13 שנים • eano oeuo ילמדנו רבנו אי אריך או לא אריך לשים את השו"ת החשוב הבא לפני באי אתרא קדישא הדין, להראותם את עושר כבוד תורתנו הקדושה ואת יקר תפארת גדולתה, ובמה לומדיה הוגים יומם ולילה ונהרגים באוהלה.
ואולי יש להציג שו"ת זה בפני כל יודעי דת ודין, המסבירנים והמטיפנים המיטפשים והמטפישים והמחזירים בתשובה את האספסוף הנבער מדעת.
מתוך שו"ת "משנה הלכות" להרב הגאון מנשה קליין.
אי נאסרת אשה לבעלה כשבא עליה שד
ב"ה אל כבוד הבנ"י וכו'. אחדשה"ט.
בדבר מה שכתב בתשו' מהר"ם מלובלין סי' קט"ז דאשה שנבעלה משד ר"ל אינה נאסרת על בעלה ישראל ואפילו כהן מפני שאינו איש והובאו דבריו בש"ע א"ע סי' ו' בריש סקי"ז ובט"ז שם סק"ט ובשו"ת רבינו חיים הכהן א"ע סי' ח' תמה עליו דהרי שד מוליד מאדם ולא דמי לבהמה (ועיין רשב"ם ב"ב ע"ג ע"ב ד"ה ה"ג שמעין בי מלכא וקטלוהו וכו' שהיה אותו שד מאדם הבא על השידה והיה דר בין האנשים). ובגליון ר"ח הכהן נ"ל ציין דהגאון מלבוב תמה עליו וגם ראיה מגיטין ס"ח דאשמדאי תבע לה בנדתה ולא אסרוה
על שלמה וע"כ דאינה נאסרת משד עכ"ל, ועיין בסמוך שהנ"ב דחה ראיה זו.
גם בשו"ת משבצות זהב סי' מ"ח הניח דברי מהרמ"ל בצ"ע ממה דפריך בגמ' סוטה כ"ו ע"ב ושאינו איש למעוטי מאי ואם בביאת שד לא נאסרת לימא למעוטי שד, ובאוצר הפוסקים הביא בשם ס' חוקי דרך דפסק כמהרמ"ל והביא ראיה מפרש"י עה"ת פ' נשא ושכב איש אותה ופרש"י איש פרט לקטן ומי שאינו איש ור"ל בזה שד עיין אוצר הפוסקים א"ע סי' ו' ס"ק ל"ח. ולא השגיח ז"ל דדברי רש"י הם משנה מפורשת בסוטה פ"ד והוא הוא הראיה ביא מהרמ"ל. ועיין גור ארי' עה"ת שפי' ג"כ כן ברש"י הנ"ל.
ואחר העיון ראיתי לרבינו א"ז הגדול סי' קכ"ד שכתב להדיא כמהרמ"ל וז"ל לא תנאף וכו' אבל עם הרוחות אין בהם משום לא תנאף דאמר בתנחומא בפ' זה ספר וכו' מכאן אמרו הבא על הרוחות אין עליו כלום אע"פ שהוציא ש"ז כמקרה לילה דמי, ומש"כ לא תנאף עם בני אדם ועם בהמה ולא תנאף ביד וברגל אבל הרוחות אין הוא זנות ועוד מההיא מעשה שאירע לאותו חסיד
שנזדמן לו שידה בדמות אדם ופתה אותו ונזדווג לו וי"כ היה אח"כ נצטער אותו חסיד עד מאד מההיא מעשה עד שנזדמן לו אליהו ז"ל אמר לו מה אתה מיצר הגיד לו הענין שאירע לו א"ל פטור אתה שידה היתה ונתקררה דעתו ואלו היה חייב לא היה אליהו ז"ל נראה לו ומדבר עמו ופוטר אותו אלא אתה למד שאינו זנות ופטור ע"כ ועיין ברכ"י מה שהביא בשם הירושלמי ולא הרגיש בדברי הא"ז, ושאר פוסקים הנ"ל.
