אני מאד נהנה לקרוא את החומר באתר שלכם. למרות היותי חלק מהקהילה הדתית, האמונות שלי (או, יותר נכון, החוסר אמונה) תואמות את מה שאתם אומרים כאן. מכל מיני סיבות החלטתי להישאר בקהילה הדתית למרות אמונות אלו.
יש לי הרבה הזדמניות להתעמת עם אנשים מאמינים. הבעיה היא שהטענות נגד הן מורכבות– ישנם מכלול של הסברים המוכחים, ביחד, שהתורה והדת הם מעשה בני אדם ולא אלהים.
כעת המחפש את ה killer argument — טענה/הוכחה אוחת בודדת וחזקה, שעומדת בפני עצמו, שמפריך את הטענות של האדם הדתי. אחרת צריכים להביא הרבה טענות, סברות והוכחות, ביחד, שכל אחת מהן אינו חזק במיוחד.
מה בנסיון שלך "עובד" הכי טוב?
שלום ג'ף,
הדבר המכונן לאדם, להגשים יכולתו, תשוקתו, סקרנות … הוא הרצון הכנה להיות אמיתי ואותנטי. רצון זה מביא לספקנות ובדיקה קדחתנית לכל טיעון, דעה, אמונה, מוסר… האדם שהחליט לבדוק, הוא ימצא את האמת.
דעת – אמת
דעת אמת
מה כן יש? ישנן אנקדוטות, סיפורי ניסים ומעשיות, דילוגים בתורה וכל מיני מעשי הוקוס פוקוס כאלו שמעולם לא עמדו במבחן אוביקטיבי .
אם למשל נתייחס לרגע לנושא של דילוגי אותיות בתורה, לפני שמתפעלים מכל מיני צירופי מילים מעניינים שמוצאים צריך להוכיח שלא תמצא דברים כאלו באנציקלופדיה בריטניקה או בכל ספר אחר שהוא עבה מספיק, שלא לדבר על הסיכוי למצוא 'אללה הוא אכבר' אם מחפשים מספיק. אם מספרים לך על נס שקרה לצדיק אתה צריך לשאול כמה סיפורים כאלו יש במיתוסים הנוצריים, הבודהיסטים וכן הלאה.
במקום להתווכח עם הטיעונים, אני מציע לך להסתכל על התמונה הגדולה. אני מקווה שירון ידען יסלח לי אבל כבר כתבתי בעניין הזה ואני מצרף את הקישור כדי לא להאריך:
http://www.hofesh.org.il/articles/logic/big_picture/big-picture.html
אולי תמצא סיוע כל שהוא בכתבה "יהודי טוב!מיהו אלוהיך?"
במדור שאלות ותשובות ,מספר שורות מתחת לכותר שלך.
בתקופה של ההשכלה והמהפכה המדעית, במאה ה 19– היתה עזיבה המונית מהדת (יהדות ואחרים)– הן מבחינת החופש לעזוב, והן מבחינת התשובות החילופיות שנתנו המדע והפילוסופיה המודרנית.
מה שאני מחפש (או מחכה לו)– משהו מקביל בתקופה הנוכחית– איזה שהוא תובנה, תגלית או התפתחות אחרת, שתכריע ותגרום לעוד אנשים לנשור, בצורה מסיבית.
פעם הייתה תחושה שעתיד חדש ומזהיר נפתח בעולם. תהיה חברת מופת שבה אנשים יהיו מאושרים וההשכלה והקידמה יביאו מרפא לכל תלאות האנושות.
בפועל ראינו כבר מה קרה עם הקומוניזם והפשיזם וגם הדמורטיה המערבית לא פתרה כמסתבר את התהיות הקיומיות שלנו. שאלות כמו "לשם מה אני חי?" נותרו ללא מענה.
אני אישית חושב שטוב שכך. ששום דפוס חיצוני או אידאולוגיה אינו יכול לתת לי משמעות לחיי. אבל לאנשים קשה לחיות כך והם מחפשים את התשובה אצל כל מי שטוען שיש לו אחת. הנה בעידן הנאור שלנו עולה כפורח איסלאם קנאי כפי שכבר שנים לא היכרנו, מדוע? הנה אמריקה הדמורטית היא מדינה נוצרית כל כך ואני כבר לא מדבר על תיאוריות חייזרים וכל מיני קונספירציות.
מסתבר שגם בעידן הנאורות היום עדיין מדינות דמורטיות מקצות חלקים גדולים מהתקציב שלהן לכלי משחית שנועדו להרוג אנשים. פעם השתמשו בקשתות והיום בטילי שיוט, הבדל ענק בטכנולוגיה אבל שום התקדמות בעולם הערכים.
אתה שבוי בתפיסה שישנה אמת. כזאת שאפשר לתפוס ו"לגעת" בה.
