדו… והם לא יגשו…" ולבסוף: "ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו". האם זה יהוה שאמר "כי לא יראני האדם וחי?" (שמות ל"ג, כ') האם גם פה התחפש – כמעשה הרה?
ומי הכין את הארוחה? שהרי לא יתכן שמשה והאחרים עלו אל יהוה ומזון ומשקה עמם. האם זאוס, כשהזמין את טנטלוס לסעוד על שולחנו, לא דאג למאכל ולמשקה?
"והצנע לכת עם אלהיך" אמר הנביא מיכה.
האם נהג יהושע צניעות באלהיו כאשר אמר: "גשו שמעו את דברי יהוה אלהיכם… בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפריזי ואת הגרגשי והאמורי והיבוסי" (יהושע ג', י').
האם זהו אלהים ש"רחמיו על כל מעשיו"? (תהלים קמ"ה, ט'). מתי עוד פעם זכינו לשמוע דברי ענווה כמו "מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"? הרי הורגלנו בדברי רהב מיום שהתחלנו ללמוד את "סיפורי המקרא".
וחכמינו, גאונינו ומרנינו מה אמרו, אחרי שעכלו עכל היטב את תלמודם?: קול באישה ערווה וגם קצה אצבעה וגו'. ואישה חמת מלא צואה וגו' ואישה חייבת ללבוש תחתונים שמא יבעל אותה קוף ו… ארבעה כוסות – אפילו חמור תובעת בשוק ואינה מקפדת.
ועוד כאלה וכאלה פנינים יקרות המקשטות את ספרי "חכמינו".
לכן, בקהלכם לא יחד כבודי! מה עוד שמאשריכם סוררים וחבר גנבים, כלו אוהב שוחד ורודף שלמונים.
אתה משהו אתה.
אבל בכל זה הבאת לי הארה.
כתבת ספגאט במקום שפאגט.
אולי המילה שפגאט באה מהמילה ספגאטי, קרי, רגלי האישה נמתחות כמו ספגאטי?
מי שדן ארוכות במיקום השדיים הם לא אנחנו החילוניים אלא חז"ל שהנושא משום מה הטריד אותם.
אין בורא ואין מתכנן אלא יש תהליך אבולוציוני ארוך שבו בכל פעם שורדת צורת החיים המתאימה ביותר – לא בהכרח המושלמת .
בתור היצור ההכי מהיר שהולך על 2 רגלים, היען נעזר בכנפיו בעת ריצה לייצוב הגוף, לביצוע פניות חדות ולעצירה פתאומית.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A2%D7%9F
אוסיף משלי, שאם היו לו ידיים אז זה היה מקשה לו על הריצה בגלל המשקל שלהן לעומת כנפיים…
וכל זה גם בהתחשב שמדובר על עוף ענק, והוא רץ למרחקים ארוכים ובקצב של מכונית. היען חי בעיקר בנופים פתוחים באזורי ערבה ומדבר (עיין בקישור שלמעלה). והיא צריכה כנפיים ולא להישאר בלי כנפיים ובלי כלום בכדי לייצב את משקל הגוף וכו'… תוך כדי ריצתה המהירה.
זה הסבר של יתרון הכנפיים על הידיים וגם הצורך בכנפיים.
בקשר לקנה הנשימה והוושט, אדם לפי חז"ל לא צריך לדבר בשעת הסעודה שמא יקדים קנה לוושט. באמת כשמדברים תוך כדי האוכל זה יכול להתיז אוכל או להראות את הלעיסה ולהגעיל. גם שמי שאוכל אם ידברו איתו הוא יהיה פטור מלדבר עד סוף הביס וכך ליהנות קצת מהאוכל (לא במובן התאוותני, אלא להכיר את שבח האוכל ולדעת על מה ולמי מודים על כל הטוב וכו'…) וכך יהיה זה לתועלת האוכל גם כי יהנה יותר מהאוכל. נכון, השם הסתכל בתורה וברא את העולם.
גם בשירותים לא מדברים וזה מקום שרוצים בו שקט גם מבחינה פיזית.
