בין כך ובין כך, למאמרים אלו השלכות מרחיקות לכת, בנוגע לתחומים כגון פרשנות התלמוד, פסיקת הלכה, ובכלל קבלת כל דבר שנאמר בפי הקדמונים/
אחת ההשלכות הבולטות היא בנוגע לחלוקה בין התקופות בנוגע לפסיקת ההלכה. כך, האמוראים לא חלקו על התנאים; הגאונים לא חלקו על האמוראים; והאחרונים לא חלקו על הראשונים. באופן יוצא דופן הרשו לעצמם הראשונים לחלוק על הגאונים (תוך פולמוס סוער על כך), וייתכן שתופעה זו קשורה לרציונליזם שהלך והתפשט באותה תקופה, ואתו האמונה בכוחו של השכל להכריע גם נגד קדמונים.
אמנם, לעתים נלקחו תחומים אלו אף לפחיתות פיזיולוגית; כך היו שכתבו (בנוגע ליחס שבין שיעור האגודלים והביצים המוזכר בגמרא, ואשר לפי מדידתם היה שונה) "וידוע שהדורות הולכים ומתמעטים, ואי אפשר שהאגודל שלנו גדול יותר מהאגודלים שהיו בימי חכמי הש"ס, ועל כורחך הביצים בזמננו נתמעטו".[1] תפיסה זו מזהה פחיתות פיזיולוגית הן של בני אדם והן של עצמים אחרים (כגון ביצים).
על הרב גוגל, שמעת?
ערך שלם בויקיפדיה הוא יגולל בפניך.
תאר לעצמך אריק שהשכן שלך היה קושר את הבן שלו לעץ ורוצה לשחוט אותו כי הוא שמע קולות מהשמיים שהורו לו לעשות כך? הרי ברור שמקומו של השכן בבית משוגעים. איך אם כן מסבירים את סיפור עקדת יצחק? אתונו של בלעם דיברה אליו, נניח שאספר לאדם דתי מאמין שהכלב שלי התחיל לדבר אלי פתאום, לא משנה כמה אדוק הוא – הוא יצחק לי בפרצוף, זה הרי לא ייתכן!
נו, אבל אם יש 'ירידת דורות' אז פתאום הכל בסדר, האנשים של אז היו אחרים (כמו שהשפן והארנבת שבמקרא הם לא השפן והארנבת של היום) ולכן אמות המידה הן אחרות. כך למשל דברים לא מוסריים בהלכה מוסברים באותו אופן: פעם בן סורר ומורה היה צריך להיות מנוול גדול כי הרי כולם (כולל הוריו של הבן הסורר) היו נורא צדיקים, אבל היום כשההורים ככה ככה אז לא מוציאים להורג בן סורר ומורה כי עם הורים כאלו זה כבר פחות חמור.
יש עוד רציונל מאחרי 'ירידת הדורות' , ככה כל דור דואג שהבאים אחריו לא יעיזו לערער על דרכו שלא לדבר על זה שהרבה יותר קל להיות הולך בתלם וללכת אחרי מה שכבר כתבו לפניך מאשר להיות פורץ גדר ומורד וללכת בדרך חדשה.