א"ר יוסף: מצוה, בזמן שעוסק בה – מגנא ומצלא (מגינה מן היסורים ומצילה מיצר הרע) , בזמן שאינו עוסק בה – אגוני מגנא, אצולי לא מצלא. תורה, בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שאינו עוסק בה – מגנא ומצלא. מתקיף לה רבה: אלא מעתה, דואג ואחיתופל האם לא עסקו בתורה? למה לא הגנה עליהם? אלא אמר רבא: תורה, בזמן שעוסק בה – מגנא ומצלא, בזמן שאינו עוסק בה – אגוני מגנא, אצולי לא מצלא; מצוה, בין בזמן שעוסק בה ובין בזמן שאינו עוסק בה – אגוני מגנא, אצולי לא מצלא.

סוטה כ"א ע"א: