וכתמיד בעת קריאת טקסטים מעין אלו, מתעוררת בראשו של הקורא הספקן השאלה שאין מנוס ממנה: האם סאטירה אנטי-דתית היא זו או שמא, ר"ל, הכותב מתכוון לכל מילה? צריך חוק שיחייב סימון כלשהו כך שנדע אם לגחך או לבכות.

ליואב, אני לא ציני אלא ר-ציני.

זה כתבי הקודש זה דברים עמוקים.

כשאני לא מבין משהו אני אומר:

אני קטן, עפר ואפר, זה כתבי הקודש זה דברים עמוקים, אני לא מבין מה כתוב כאן, אני אשאל את הרב.

דוגמא: כתוב בגמרא: "צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד" (בבא קמא ט"ז,א).

כתוב בגמרא שם בהמשך "שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש".

עכשיו בוא נפעיל ת'היגיון, הרי מדובר ששלד האדם הופך לנחש 7 שנים אחרי מוות האדם שאז מאז שנקבר תחכה 7 שנים ויהפך עמוד השדרה לנחש, ולא מדובר שבע שנים אחרי שנולד כי מתים בגיל מבוגר יותר משבע, וזה ידוע לגמרא.

כשנקבר האדם, את עמוד השדרה אוכלים תולעים, אותן אוכלים אחרים וכו'… עד שאוכל אותם הנחש ומזה נוצרים לו תאי הזרע שזה הנחשים הקטנים שיוולדו לו אחרי זה והם עשויים מהכימיקלים של עמוד שדרת האדם, ושבע שנים מאז שנקבר האדם נולד הנחש, ויוצא שמחומר עמוד השדרה אחרי 7 שנים נהיה נחש.

כנ"ל לגבי הצבוע והעטלף שאחרי מוות הצבוע הוא נאכל ואותו אוכלים וכן הלאה עד שנאכל ע"י העטלף ונוצרות לעטלף ממנו תאי הזרע ומזה נולד העטלף וזה יוצא 7 שנים אחרי שמת הצבוע.

כנ"ל לגבי השאר.

עכשיו לגבי שאלתך האם לצחוק או לבכות, אני אומר שתבכה מתוך שמחה (דמעות של שמחה שגילית את האמת!).

ליואב ,

לצערי , לצערנו זו אינה סאטירה .

הכותב – קרוב לודאי – מתכוון לכל מילה .

איך אני יודע ? אני מכיר אותם , בא אתם במגע , מתווכח ובסוף מתייאש כשנותנים לי "הוכחות" כאלה .

מצער . מצער מאד .

ליגאל תודה

בהנחה שהיית רציני לגבי מה שכתבת

כיוון שהיו לי כמה ספיקות לגבי תאוריית האבולוציה, אחרי שקראתי את שכתבת ברוב חכמה ספקותיי נעלמו כלא היו:

אם :

צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ושדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש – הרי ההנחה שמוצע האדם מהקוף – וזה לאורך כמה מיליוני שנים איננה כה דמיונית.

אני שמח שעזרת להבהיר בצורה כה מדעית את השתלשלות החיים, אני בטוח שמחקרים מדעיים רבים נעשו בנושא וכולם הגיעו לאותן מסקנות שאליהן הגעת אתה!!!

ולשאר הקוראים – האם אני יכול להתנחם בעובדה שאין ליהדות החרדית מונופול על האיוולת והחושך – גם לאסלאם יש סיפורים דומים על בתולות שמחכות לשהידים וכך גם בנצרות.

ה"נחמה" שיש לי היא בכתיבה ה"מדעית" של יגאל וההסברים ההגיוניים שלו להתפתחות – אוי, מה מצפה לנו באם הוא ושכמותו יצליחו להשתלט על המדינה.

כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל:

(קהלת ז' ו')

פירוש רש"י:

כי כקול הסירים – עצי קוצים אשפי"נש בלעז:

תחת הסיר – תחת סיר נחשת הכפוי על תבערת קוצים והם מקשקשים לתוכה. אמר רבי יהושע בן לוי כל קיסיא כד אינון דלקין לית קלהון אזיל ברם הלין סירייתא קלהון אזיל למימר אף אנן מן קיסיא מודיעים אף אנו מן העצים ויש צורך בנו אף הכסילים מרבים דברים לומר גם אנו מן החשובים:

גם זה הבל – ועמל הוא שמסר הקב"ה לבריות להיות יגעים ומקנתרים בהם:

פירוש לפירוש רש"י:

כל העצים כאשר הם דולקים אין קול בעירתם משמע, חוץ מן הסירים (מין קוצים) וכביכול מכריזים גם אנו עצים.

אכן הוכחות חותכות מאלה לא ניתן לקבל:

הנשר מציל את הגדיים, השדרה הופכת לנחש והמוח הופך לדיסה.

לגבי המשפט של המנהלת החילונית: "התנ"ך זה ספר הספרים":

אני אתאיסטית ופמיניסטית ולמרות זאת אני מסכימה איתה.

לדעתי התנ"ך זו עריכה מסוף ימי בית שני הכוללת בתוכה יצירות מופת עתיקות רבות ושונות ברמה גבוהה ביותר שעולות בהרבה על המשנה והגמרא והברית החדשה והקוראן שבאו אחריהן.

יש בתנ"ך הרבה דברים לא-מוסריים שנכתבו ע"י מחוקקים פרימיטיביים שסגדו לישות בדויה בשמיים, אבל עדיין זו לדעתי יצירה גדולה, באיכות שטובה בהרבה מ"הסילמריליון" של ג'.ר.ר. טולקין (שגם בו אני לא מזלזלת).

יגאל,חשוב כבן המאה העשרים ואחת ולא כחכם מימי תרח שמימיו

לא למד דבר על בעלי חיים (פרט,אולי,לכך שלחמור חם בתמוז!).

אין בטבע בעל חיים שלא יגונן על צאצאיו!!!!! היעלה עולה להמליט

במרומי הצוק,כי לשם אין חיות טרף ההולכות על ארבע יכולות להגיע.

הנשר תר אחרי טרפו ממרום מעופו!ראיתו חדה עד כדי כך שהוא מבחין בארנבת שהגיחה ממאורתה…

הוא ללא ספק יבחין ביעלה ממליטה ואם זו לא תהיה מסוגלת לחפות על העופר שהמליטה ימצא זה את דרכו למעי הנשר ולמעי גוזליו!בטוח!!!!!! כן ידידי,זה דרך נשר בשמים ואידך בבל"ת.

אם ברצונך לקרוא מעשיות על בעלי חיים,לך אצל משלי חיות של לה-פונטין,או למעשיות של הברון מינכהאוזן ואולי אפילו לילקוט הכזבים-הם אמינים לא פחות מהגמרא ומשעשעים הרבה יותר