אני זוכר שבתור ילד גם אמרו לי שלא מנומס לדבר באוכל…
בקשר לתוספתן:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%9F
תאוריות ומחקרים עדכניים סוברים כי התוספתן משמש כמאגר של חיידקים "טובים" שחיים במעי האנושי, ויכולים להגן על המעי לאחר מחלות מעיים קשות.
ושרידי הזנב שיש לנו,מה הם מראים?שהקופים יצאו מאתנו?
חביבי,יש היום גנטיקה וכשיש זהות של 99.8% בין האדם לשימפנזה-הענין ברור.
הגיע הזמן שתחכים ותבין שכל סיפור הבריאה הנו אגדות של קדמוניים שהידע שלהם היה אפס מוחלט.
רד מעולם החלומות,עמוד על רגליך והחל לקרוא סיפרות מדעית.
הנח מעשיות בנות 3000 שנים ויותר מאחורי גבך
ובכן הנה התשובה:
אין אבולוציה שמוסיפה גנים חדשים, אלא יש מיקרו אבולוציה, כמו שאדם משתזף, גודל, מזדקן וכו'…
קודם כל תמיד היה לנו זנב.
"לכל אחד היה פעם זנב. הרבה לפני שהוא התחיל ללכת על שתיים, העובר האנושי מצויד בזנב לתפארת. אורכו של הזנב כשישית מאורך העובר ויש בו כל מה שנחוץ לזנב אמיתי: חוליות, עצבים, שרירים, כלי דם, בלוטות זיעה וזקיקי שיער. רק בסביבות החודש השלישי הגוף מפרק את הזנב ומפנה משאבים לדברים חשובים יותר."
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3505484,00.html
גם לאדם הראשון היה זנב שבו היה מחובר לחוה. אחרי זה השם ניסרם והפרידם וכך הם היו כמו אדם אחרי לידה היום. יש גם תאומים סיאמיים היום. היה עוד זוג אחד כזה. כפי שהזכרתי גם לעובר בהתחלה יש זנב גדול בהשוואה לגוף ולקראת סוף ההריון לא מתפתח ויוצא כמו שיוצא.
גם עיין בקישור לעיל:
"זנב, תתפלאי לשמוע, זו הגדרה די רחבה. רגליים, כמעט בכל מקרה שניתן להעלות על הדעת, משמשות להליכה. כנפיים, ברובם המכריע של המקרים, משמשות לתעופה. עם אוזניים שומעים, עם עיניים רואים, אבל לזנב פשוט אין הגדרת תפקיד ברורה. זנב זו רק הגדרה צורנית: ברגע שהחלק האחורי של חיה מסתיים בצ'ופצ'יק, אנחנו מכנים את הצ'ופצ'יק הזה בשם "זנב", ולא משנה בכלל כיצד הוא בנוי או מה הוא עושה.
למרות הדמיון החיצוני, קשה מאד להשוות בין הזנבות השונים. קחי לדוגמה את זנב העקרב לעומת זנב הסוס. שני האיברים נראים דומים, אבל מכל שאר הבחינות כמעט אין ביניהם קשר. אפילו אם נתמקד רק בבעלי חוליות, נגלה מגוון נהדר של איברים שונים. כולם מתפתחים מהחלק האחורי של עמוד השדרה, אבל כל אחד מהם עושה משהו אחר לגמרי.
(שים לב טוב:)
ראשנים, לדוגמה, שוחים בעזרת זנבם, אך הוא הולך לאיבוד כשהם הופכים לצפרדע וזונחים את אמנות השחייה לטובת הקפיצה.
הסיבה העיקרית להיעדר הזנב שלנו, כנראה, היא עובדת היותנו זקופים. אצל רוב בעלי החוליות השדרה מקבילה לקרקע, והרגליים ניצבות במאונך לה. אצלנו, לעומת זאת, שדרה אנכית והרגליים שלנו ממשיכות למטה באותו כיוון. ביחס לשדרה, הרגליים שלנו נמצאות בדיוק איפה שהזנב אמור להיות, ואפשר לומר שהן תפסו את מקומו.