עוד חזון הרבתי במצ"ד טעמי המצות להרדב"ז ז"ל מצוה תקפ"א שכתב וז"ל וראיתי לר' מנחם ז"ל בפ' אחרי מות אחר שכתב דברי הרב הגדול שהשדים יש להם גוף מאש ואויר וכו' נ"ל כי יש בדברי רז"ל דברים שיורו כי אין בשדים כלל מן היסודות אמר במדרש ילמדנו אשר ברא אלקים לעשות א"ר בניוה אלו השדים שברא נפשותיהן עד שלא ברא את גופן קדש השבת והניחם ונשארו רוח בלי גוף והבא עליהם פטור וכו' וזה המאמר מובא בס"ח בלשון אחר ובשעתא דבעי למעיל שבתא הוי ברי רוחין ושדין ועלמין ועד לא סיים לון עד דאתית מטרניתא בתקונהא ויתיבת קמיה אנח לאינון בריין ולא אשתלימו נראה מכוונתם ז"ל שאין בהם גוף כלל רק הם כחות נאצלות ממ"ה ועליהם נאמר עושה שלום ובורא רע וכו' ולפעמים לובשים גוף שישתער לב הרואה אותן כענין שאמרו רז"ל אינהו אדמויי אדמו וכו' ע"כ אני אומר שאין המאמרים קושיא על הרב ז"ל דקושטא דמילתא שלא נברא להם גוף להתלבש
בו תדיר כשאר כל בעלי גוף אבל נתיחד להם גוף של אש ואויר להתלבש בו לפי שעה כאשר משתלחים לשוט בארץ ודע זה ע"כ. ועיין רמב"ן עה"ת פ'אחרי פסוק ז' לשעירים.
נראה מבואר מדברי הרדב"ז ז"ל דהבא עליהם פטור ואנן בעניתינו לא זכינו למצוא בילמדינו אשר ברא אלקים לעשות כמו שהביא הרדב"ז ז"ל אבל נאמן עלינו הרדב"ז ז"ל שכן היה לפניו. אבל בגמ' עירובין י"ח ע"ב כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושדין ולילין ומשני בש"ז שראה לאונסו, אבל בב"ר פ"כ ופכ"ד כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו ע"כ. וראיתי במהר"צ חיות עירובין י"ח
הנ"ל שכתב כל אותן השנים שהיה אדה"ר בנידוי הוליד רוחין וכו' עיי' מורה נבוכים פ"ז לראשון אולם הביא מאמר זה בשם מדרש מה שהוא אצלינו בגמ' כאן ובמדרש לא נמצא כלל ענין זה וכו' ע"ש, ופלא שלא ראה דברי המדרש שהבאנו בסמוך דכן נמצא במדרש ובב' מקומות וצ"ע, עכ"פ נראה דברי רבינו מהרמ"ל נכונים בטעמם.
וראיתי באות שלום להגה"ק ממונקאטש סי' רס"ו שהאריך קצת בדברי מהרמ"ל והביא פוסקים האחרונים וגם הביא הא מעשה מאותו חסיד שהיה יושב ושונה אל תאמין בעצמך עד יום זקנתך ובאה רוח בדמות אשה יפה ועברה לפניו וכו' וסיים אך פי' הקרבן עדה אינו מוכרח בלשון הירושלמי וי"ל שלא בא עליה כלל רק התחיל לתבעה וסיים וזה ניחא מה דלא הביאו הגאונים
הנז' ראיה מירושלמי שבת לענין ביאת שידה עכל"ק. ודבריו הקדושים צע"ג דאישתמיטתיה דברי הא"ז הנ"ל שכתב מפורש ראי' זו מהירושלמי וכפי' הקרבן העדה וא"כ פי' הקרבן העדה מוכרח הוא ומפורש בראשונים אלא שעל הראשונים כמהרמ"ל והר"ח לא קשה שלא הביאו מהא"ז כידוע שעדיין היו ספרי א"ז בכת"י בימיהם ולא ראו אותו הני גאוני ז"ל. ועיין שו"ת מחנ"ח ח"ג א"ע סי' נ"ה שהאריך שם מעשה באשה שנמצא בימי' שדבק בה
שד בעת לידתה ובעלה לא הי' בעיר וכמה פעמים בלילה הוציאוה ממיטתה ובא עליה והי' שם ד' אנשים שיצאו בלילה להתיעץ ודקרו את הש"ד והצילו את האשה והאריך הרבה דהאשה מותרת לבעלה ופלפל בדברי מהרמ"ל ומהר"ח כהן ז"ל ובדברי רמב"ן עה"ת פ' אחרי ע"פ לשעורים ע"ש וג"כ לא הביא דברי א"ז הנ"ל ודברי הרדב"ז.
