הגמרא היא ספר שכתבו חכמי הרבה דורות שלאחר החכמים שכתבו את התורה.

יש הבדל גדול בין שתי אסכולות אלה.

את הגמרא אפשר להשוות,אולי, ל"ילקוט הכזבים" של החבר'ה מהפלמ"ח.-כל אחד יכול לתרום את כל מה שיעלה על דעתו. משום כך הגמרא מלאה בניבולי פה וניבזויות שלא עלו על דעת כותבי התורה והנ"כ לדורותיהם.

חושבני שדפי דעת אמת מלאים בפניני לשונם של מספר "חכמים". אזכיר רק שתים-שלוש דוגמאות מפליצות:-"האשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם" ולא חשב אותו גאון פלצן שגם אמו חמת והוא,אם כך,חתיכת חר…! ,או: אישה חייבת ללבוש תחתונים,כדי שלא יאנוס אותה קוף.(ראיתי הרבה קופים עם פאות וציציות בעיר קודשנו.מוטב שנשים תזהרנה ,בפרט שם)..או קול באישה ערווה,-אפילו כשאומרת שלום.!-אולי תגיד לו :אהלן יא בן זונה!? מלים כאלה עשויות לגרש ממוחו הקודח את מחשבות הזימה שבו והוא ישאר טהור נפש.