(מצטער שאני חוזר שוב)
ועדיין, לכל אחד היה פעם זנב. הרבה לפני שהוא מתחיל ללכת על שתיים, העובר האנושי מצויד בזנב לתפארת. אורכו של הזנב כשישית מאורך העובר ויש בו כל מה שנחוץ לזנב אמיתי: חוליות, עצבים, שרירים, כלי דם, בלוטות זיעה וזקיקי שיער. רק בסביבות החודש השלישי הגוף מפרק את הזנב ומפנה משאבים לדברים חשובים יותר.
אלו לא החוליות האחרונות שאנחנו מאבדים. במהלך העשורים הראשונים לחיינו החוליות התחתונות שלנו מתאחות ויוצרות את עצם הזנב, הקרויה גם "העוקץ", שמחברת מספר רב של שרירים וגידים לעמוד השדרה ונושאת חלק ממשקלנו כשאנו יושבים…"
ע"כ.
(תפקיד הזנב של אדם וחוה שהיו מחוברים גם במדרשים כתוב שיסינו שהם יחידה אחת וצריכים להתחבר ולהתחתן ולהיות כאחד ובשלום…)
מה התפקיד של עצם העובר כיום?
"האם ידעת?
כל תא זרע בנוי משלושה חלקים: ה'ראש' המכיל את הגנים. ה'בטן' המעניקה לו את האנרגיה וה'זנב' המאפשר לו לשחות."
http://www.poriutivit.com/page.asp?p=30
העובר במים בבטן אימו זקוק לזנב המסייעו בשחיה, מה שלא צריך בהיותו בחוץ, אך הוא כן זקוק לעצם הזנב כפי שהסברתי לעיל.
אפשר לומר שהשם ברא אותם כשני מינים שונים, אך דומים (הוא יכל לברוא את העולם כמו שהוא עכשיו ברגע זה וגם איש באמצע השתיה [או השחיה] וכו'…) זה יותר הגיוני כי ברגע שאין מקריות ויש מתכנן הוא יכול לברוא משפחות מינים דומות ולא צריך את ההסתברות…
אבל לא צריך את זה כי כתוב בגמרא שבדור המבול היו חוטאים שהשם הפכם לקופים.
אני טוען כמו הרבנים שהיה קוף ארי בן אדם ולא להיפך. ואני מבין את זה ולא חוזר כמו קוף אחרי בן אדם…
מה יש להתווכח עם אחד שמספר בובעמייסס על אדם וחווה שהיו מחוברים בזנב?
או מה יש להתווכח עם אחד שמתבלבל בין דור המבול ודור הפלגה (לפחות תלמד טוב את המעשיות שלך) ומספר שקופים נוצרו לראשונה לפני כ-3500 שנה?
אגב המבול, אשמח לשמוע איך משפחה אחת ששרדה לכאורה את המבול, הפכה תוך שנים בודדות לאימפריה פרעונית של עשרות אלפי עבדים שבנו את הפירמידות (שלא לדבר על הגעה לאמריקה ובניית פירמידות שם).
או איך מאותה משפחה נוצר באופן מיידי הגזע הסיני, הגזע השחור וכו'.
רק כעת נכנסתי שוב לאתר, ומופתע אני מכמות המגיבים.
מן התגובות עולה שדבריי לא הובנו כלל, ואין לי לתלות האשמה אלא בי.
ראשית, אני חוזר בשאלה כבר למעלה מחצי שנה. פניתי אל אתר זה ואל עוד אחרים לקבלת סיוע. הבעיה: איני מצליח לחזור בשאלה. עברתי את התהליך הפסיכולוגי והנפשי הנדרש לכך, השתחררתי מכל חשש דמיוני לשאול ולחקור, ועדיין… קראתי אינסוף מאמרים גם באתר זה וגם באתר 'חופש', ואף לא באחד מהם מצאתי סתירה וקושיה על אלוהים, תורה, מצוות והיהדות בכלל.
