מי אמר לך שאלוהים זה "הוא" ולא "היא"?

אולי אלוהים זה בכלל "זה"?

שאלה יותר מעניינת: למה אלוהים ברא עיוורים או נותן לאנשים שיתעוורו מלכתחילה?

הפרדוקס הדתי הוא הרבה יותר בסיסי: אם יש אלוהים הרי שהוא נשגב מכל דמיון וגדול מכדי שנוכל להבין אותו, כיצד אם כן, נוכל לדעת מהו "הטוב בעיני האל"? הרי ברור שאמות המוסר שלנו לא חלות על הבורא הכל יכול כי אדם הגון שכפוף למערכת מוסר אנושי היה מיד מרפא את כל החולים, פוקח את עיני כל העיוורים וכן הלאה, אם רק היו לו כוחותיו של הבורא. למה אלוהים לא עושה זאת ונותן לדברים רעים לקרות?

כאן יחייך הרב בידענות ויסביר לך שאינך יכול להבין את אלוהים. והתשובה לזה היא "ואתה יכול?"

מופרך לנסות להבין את הבורא (אם הוא קיים) במושגים אנושיים ולכן מופרך גם להתפלל אליו או לעשות את הטוב בעיניו. בואו נסתפק בטוב בעיני האדם.

היופי בפיתוח הפרשנות היהודית "לפני עיוור לא תתן מכשול" זה המעבר מעיוור של ממש ומכשול פיזי של ממש לתפישה העקרונית לא לחבל ולפגוע באחר. תפישה הומנית שראוי לאמץ במחוזותינו.

אלוהים לא קשור לעניין ואין צורך לדחוף אותו.