ומכאן נמי מופרך מה שראיתי בס' נחלת בנימין סוף מצוה ס"ג שהאריך הרבה לחלוק בדברי מהרמ"ל וחילק בין אם השד בא על האשה כשהוא רוח אז לא נאסרה אבל אם בא על אשה בהקיץ ומוגלם בגוף בני אדם נאסרה על בעלה אבל אולי היה ראה דברי הא"ז הנ"ל והרדב"ז לא היה חולק דהרי הא"ז והרדב"ז מיירי מפורש שבא בגוף על האשה ובהקיץ ואפה"כ כתבו דליכא
איסור. גם מנשי שלמה יש להכריח דאין נפ"מ שהרי פשוט דאשמדאי שבא עליהו בהקיץ היה ומלובש בגוף ואעפ"כ לא נאסרו, אלא דהנחלת בנימין הרגיש ז"ל בהא דנשי שלמה ודחה דהתם איכא למימר דשוגגת היתה ואנן ילפינן ומעלה בו מעל פרט לשוגג ועיין זרוע ימין על פרקי אבות להגאון חיד"א פ"ב מ"ד על המשנה דאל תאמין בעצמך עד יום מותך ושו"ת מהרא"י סי' ק"ב. [ועיין עוד ח"ו סי' רי"ח].
והשי"ת שמו יצילנו מהם ומהמונם החותם ברעדה ובלב ונפש. מנשה הקטן
הרב מנשה קליין [לפעמים הוא חותם: הקטן] נולד באונגוואר שבסלובקיה בשנת תרפ"ה [1925] למשפחת רבנים. למד תורה אצל אביו ובישיבות בעירו. בשואה שהה במחנות ריכוז שונים, אך זכה לשרוד כשהוא נותר בודד מכל משפחתו. הוא הועבר למחנה מעבר בצרפת, משם עבר לארה"ב והמשיך בלימודיו. לאחר זמן קצר נסמך להוראה בידי האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג
וגדולי תורה אחרים, והחל להרביץ תורה ולהורות הלכה. היה ראש ישיבה ורב של קהילה חשובה, ויצר קשר הדוק עם גדולי התורה של ארה"ב ואח"כ גם של א"י. בשנת תשי"ח [1958] הוציא לאור את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו 'משנה הלכות', ומאז נדפסו 16 כרכים. הרב קליין הקים את קהילת 'אונגוואר' בבורו-פרק שבניו-יורק על כל מוסדותיה, וייסד את ישיבת 'בית שערים' שהוא עומד בראשה. בשנת תשמ"ז [1987] הקים את 'קרית
אונגוואר' בשכונת רמות בירושלים, והוא משמש כאדמו"ר מאונגוואר. נוסף לשו"ת 'משנה הלכות' פירסם הר"מ קליין עשרות ספרים בכל חלקי התורה.
רוב זמנו נמצא הרב קליין בקהילתו בארה"ב, אך לעיתים מזומנות הוא מתגורר גם בא"י.
צוות
שלום לבר אוריין, שאת בחושך ומצודתך פרוסה באור.
חילך לאוריתא…שדבריך כאש הניתנת בסיני היוקדת מתחילת העולם עד סופו.
ספר זה שהזכרת הוא ההשראה לפלפול היומי. כד חזיתי בפלפולו שהיווה עבורי "תורתי שעשועיי" צץ בלבי מדוע יגרעו חז"ל משעשוע זה ושקדתי להוציא את הסוגיות התלמודיות במדור "הפלפול היומי".
כרגע ספר זה אינו בידי, לכל ספר עתו וזמנו, אבל יהיה זה לתועלת הרבים אם תפרוס הבליו בפני הציבור בבחינת: "מפרסמים את הכסילים".
דעת אמת