כלומר, מצאתי הרבה קושיות כמובן, אך כשפניתי לברר מה אומרת היהדות, שכן את האמת אנו מבקשים ולא סתם 'לחזור בשאלה', גיליתי (להפתעתי, שכן לא העזתי לשאול בתחילה) שזה פשוט שיח חירשים, במלוא מובן הביטוי. אמת שבאתר ניכר שישנה היכרות מעמיקה יותר עם כתבי היהדות, אך עדיין מהמעט שקראתי בספרות היהדות כבר רואים שישנה כאן חוסר תקשורת…
בקיצור, אשמח לקבל מכם עזרה. בכנות, אנא סיוע לי לחזור בשאלה, ואודה לכם מקרב לב.
לפי המסופר בתנ"ך הפרמידות וכל עבדות מצרים לא הייתה כמה שנים בודדות לאחר מכן. לא הבנתי מה אתה רוצה, האם לפי המדע יש תיארוך לדור הפלגה שטוענים שיש הפרש של כמה שנים? המדע לא חקר את דור הפלגה למיטב ידיעתי. אם זה בא מהתנ"ך, אז להזכירך זה לא כמה שנים בודדות. בוא נגיד שמאות שנים.
סינים וכל השאר משתנים לפי האקלים.
לכל דבריך אין ביסוס.
עדו, אמרתי למה יש כנפיים ולמה יש גם יתרון להם על הידיים. היען זקוקה לקצב כזה של ריצה והיא שונה מהאדם.
אגב אני יכול לחשוב על עוץ תירוצים, נגיד שהיא הייתה יכולה לתקוף יותר יצורים או להיות מסוכנת עם ידיים וגם הייתה מכוערת ומפחידה.
אגב כנפיים, יותר טובות בשחיה מידיים וגם לברווזים ולעוד יש.
אם אמונתך לעומת זאת ערכית הרי שכפי שאמר ליבוביץ' "לערכים אין הנמקה". אתה מאמין כי כך אתה בוחר בדיוק כשם שאתה בעד הימין או השמאל כי זו האידאולוגיה שלך.
אבל השאלה צריכה להיות הפוכה, למה שכן תאמין? מה אתה יכול להגיד לי , החילוני, שיהפוך אותי למאמין.
לא למדתי פיזיקה שנים ארוכות אבל אני יודע שפצצת אטום יכולה למחוק עיר שלמה בשנייה אחת. זה אומר שהפיזיקאים יודעים על מה הם מדברים. במילים אחרות, כשאני רואה הוכחות של ממש אני מקבל אותן.
עכשיו בוודאי תגיד שהיקום הוא הוכחה לקיומו של אלוהים. לא, היקום איננו הוכחה לכלום. ייתכן שיש בו דברים שאיננו מבינים, זה עדיין לא מחייב שהתשובה תהיה 'אלוהים'. אם לעומת זאת יפתחו השמיים ואלוהים יופיע ויגיד לך בקול בס שהוא רוצה שתשמור כשרות זו תהיה הוכחה לא רעה. זה קרה כבר?
אין תארוך לדור הפלגה כיוון שאין תארוכים למיתוסים. למשל, לא נראה לי שמישהו יודע באיזה שנה ביצע הרקולס את 10 המשימות שהוטלו עליו. כי זה מיתוס, לא מציאות.
יחד עם זאת, אם היום אנחנו בשנת התשע"ג, זה אומר שמבחינתך העולם נוצר בשנת 3760 לפני הספירה (2013-5773).
קראתי בספר בראשית וכתוב שם בן כמה היה כל אחד כשבנו נולד (החל מפרק ה'), חישבתי את כל המספרים וראיתי שנח נולד בשנת 1056 לבריאה והמבול ירד כשנח היה בן 600, כלומר בשנת 1656 לבריאה או בשנת 2704 לפני הספירה הנוצרית (3760+1656-).
הפירמידות נבנו במשך כאלף שנה החל משנת 2630 לפני הספירה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Egyptian_pyramids
עכשיו תסביר לי איך במשך 75 שנה, הפכה משפחת נח לעשרות אלפי בנאים שבנו את הפירמידות?
בוא נניח שהארכיאולוגים טעו במאה-מאתיים שנה, עדיין, איך משפחת נח הפכה לאימפריה של מיליונים בתוך 200 שנה?
