שלום אסנת,

חז"ל התירו נישואים ליום אחד (זנות במעטה ההלכה). נישואים זמניים היו נוהגים אצל הפרסים שחז"ל התגוררו תחת שלטונם.

הנה תרגום הסוגיא המתירה נישואים זמניים:

החכם ר' אליעזר בן יעקב פסק להלכה: לא ישא אדם שתי נשים המתגוררות במדינות שונות. הסיבה לכך שילדיהם, למרות שאחים הם, לא מכירים זה את זו ויש חשש שילדיהם יפגשו באקראי, יתאהבו ויינשאו ויגרמו לגילוי עריות במשפחה. שאלו התלמידים: והלא אחד החכמים, רב שמו, כשהלך ממקום מגוריו למקום מרוחק אחר היה מפרסם ברבים: "מי רוצה להיות אשתו ליום אחד"? כך נהג חכם נוסף, רב נחמן שמו. משמע, שאלו התלמידים, מותר לשאת שתי נשים במקומות שונים ואין חוששים שמא יינשאו אח לאחותו. תשובה: לחכמים מפורסמים מותר לשאת נשים במקומות מרוחקים זו מזו משום ששמות ילדיהם מוכרים שנקראים על שמות אביהם, ולכן אין חשש שיינשאו זו לזה. המשיכו התלמידים לשאול: כיצד נשאו חכמים דלעיל נשים ליום אחד, והלא נפסק להלכה שאישה שהציעו לה נישואים, מחמת חימוד ההצעה ותשוקת הצעת הנישואין היא מקבלת מחזור, ואסורה לקיים יחסי מין במשך שבעה ימים כנידה שאסורה לבעלה? תשובה: לחכמים אלו היו שליחים והיו מודיעים את הצעת הנישואים שבעה ימים לפני בואם. תשובה נוספת: החכמים דלעיל לא היו מקיימים עם נשים אלו יחסי מין אלא היו מתייחדים איתן בלבד. (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף לז, עמוד ב).

דעת אמת

תלמיד חכם שתקף עליו יצרו,ילבש שחורים וילך לעיר אחרת ויפרסם: מחפש אישה לנישואין לכל הלילה.(לא זונה,ישמור השם!)*

*ולמלעיזים ואף למטהרי השרץ,נאמר:חבל על טרחתכם:השרץ נולד טהור.

בידו כל ההכשרים הנדרשים.

"בצוק העיתים" = בזמנים קשים (ה"קשים" כאן זה ככל הנראה תרתי משמע).

אכן מדובר בהסכמה, אך בוא נחשוב ביחד מה הבעיה.

איזה סוג של נשים יסכימו להתקדש ללילה? (רמז: זונות. ולמי שהגיב למעלה אשמח לקבל הסבר אחר).

וממש לא מדובר בעת צרה, אלא אם אתה מחשיב התקף חרמנות לצרה צרורה.

אז מה הבעיה כאן?

מבחינתי אין כאן כמובן שום בעיה, כי כפי שציינת בעצמך, מדובר בהסכמה.

אבל לך ולשכמותך יש בעיה גדולה.הבעיה היא שאותם אמוראים שנדמים בעיניך לצדיקי יסוד עולם, מתגלים פתאום כאנשים כמוך וכמונ…( בעצם לא כמוני, אני לא הולך לזונות).

אתה מתחיל להבין מה הבעיה?

ולפע"ד נראה דבתלמודא איכא לפרש דרב ורב נחמן דהוו

מכרזי מאן הויא ליומא לא לגרשה אח"כ אלא רצונם לומר שתחפוץ לינשא לימים שיתעכב בעיר ואחר

כך יניחנה וילך לו למקומו והאשה תשאר במקומה

(ב"ח אבן העזר סימן ב).

אם תשאל והרי למה כל זה?

תשובה:

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף לז עמוד ב

תנא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: לא ישא אדם אשתו ודעתו לגרשה, משום שנאמר: )משלי ג'( אל

תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך.

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא

אסור לאדם לישא אשה ודעתו לגרשה שנאמר אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך, ואם

הודיעה בתחלה שהוא נושא אותה לימים מותר.