שכח מזה, אין כזאת. לא במדע ולא בשום מקום אחר. הגדולה של המדע היא בהבנה האריסטוטלית שיותר מאשר אנו מבינים – אין לנו מושג.
המדע התפתח כשאנשים החלו לשאול שאלות (ולא כאשר טענו שיש להם "התשובה" – אלוהים).
המישור בו צריך לפעול הוא המישור הערכי. המחויבות להרגיש חלק מהחברה בישראל ואת המשמעויות הנגזרות ממחויבות זאת.
"שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
מתי הצילנו מידם??? בזמן חורבן בית ראשון, בית שני, גרוש ספרד, פרעות חמלניצקי (ועוד ועוד) ולבסוף השואה בה נטבחו ששה מיליון מבניו האהובים?
תאמרו: בימי אחשורוש!? והרי במגילת אסתר אין אלוהים נזכר כלל. התשועה באה על-ידי נערת זוהר שאפילו שמה נשאל משם האלה הבבלית עשתר.
אם כך, איך ממשיך עם ישראל להתקיים? – הקב"ה דואג שתמיד ישארו לפליטה "שתי כרעיים או בדל אוזן" – זרע לדור הקורבנות הבא! (ראה: ויקרא פרקים א'-ג', ה' וכ"ג. במדבר ט"ו, כ"ח, כ"ט).
על כן נודה לך אדוני אלוהינו כי בנו בחרת מכל העמים להיות לך קרבן תמיד, "אשה ריח ניחוח ליהוה".
אדוני מלך, אדוני מולך לעולם ועד.
קראתי את מאמרך ה"תמונה הדולה" ואמינא לפעלא טבא איישר!
אני שואל עצמי למה מטיפנים שרלטנים כאמנון יצחק, יעקב לוגאסי, מרדכי נוייגרשל ועוד רבים ורעים מצליחים למלא אולמות ולהטיף את הרפש שלהם, ואילו ירון ידען ואתה לא תצליחו בכך.
לדעתי הויכוח עם הדתיים המקצוענים נידון מראש לכשלון.
הרב שמואל שפירא הוא רבו של הישוב כוכב יאיר, נמנה על רבני צוהר ועונה לשאלות במדור השו"ת בוואיינט יהדות.
בזמנו הוא נשאל למה נשים פסולות לעדות. הוא פתח את תשובתו במשפט "נשים פטורות מעדות כי…". הוא כל כך הרגיז אותי אז שירדתי עליו קשות.
אתמול הוא נשאל שוב אותה שאלה עם שינוי קל – למה נשים משכילות פסולות לעדות.
להלן הלינק לאותו שו"ת:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4175579,00.html
לדעתי התשובה שלו מקפלת בתוכה את כל הטמטום שקיים בדת שלנו. אני מניח שהוא יודע היטב כי בתוך עמו הוא יושב ודברי ההבל שלו יתקבלו על ידי המון הפרולים הנבער.
אדם מאמין שעומד מול טיעונים חזקים מאוד, המפריכים את היסודות המוצהרים של אמונתו – מתן תורה בסיני, מוסריות ההלכה, רציפות המסורת וכד' – באופן טבעי לא יתייחס אליהם כאל הזדמנות כנה לבחון את אמונתו, אלא יחפש דרכים להתמודד עם הטיעונים במסגרת האמונה שלו.
ככל הנראה, האמונה היא חלק עמוק ואינטגרלי מהאישיות שניתן לראות בו הרבה פעמים אף צורך נפשי ממש. מכאן נותר לי רק להסכים עם דברי ירון – רק מי שמעוניין במלוא הכנות להגיע אל האמת מתוך מניעים פנימיים טהורים אכן יגיע אל האמת, וכל זאת נכון עבור מי שמצויים בידיו הכלים השכליים הדרושים לכך. ואז הוא יצטרך כמובן להחליט מה ההשלכות המעשיות שיש לתובנות שלו לגבי חייו.
לדעתי, הטענה הבודדת המכרעת ביותר היא:
מי ברא את אלוהים?
כלומר, אם מניחים שלשעון שמצאת ברחוב יש מתכנן, ואת אותו שען הביאו לעולם הוריו שחיים בעולם שתכנן וברא אלוהים – השאלה היא, מדוע לעצור באלוהים דווקא? זו הרי שרירותיות ותו לא.
אלוהים נתפס כביכול כסיבה הראשונית, שיצרה את שרשרת הסיבות. אבל אף אחד לא יכול להוכיח לך שזה נכון. אתה יכול לטעון שמשהו או מישהו ברא את אלוהים – ואז מוטטת באיבחה אחת את בסיס הטיעון בדבר אלוהים הכל-יכול המהווה את מקור הכל.