לעניין שינויי "האקלים", תסלח לי אם לא אתייחס בכלל לשטויות של כל הגזעים נוצרו אחרי שנת 2704 לפני הספירה בגלל שינויי אקלים (תוך כדי בניית הפירמידות כמובן…).
אה וכמובן שאתעלם מהטענה המטופשת שלפני שנת 2704 לפני הספירה לא היו קופים בעולם…
כן, בכמה מאות שנים ניתן להתרבות ועיין ערך הרב אלישיב השאיר אחריו 1400 צאצאים. ותתאר לך שיש כמה כאלה. ומאות שנים זה מספיק.
(אוסיף משהו שגם אם לא תקבלו כי כבר עניתי לך לפני זה אז זה כהוספה לדתיים, והוא שלפי הדת אישה ילדה 6 ילדים בלידה וגם לפי הדת).
כל זה בהנחה שנקבל את המחקר שלך.
נ.ב.
עדו,
בתור הולך מרחקים (עדיין פחות מיען) הרבה יותר נוח עם כנפיים שעוזרות גם לויסות וגם נוח יותר בלי לסחוב אותן).
לא מדובר במיליוני איש, לפי הדעה שהכי מרבה (כי יש מחלוקות) יש מאה אלף איש, וזה בוודאי יתכן תוך כמה מאות שנים, כפי הידוע שהמדע יכול לטעות בכמה מאות שנים בדבר כזה (בזה אתם מסכימים).
ההסבר הוא פשוט מאד. מדובר בחייזרים שירדו אל כדור הארץ ולכן מעמד הר סיני לא היה אלא אירוע נחיתה של חללית. כך גם אפשר להסביר את הפירמידות שלא היו אלא מתקנים לאותם חייזרים לתכלית שאנחנו עדיין לא מסוגלים להבין.
מה יש? נראה לכם מגוחך ?
תנסו להבין כמה מגוחכים אתם נראים לי החילוני.
ברור שתמיד אפשר להמציא תירוצים. אנשים חיו מאות שנים, נשים ילדו שישה ילדים בכל לידה וכשדברים מסתבכים (למשל סיפור המבול) אז בכלל צריך להבין שמה שכתוב הוא לא מה שנדמה לכם אלא העברית השתנתה בינתיים.
מתי תבינו שעצם העובדה שאתם צריכים את כל התירוצים האלו מוכיחה כמה חלש הטיעון?
מתי תבינו שבאותה רמה של תירוצים גם תיאורית החייזרים שלי הגיונית בדיוק באותה מידה?
לפי הגמרא הקופים נוצרו לא יש מאין, אלא יש מיש, חוטאים בדור הפלגה נהפכו לקופים. לכן, הגיל לא התחיל מאז. גם שהם (האדם במקרה זה) נברא עם גיל, כמו כל העולם ותוסיף כמה מיליוני שנים שתרצה לאלפי השנים ואין זה סותר.
הסינים וכל אלה (באם הבנתיך נכון) זה רק בשם נקראו כך בתנ"ך. הסינים של אז לאו דווקא נראו כמו הסינים של ימינו. יתכן שנדדו לסין של היום מאוחר יותר וקראו את שמה על שמם וזה נשאר. אבל זאת רק סברה. בכל מקרה, האקלים משפיע, ולכן הסינים מקורם מהארץ סין והמראה הזה נפוץ באיזור שם, ואם תראה בארץ אחרת אז זה כי נדדו הם או הוריהם וכד' מסין לשם.
לגבי מיקום השדיים…
שוב פעם חז"ל יכלו להגיד משהו ממש "רע" ונכון על גברים, או להגיד משהו נחמד על נשים – אבל בחרו להגיד משהו מטונף ומתועב על נשים. על כל הנשים.
כל בר דעת שמכיר קצת את גוף האישה לעומת גוף הגבר, יודע שגוף האישה נקי וצח לאין שיעור מגוף הגבר. אם חז"ל היו נאמנים למציאות, לפחות מבחינת ריחות וטינופת, היו כותבים (לפי סגנונם הדבילי) כי העובר לא גדל בגוף הגבר מכיוון שגוף הגבר מסריח ומטונף/שהאל בחוכמתו מציל את העובר מסבל ורקבון.